היום 1 מתל אביב דרך רומא לריו בברזיל
https://m.facebook.com/story.php?story_fbid=10212257526808589&id=1090598890
02/02/19 היום הראשון לטיול ,בדר' אמריקה ,לאחר יום
טיסות מפרך עם חניה ארוכה מהצפוי ברומא מאחר שהמטוס שלנו נתקע בשלג במילנו יצאנו
מרומא באיחור של ארבע שעות ונחתנו סוף סוף
ריו דה ז'ניירו.
לאחר מנוחה במלון שלנו Selina Lapa
Rio שתינו את המשקה המפורסם של ריו caipirinhas היה מצוין , יצאנו
לסיבוב באזור Centro עברנו ליד הקשתות המפורסמות של Lapas שהם בעצם אקוודוקט
שהוביל מים במאה ה18 לעיר Carioca Aqueduct היינו ביריד ובשוק ססגוני עם
המון אנשים ומוסיקה טובה והמון דוכנים שמתקיים אחת לחודש ביום שבת קינחנו
בארוחה בינונית וחזרנו למלון
היום 2 ברזיל ריו הטיילת בחוף ,
פסגת הקורקובדו סנטה טרזה , המדרגות הצבעוניות
https://www.facebook.com/media/set/?set=a.10212265069477151&type=3
היום השני 03/02/19 התחלנו את הבוקר בטיילת היפה Flamengo
Beach אליה הגענו עם הרכבת
התחתית והליכה של כ20 דק' היות ויום ראשון היו הרבה משפחות רוחצות בים מוכרי קוקוס
וגם אנחנו הרווינו את הצימאון עם אחד כזה. אחרי שעתיים חזרנו למלון ע"מ
להצטרף לסיור מאורגן שאסף אותנו במיניבוס עם המדריך פרננדו ועוד אסף בדרך עוד כ20
תיירים נוספים שבאו מרחבי הגלובוס ועל כן ההסברים שלו היו בספרדית ובאנגלית.
לאחר
האיסוף התחנה הראשונה :
הייתה
הפסל של ישו הגואל Cristo
Redentor, העומד בידיים פרושות על פסגת הקורקובדו Corcovado ומשקיף על העיר
היפהפייה שלרגליו, הוא ככל הנראה, הדבר הראשון שמדמיינים כשחושבים על ריו דה ז'נרו
(בהנחה ולא חושבים על חוף הים). אנחנו עלינו בדרך המתפתלת עם המיניבוס ,אבל יש גם
יש רכבת, העוברת דרך יער גשם אל לפסגת ההר (כ-710 מטר), ומשם עלינו במעלית
ובמדרגות הנעות, שהביאה אותנו ממש לרגלי הפסל העצום, שגובהו כ-40 מטרים (נחשב לפסל
הארט-דקו הגדול בעולם). ברגע שהגענו למעלה, לא הפסקנו להתפעל מהנוף עוצר הנשימה של
העיר, הים, הלגונה ואפילו הר הסוכר שממול.
התחנה
השנייה :
שכונת
סנטה תרזה Santa
Teresa - Old Rio המקסימה, נמצאת על גבעה הצופה למפרץ גוואנאברה והנמל. זוהי שכונה
אירופאית במקור שנראית כאילו קפאה בזמן, בזכות האחוזות הגדולות מהמאה ה-19
המאפיינות אותה, והרחובות הקטנים עם האבנים המשתלבות, אך יותר מהכל – בזכות
האווירה. בתי הקפה הקטנים, חנויות הבוטיק, הגלריות הייחודיות – על אלה משרה תחושה
בוהמיינית וידידותית, שריד מהמאה העשרים, בטרם נהיה האזור טרנדי ואופנתי. במהלך
המאה העשרים, השכונה הייתה מעוז לאומנים, למוזיקאים ולסופרים ואפשר עדיין לחוש את
זה באוויר. עד לפני מספר שנים קרוניות החשמלית של סנטה תרזה עוד תרמו לאווירה
ההיסטורית, אך היא לא פעילה יותר. שוטטנו מעט ברחובות השכונה,
התחנה
השלישית :
עלינו
במדרגות Escadaria
Da Lapaהמפורסמות, שמצופות חרס ושיש צבעוניים, בשנת 1990, Selarón אמן מצ'ילה
החלה שיפוץ מדרגות ליד ביתו. בתחילה לעגו לו השכנים על בחירת הצבעים שלו כאשר כיסה
את המדרגות בפיסות אריחים כחולים, ירוקים וצהובים - צבעי הדגל הברזילאי. זה התחיל
בתור פרויקט צדדי לתשוקה העיקרית שלו, ציור, אבל עד מהרה הפך לאובססיה. הוא מצא
שהוא כל הזמן זקוק לכסף, אז Selarón מכר ציורים כדי לממן את עבודתו. זה הייתה עבודה ארוכה ומתישה, אבל
הוא המשיך, ובסופו של דבר כיסה את כל המדרגות באריחים, קרמיקה ומראות ממש מקסים.
שכונת
לאפה שבה נמצא גם המלון שלנו Lapa,
Rio De Janeiro, Brazil נמצאת ממש במרכז העיר, למרגלות סנטה תרזה. השכונה עברה מספר
גלגולים, החל מרובע אורות אדומים, דרך מקום מפגש לאומנים ואנשי רוח וכלה באזור
תוסס, הידוע בזכות חיי הלילה המצוינים והמוזיקה. מטיול פשוט ברחובות השכונה בלילה
– ובעיקר בסופי השבוע – תתקלו באין ספור מסעדות, ברים ומועדוני ריקודים, שהמוזיקה
והריקודים נשפכים מהם אל הרחובות התוססים, עד השעות הקטנות של הלילה. מצפיה
בבליינים, המחוללים לצלילי מוזיקה ברזילאית ברחובות המקסימים, לא קשה להבין איך יש
המכנים אותה "בירת הסמבה של ברזיל". מי שמגיע במהלך היום, יכול להתרשם מהארכיטקטורה,
האופיינית ל"ריו הישנה" – בניינים מהמאה ה-18, פארק היסטורי Passeio Publico , שנפתח בשנת
1780 ומהווה את הפארק הראשון בעיר וכמובן, האקוודוקט ההיסטורי המפורסם של ריו, Arcos da Lapa, שנבנה בסגנון
רומאי במאה ה-18 שעליו סיפרתי אתמול.
התחנה
הרביעית :
קתדרלת
ריו דה ז'ניירו Catedral
Metropolitana de São Sebastião
היא
מקום מושב הארכיבישוף הרומי-קתולי של העיר ריו דה ז'ניירו שבברזיל. היא קרויה על
שם סבסטיאן הקדוש, הקדוש הפטרון של העיר.
הקתדרלה
נבנתה במרכז העיר בין השנים 1964-1979. היא תוכננה על ידי האדריכל אדגר פונסקה (Edgar Fonseca) בסגנון
מודרניסטי, בהשראת פירמידות של תרבות המאיה. הקתדרלה היא הנוכחית בשורה ארוכה של
כנסיות ששימשו כמקום מושב הארכיבישוף של העיר. הקודמת לה היא כנסיית גבירתנו מהר
הכרמל של הכס העתיק (ידועה יותר כקתדרלה הישנה של ריו דה ז'ניירו).
הקתדרלה היא מבנה מעגלי
בקוטר של 106 מטרים ובגובה של 75 מטרים. מותקנים בה ארבעה חלונות ויטראז' בגובה של
64 מטרים. היא יכולה להכיל 5,000 איש בישיבה או 20 אלף בעמידה.
התחנה
החמישית והאחרונה :
הר
הסוכר Pão
de Açúcar - Rio de Janeiro מאד מפורסם, הממוקם
כ-400 מטר מעל מפרץ גואנברה Guanabara , מספק גם הוא נקודת תצפית מרהיבה על העיר ועל הקורקובדו.
ההר
הסוכר, שברובו קירח, מזדקר כחרוט על שפת המים. ההגעה לפסגה היא חוויה בפני עצמה,
שכן עלינו אליו באמצעות שתי תחנות רכבל, כשכל "נסיעה" אורכת כשלוש דקות.
אך שום דבר לא הכין אותנו ליופי המהמם שחזינו בו כשהגענו למעלה, במיוחד ביום היפה
שהיה לנו, וגם צפינו מרחוק בפסל ישו בקורקובדו שראינו בצהרים.
בא
לסיום הסיור המהנה וכבר הבטן קירקרה מרעב המדריך המליץ לנו על מסעדת בשרים מעולה
ליד חוף קופקבנה COPACABANA ,שם
המסעדה Carretão
Classic Grill היה ממש מעולה.
חזרנו
למלון עם הרכבת התחתית עייפים מאד אך מרוצים
היום 3 ברזיל ריו בטיילת איפנמה וקופוקבאנה
https://m.facebook.com/story.php?story_fbid=10212270086802581&id=1090598890
יום ה4/02/19 היה יום רגוע בהרבה מיום האתמול ,
הקדשנו את תחילת הבוקר לסיור באזור Lapa חיפשנו גם סים קארד שיתאים גם
לארצות המשך הטיול אבל לא היה אחד כזה.
מזג האוויר היה סגרירי עם 27 מעלות ואפילו גשם
טיפטף אבל לקראת אמצע היום נסענו עם המטרו לחוף אחד היפים של ריו IPANEMA הגענו לחוף הים הטיילת מרוצפת יפה הגלים היו מאד
סוערים וגבוהים התכניות שלנו להתרחץ נשארו בגדר של חלום אבל נהנינו ללכת על הטיילת
האוויר היה טוב המשכנו לArpoador
סלע הארפואדור המפריד בין
חוף זה לשכנוהתוסס יותר,אזור שהוא גבעה סלעית ירוקה עם שיחי צבר ופריחה צהובה
סלעים ענקיים והגלים הענקיים של הים הרוגש מתנפצים אל הסלע בקול רעם מתגלגל.
טיפסנו לנו על הגבעה המסולעת נהנינו מהנוף ומרחש
הגלים ,המשכנו דרך פארק ירוק ועברנו לשכונת קופקבנה עשינו הפסקה בפיצה מקומית
והמשכנו על הטיילת של נוף רצופה ברים ורוכלים על מרכולתם הים כאן היה פחות רוגש
אבל לא כל כך מזמין להתרחץ אבל היה מהנה מאד ללכת ולהינות מהאויר המלוח והמרענן.
אם במקרה, דמיינתם חוף ים כשחשבתם על ריו - זה
ככל הנראה, היה החוף של קופקבנה
Copacabana . מיליוני
תיירים מגיעים לחוף המפורסם, עם רצועת החוף בצורת סהר היפהפייה שלו. החול הלבן,
המים הכחולים רגועים ומזג האוויר הבדרך כלל שמשי, הופכים את חוף קופקבנה לגן עדן
טרופי של ממש. חוף איפנמה, מהווה גם חוצץ בסגנון הבילוי על החוף – קופקבהנה הוא
תוסס, אקטיבי וצעיר יותר, ובין המשתזפים, אפשר תמיד למצוא גם משחקי כדורגל, כדורעף
ופוצ'יבולי (משחק המשלב בין השניים) על החול. מי שרעב או צמא יכול לבקר באחד
הקיוסקים הפזורים לאורך הטיילת או לחכות לאחד הרוכלים העוברים בין האנשים על החוף
ומוכרים הכל, החל מארטיקים ועוגיות וכלה בכובעים ובבגדי ים. לחלופין, אפשר לבקר
באחד המסעדות, בתי הקפה או הברים שנמצאים ממש מעבר לכביש. מדי ערב (מלבד ימי
ראשון) מתקיים שוק של עבודות יד ומזכרות בטיילת שלאורך החוף.
חזרנו למלון לנוח לקראת הערב ויותר מדויק הלילה
כי הלילה הוא ארוך אנחנו עושים סיור בבית ספר לסמבה ועל כך אספר בפוסט הבא.
היום 4 ברזיל מריו טיסה
לאיגואסו
https://m.facebook.com/story.php?story_fbid=10212277191060183&id=1090598890
05.02.19 הבוקר היה גשום למדי
נפרדנו מריו ומהמלון הנחמד בLapa הגענו במונית לש״ת ,הטיסה שלנו בLATAM חברה שלאחרונה יש לה קו ישיר
מהארץ לסאן פאולו.תהליך הצ'ק אין היה סביר ונותרו לנו כמעט שעתיים עד לטיסה אותן
בילינו בשיטוט בטרמינל וקניית משקפי שמש.
הטיסה יצאה בדיוק במועד טיסה
שקטה של שעתיים כל הדרך עננים.
שהתקרבנו לאיזור האיגואסו התחיל
להתבהר.
ראינו מהאוויר את סכר
"איטייפו"
Itaipu Binacional - Paraguay , אחת מתחנות הכוח ההידראוליות
הגדולות בעולם ,הסכר על נהר פרנה הנהר השני בגודלו בעולם אחרי האמזונס שנבנה במטרה
להפיק חשמל הידרואלקטרי.
בשנות ה-70 של המאה ה-20 החליטו
ממשלות ברזיל ופרגוואי במשותף, לבנות סכר על נהר פרנה כדי להפיק חשמל הידרואלקטרי.
בשנת 1982 נסתיימה בניית הסכר. באתר מותקנים 20 גנרטורים אשר מחוללים ביחד 14,000
מגה-ואט. מאחורי הסכר נאגר אגם איטייפו ששטחו 1,350 קמ"ר, ואשר הציף לחלוטין
את מפלי גוואירה שהיו הגדולים בתבל עד אז.
הסכר, שנחשב בעת סיום בנייתו
לתחנה ההידרואלקטרית הגדולה בעולם (כיום מחזיק בתואר סכר שלושת הערוצים), נמצא
בבעלות משותפת של ברזיל ופרגוואי ולכל אחת מהמדינות עשרה גנרטורים שבבעלותה. בסכר
עובדים 3,000 עובדים, 1,500 מכל אחת מהמדינות.
לאחר הנחיתה והמתנה ארוכה
למזוודות ויציאה עם מונית ומעבר גבול מברזיל לארגנטינה למלון שלנו שהוא בצד
הארגנטינאי Iguazú
Jungle Lodge שנמצא ממש בסמוך לנהר האיגואסו
הענק זהו לודג' באזור ירוק ומטופח
לאחר הרישום והתארגנות בבקתה
שלנו שהיא בעצם דירת סטודיו גדולה ומרוהטת היטב ,קפצנו להתרעננות בבריכה.
בהליכה די קצרה הגענו לפוארטו
איגואסו, מיסיונס השכונה הירוקה הגובלת בלודג'
.
לאחר הצטיידות במים ועוד מצרכים
למחר ,חזרנו רגלית ונחנו עד ארוחת הערב במסעדת הלודג' שנקראת
Jungle restaurant היה בשר מעולה.
סה"כ יום ללא אטרקציות
מיוחדות אבל ככה הם ימי הטיסות ביבשת הגדולה הזו.
למחר מתוכנן לנו הביקור במפלי
האיגואסו בשתי המדינות ברזיל תחילה ובהמשך ארגנטינה כל זאת בפוסט של מחר.....
היום 5 ברזיל באיגואסו המפלים ופארק
הציפורים
https://m.facebook.com/story.php?story_fbid=10212281398205359&id=1090598890
06/02/19
אחד מהימים שהם גולת הכותרת של הטיול
פתחנו בארוחת בוקר מצוינת בלודג׳ ,נהג לקח
אותנו למעברי הגבול שזה תהליך סזיפי בפרט בצד הברזילאי הגענו לשמורה של המפלים
מפלי האיגוואסו נבחרו ממש לאחרונה לאחד
מפלאי עולם הטבע החדשים. מדובר במערכת מפלים עצומה, הנפרשת על פני שתי מדינות:
ארגנטינה וברזיל, לאורך מאות מטרים של מים שוצפים. מפלי האיגוואסו יושבים בתוך
שמורה ירוקה וטרופית השופעת בבעלי חיים ופרפרים נדירים וזהו בהחלט מקום שכדאי
להיות בו.
מפלי Iguazu
Falls האיגוואסו Rio Iguazu הם
מערכת של למעלה מ-270 מפלים בגובה של בין 60 ל-80 מטרים, שנמצאים בין ארגנטינה לברזיל.
משמעות השם איגוואסו בשפת הגואראנה היא "מים גדולים" ואכן מדובר במחזה
מרהיב של מפלים, אשר נמתחים לאורך למעלה מ-20 קילומטרים. כל מי שצופה במים הגועשים
מרגיש את עוצמתו האדירה של הטבע וזה מחזה שלא תשכחו. המים יסחפו אתכם עם זרימתם
האדירה מכל עבר.
מפלי האיגואסו נמצאים בפארק נאסיונל
איגוואסו
Parque Nacional Iguazu , שהוא
אזור טרופי, שבו צמחייה מדהימה ושפע של בעלי חיים. בשנת 1984 הכריז ארגון
אונסק"ו על מפלי האיגוואסו כעל אתר מורשת עולמית. האגדה מספרת כי האל המקומי
היה אמור לשאת אשה יפהפייה בשם נאיפי, שברחה ממנו עם מאהבה על גבי סירת קאנו, זעמו
של האל יצר את הקרע בנהר, שמגנה את מעשיהם באמצעות מפל נצחי.
התור הארוך שהשתרך נגמר במהירות ועלינו על
אוטובוס שהביא אותנו אחרי נסיעה איטית ומעצבנת משהו בגלל הגבלת המהירות הנסיעה
בשמורה.
הגענו לתחנה בתוך השמורה שממנה צועדים
בשבילים שמהם צופים למפלים ,אפשר לראות תמונה פנורמית מדהימה של המפלים לאורך מאות
מטרים. העוצמה של המפלים וכמויות המים שעוברות ביחידת השטח הזו הם מדהימות
.
כמו כן, אפשר להתקרב למפלים בעזרת גשר
שבנוי מעל המים ומעלית שמביאה אתכם ממש מעל למפלים, אך האזור קטן יותר ולכן צפוף
יותר, כי המטיילים עוברים כולם על גשר אחד. אבל בזמן שאנחנו ביקרנו היום והתחלנו
בסביבות 9 בבוקר לא היה לחץ של מבקרים לאורך מסלול ההליכה , מידי פעם נתקלים בחיות
דומות קצת לדביבון שמכרסמות כל הזמן ואפילו נעמדות ליד האנשים ומחכות לפירורי אוכל.
הזמן שקבענו עם הנהג לאסוף אותנו בכניסה
לשמורה היה שעתיים וזה בהחלט זמן מינימאלי שמאפשר לראות את המפלים במלוא הדרם ,
אבל מי שרוצה לשוטט בשבילים ולעשות צעידה בתוך יער הגשם שבתוך השמורה יכול לרדת
בתחנות שלפני המפלים.
עמדנו ביעד הזמן וחזרנו עם האוטובוס לפתח
השמורה המשכנו עם הנהג ליעד הבא :
פארק הציפורים בסמוך לשמורת המפלים Parque Das Aves – פארק
מצויין ומומלץ עם שפע מדהים של ציפורים טרופיות. בין גולות הכותרת הם הטוקנים,
שממש ניתן להיות בקרבתם. זו משפחה מעניינת של עופות בעלי צבעים בולטים, ההבדל בין
המינים הוא בעיקר במקור. זוגות שומרים על נאמנות ולכן בטבע תמיד עפים יחדיו. יש
כמובן גם תוכים ופלמינגו. בסך הכל מדובר על כ-180 מינים של ציפורים, פשוט טיול
מענג מדהים במיוחד בוא כלוב הפרפרים מאד מיוחד.
טיסה במסוק מעל למפלים: מול פארק הציפורים
נמצא מנחת ההליקופטרים. טיסה של 8 דקות מעל המפלים אבל לנו הספיק מה שראינו בשמורה.
התכנית היתה לחזור לצד הארגנטינאי ומשם
להמשיך לפארק האיגואסו שם אבל בדיוק היום הפארק היה סגור וזה היה די מאכזב , אבל
התנחמנו בזה שהיינו כבר קצת עייפים , חזרנו ללודג' וטבלנו בבריכה להתרעננות.
היום 6 מברזיל לארגנטינה נפרדים
מאיגואסו יום טיסות מפרך סאן פאולו ובואינוס איירס
https://m.facebook.com/story.php?story_fbid=10212289977499836&id=1090598890
היום השישי יצאנו בשעות בוקר מוקדמת מאד מהלודג׳ עברנו שוב
לצד הברזילאי שדה התעופה שעוד היה מנומנם בשעה זו. קרוב ל10 המ לתתראנו לסאן פאולו
אחרי שעה וחצי של טיסה נחתנו בבירה הברזילאית, היה לנו כ5 שעות נטו להעביר כאן עד
הטיסה הלילית לבואינוס איירס חיפשו דרך נוחה להגיע לעיר הגדולה לא תאמינו עד כמה זה יהיה מורכב ומייגע.
התחלנו באוטובוס שנוסע כ45 דקות ואז שתי
רכבות מטרו עוד 45 דק והגענו למרכז העיר סאן פאולו לשדרות גדושות ברבי קומות הרבה
חנויות יוקרה ומולים.טיילנו לנו מס שעות נהנים מאוירת העיר גדולה , אחרי שוטטות
הבטן קיר קרה מרעב נכנסו לאחד ממרכזי הקניות הגדולים ובאחד מהקומות ישבנו לנו
לאכול שדרת צלעות מפוארת וטעימה וקינחנו בקפה מצוין ופרי תפוחים.נתנו קצת מנוחה
לרגליים ואז המשכנו לטייל אחרי מס שעות
חזרנו שוב באותה דרך חזרה לשדה התעופה.
בקיצור היה יום מייגע למדי שעדיין בכלל לא
נגמר.
טיסת לילה של שלוש שעות במטוס עמוס לעייפה,את
כל היהודים והישראליםהושיבו שתי שורות.
נחתנו סוף סוף בבואנוס איירס השעה היתה
אחרי עשר בלילה,אבל חיכתה לנו חוויה מורטת עצבים נוספת בדמות ביקורת דרכונים
שלמאות אנשים שבאו בכמה מטוסים
ופקידי ההגירה עשו את עבודתם בעצלתיים כך
שבילינו כמעט שעתיים נוספות !!! בתור הארוך הזה ממש לא יאמן.
בקיצור יצאנו כבר היה אחרי חצות תפסנו
מונית והגענו קרוב לאחת בלילה למלון במרכז העיר ליד האובליסק.
היה זה באמת יום מטורף ולמדנו לקח חשוב
ממנו.
היום השביעי 07.02.19 באזור המרכזי של בואינוס איירס
https://m.facebook.com/story.php?story_fbid=10212295832566209&id=1090598890
היא אחת הערים היפות והמרתקות
ביותר בדרום אמריקה והיא עיר מודרנית, המשלבת תרבות עשירה לצד מבנים בעלי משמעות
היסטורית, שכונות צבעוניות וחיי לילה תוססים. יש בבואנוס איירס המון מה לראות,
לעיתים תרגישו בה כמו בפריז ולעתים תרגישו כמו בעיירה קטנה וחביבה. האנשים
חברותיים, האוכל טוב והעיר מעוררת את כל החושים.
בבוקר אחרי ארוחת בוקר מעולה
במלון שלנו שממוקם ליד האובליסק במרכז העיר יצאנו לכיוון רחוב פלורידה שהוא מדרחוב
שוקק חיים הגענו בדרך לקניון קניות מיוחד בעצובו
GLERIA PACIFICO שתקרתו מעוצבת כמו תקרה של
כנסיה מאד מרשים המשכנו PLAZA SAN
MARTIN במרכזה עץ עתיק של למעלה ממאתיים שנה ענק
במימדיו המשכנו ל כיוון TORO
MONUMENTAL מגדל מרשים וחזרנו לתוך
הסימטאות
RECONCUISTA ולמדרחוב נוסף.
אחה"צ התחלנו את הסיור
מהמלון שלנו לכיוון האובליסק שמצידו הצפוני יש את האותיות
BA בענק וזה מקום שכולם מצטלמים לידו וכך גם
אנחנו עשינו. המשכנו לכיוון רחוב הדיאגונל שמוביל לכמה מהאתרים המרכזיים באזור זה
של בואינוס איירס כנסיית העיר, קתדרלה מטרופוליטנה
(Catedral Metropolitana), שנבנתה במאה ה-18 בסגנון
ניאו-קלאסי. כאן קבור סן מרטין, משחררה של ארגנטינה מהספרדים, ורבים אחרים. בפינה
אחרת של הכיכר נמצא הקבילדו (El
Cabildo), מבנה מ-1580 שהיה המשכן הראשון
לשלטון הספרדי הכובש בבואנוס איירס. כיום פועל בתוכו מוזיאון לתולדות הקולוניאליזם
הספרדי והשחרור ממנו. המוזיאון אינו מעניין במיוחד, אך הבניין מרשים מאוד.
כיכר מאיו
(Plaza de Mayo) המפורסמת היתה עדה לאירועים
ההיסטוריים של תקופתנו: לכאן הגיעו אמהות בתקופת הדיקטטורה ודרשו לקבל מידע על
ילדיהם שנעלמו, וכאן התקיימו גם ההפגנות בתקופת המשבר הכלכלי ב-2001. ההפגנות
נערכות מול משרדי הממשל שבקאסה רוסאדה (Casa
Rosada, הבית הוורוד).
בתקופת הדיקטטורה היה קאסה רוסאדה מחוץ
לתחום עבור התושבים, היום אפשר לבקר בו.בכל מקרה האזור מוקף שוטרים כל הזמן
בכוננות מליאה.
המשכנו ברחוב דה בוקה וחזרנו
לשדרות הרחבות ביותר של העיר AV 9 JULIO
בערב אכלנו במסעדה בשרים טובה
בסמוך למלון שלנו CHURRASQUITA מאד נהנינו
היום ה8 מגיעים לברילוצ'ה
https://m.facebook.com/story.php?story_fbid=10212301925518529&id=1090598890
09/02/19 הגענו בטיסה לבארילוצ'ה המלון שלנו ממוקם
במקום מאד מרכזי וקרוב למדרחוב ולאחר התארגנות
קצרה יצאנו לCentro Civico זהו
שמו של מרכז העיר המורכב מככר רחבה עם מבני אבן יפים בסגנון שווייצרי המשקיף על
האגם הכחול שברקע רכס ההרים המושלגים מראה פסטורלי מקסים
טיילנו לנו במדרחוב ההומה ושוקק מלא תיירים
ישראלים והעברית נשמעת פה כמעט כמו במרכז תל אביב
הגענו לשוק האומנות של יום שבת מלא דוכנים
עם עבודות עץ תכשיטים בובות צעצועי עץ הכל מאד ייחודי שלא רואים במקומות אחרים
אכלנו אמפנדס מעולה במילויים שונים
ולקינוח טעמנו מהשוקולד המקומי המפורסם
נחנו קצת במלון ואספנו את הרכב השכור ולהפתעתנו גם שודרגו לרנו
דסטר עם גיפיאס
בערב איך אפשר שלא מיהרנו להתייצב בתור
למסעדת הבשרים המפורסמת El Boliche de Alberto המלצר
שלוקח את ההזמנה ישר פנה אלינו בעברית
המסעדה חיש התמלאה חמש דקות אחרי הפתיחה
בשמונה בערב את המאחרים המאוכזבים מפנים לסניפים האחרים שלהם בקרבת מקום, המנות
ענקיות הבשר איכותי ועשוי כהלכה.
לקינוח אכלנו בבית הגלידה המפורסםHelados
Jauja
תם היום הראשון בברילוצ׳ה מחכים לטיולים של
הימים הבאים בקוצר רוח.
היום 9 נאוול הוופי וילה לה אנגסטורה circuitous chico
https://m.facebook.com/story.php?story_fbid=10212307919388372&id=1090598890
ברילוצ'ה, או בשמה הרשמי סן
קרלוס דה ברילוצ'ה, נחשבת לבירה הלא רשמית של אזור האגמים הארגנטינאי. העיר
וסביבותיה מלאים באינספור אגמים מדהימים שסביבם פסגות מושלגות ויערות מוריקים.
המפורסם שבהם הוא כמובן, הנאוול וואפי, שצבעו היפהפה ומגוון האיים הפזורים בו הם
סמל בברילוצ'ה.
מזג האויר בבוקר היה מאכזב למדי
רוחות חזקות עננים שחורים וגם גשם ,התחלנו את הבוקר בנסיעה לפארק נאוול הוואפי Nahuel Huapi Lake פארק שהוא שמורה המגנה על אזור
אגמים שלם ומאפשר טרקים לאין ספור.
אנחנו המשכנו כ 80 ק"מ דרך
יפה ביותר לכפר הציורי וילה לה אנגוסטורה
Villa Lago Meliquina. Patagonia Argentina ang
כפר קטן חמוד, שנמצא במרחק של כשעה נסיעה
מברילוצ'ה. הכפר בנוי כולו מבתי עץ נמוכים ומיוחדים, שביחד עם הנוף ההרי היפה
שמסביב נותנים לו מראה של כפר ציורי בשוויץ. הנקודה המעניינת ביותר בכפר היא שמורת
יער ה- CAU CAU -
Isla Victoria y Bosque de Arrayanes - Bariloche, שזכתה לכינוי "יער במבי”, כי שימשה כהשראה ליער
שבסרט של דיסני. ביער עצמו עשינו מסלול הליכה קצר, שארך שעה, בין העצים המיוחדים
זה היה קצר בגלל שלא הפסיק לרדת גשם.
חזרנו לכפר הציורי ושוטטנו עם
מטריות ברחובות ההומים מבקרים וחנויות מאד נחמדות בכלל אוירה מאד מיוחדת וגם שתינו
קפה מצוין עם עוגה מתאימה.
חזרנו חזרה דרך ברילוצ’ה ובדרך
הפסיק הגשם והשמש האירה לנו פנים והמשכנו לאורך האגם ,המראה של האגם רחב הידיים
הזה, עם צבעו הכחול עמוק וההרים המושלגים שברקע, הוא המראה הקלאסי של ברילוצ'ה ושל
אזור האגמים כולו. האגם, ששטחו הכולל הוא לא פחות מ-560 קמ"ר ועומקו המרבי
מגיע עד ל-450 מ', חולש על כל אזור ברילוצ'ה והצורה המיוחדת שלו, המורכבת משבעה
"זרועות" ושישה איים יוצרת מראות יפים במיוחד.
Llao Llao, Rio Negro,
Argentina – זהו שמו של אזור מערבית למרכז העיר, שבו מבנה האגם יצר
צורה מיוחדת המשלבת בין זרועות של מים
ויבשה ויוצרת מראה מיוחד במינו. באזור ישנו מסלול מעגלי (המכונה
El Circuito Chico – "הסיבוב הקטן"), שעובר בין נקודות תצפית יפות
וחופי רחצה מדהימים באגמים השונים של האזור.
הסיבוב הזה מזמן לנו פגישות עם
כל מיני אנשים מעניינים פגשנו זוג רוכבי אופניים גרמני ואיטלקי שעשו את הסיבוב
מהבוקר וגם נרטבו כהוגן.
נכנסנו גם לביקור בקולוניה
השוויצרית Colonia
Suiza היה הרבה מה לראות יצור בירה מקומית באמצע
היער כפר בסגנון שוויצרי שוק מכירות אוטנטי בקיצור חוויה שמושכת אליה אלפי אנשים
והתקיימה כנראה בשל יום ראשון.
בהמשך בבית קפה עם תצפית מדהימה
פגשנו זוג מבואינוס איירס והשיחה קלחה שברקע מתנגן חליל וגיטרה בלייב.
חזרנו למלון בדרך הייפה
והמדהימה תשושים אחרי 270 ק"מ נסיעה מהבוקר
מסעדה איטלקית טובה בסמוך למלון
שלנו היתה אקורד הסיום להיום.
היום ה 10 משך פארק נאוול
הוואפי והעיירה אל בולסון
https://m.facebook.com/story.php?story_fbid=10212313440686401&id=1090598890
11.02.19 פתחנו את היום במזג אויר נפלא
שבהחלט היה מתאים לתכנון לנסוע על להר הטרונדור
Cerro Tronador נמצא בגבול בין ארגנטינה וצ’ילה
ואומנם מצאתי דרך מברילוצ’ה עד בסמוך להר שאמורה לקחת כשעתיים וחצי.
יצאנו בשעה מוקדמת יחסית השקינו
את האוטו בדלק במיכל מלא כדי לא להיתקע בדרך ויצאנו בכביש 40 לכיוון הר הטרונדור בדרך
נכנסים שוב לחלק נוסף של הפארק הלאומי
נאוול הוואפי Nahuel
Huapi National Park
ועוברים מספר אגמים שהראשון
בהם אזור Villa Lago Gutierrez – אגם , שסמוך לברילוצ'ה ובו המים מעט חמימים יותר ולכן
מהווה בקיץ יעד רחצה מועדף. מעבר לישיבה על החוף והנוף היפה של האגם התכול שלרגלי
ההרים, אזור זה מלא במסלולי הליכה מצוינים אשר מובילים לנקודות תצפית יפות, מפלים
וחופים נסתרים.
ממשיכים הלאה ואגם נוסף נוסף Mascardi Lake שאחריו היינו אמורים להכנס לדרך 82 שהיא כניסה בתשלום
לפארק ובדרך זו מגיעים לטרונדור.
לפי הגיפי אס הגענו לפניה לדרך
ואנחנו לתדהמתנו רואים שזו דרך עפר והסתבר אכן שזו דרך עפר מקודה זו של 50
ק"מ ויתרנו על הרעיון והמשכנו ללא היסוס לעיר אל בולסון El Bolson Rio Negro נמצאת מעל 100 ק"מ בכביש 40 הדרך עצמה מדהימה
ביופיה ,שרשראות הרים מסביב מתנשאים לגבהים עצומים בחלקם כיפות מושלגות והכל מכוסה
ביער נהדר בקיצור נסיעה גם בכביש טוב בדרך מעט מאד אכלוס והרוב המחלט שמורת טבע.
לאחר נסיעה של כשעה וחצי הגענו
לעיירה ה אל בולסון היא עיירה בת כ-17,000 תושבים (2010), הממוקמת בדרום מערב
פרובינציית ריו נגרו בארגנטינה, למרגלותיו של הר פילטריקיטרון. בשל מיקומה בין
מערכת עמקים בין ההרים של צ'ילה לאוקיינוס השקט, יש לאל בולסון אקלים נוח במיוחד
ביחס למיקומה הדרומי.
אל בולסון, המשלבת שתי צורות
חיים היסטוריות, צורת חיים אותנטית שאפיינה את הילידים הראשונים באזור בשילוב
צורות חיים שונות של מהגרים אירופאיים ותנועות תרבותיות שונות משנות ה-70, ידועה
בעיקר כ"עיירת ההיפים" שבה חיים פשוטים ורוגע הם עדיין דרך חיים.
האזור ידוע בעיקר בתעשיית
הגבינות, דגי הטרוטה המעושנים, בירות בוטיק ביתיות,גלידות ושוקולדים ביתיים וכמו
כן גם בריבות האורגניות המיוצרות בעיקר מפרי הסמבוק, המשמש לרוב לייצור יינות.
בעיר ישנה אוכלוסייה גדולה של אמנים ואנשי תרבות ורוח ופועל במרכזה שוק אומנות
משגשג.
אל בולסון קרובה לפארק הלאומי
לוס אלרסס Parque Nacional Los Alerces המפורסם שנמצא בסמוך לגבול עם צ'ילה, ומשמשת כנקודת
יציאה מרכזית למגוון רחב של פעילויות ספורט כגון טרקים, רפטינג, טיפוס צוקים, סקי
ועוד פעילויות באגמים ובהרים הסובבים את העיר. בעיר מגוון רחב של מקומות לינה
לתיירים כגון הוסטלים, לינה וארוחת בוקר
(B&B) וצימרים ומגוון רב של מסעדות
המציעות בין היתר מאכלים מקומיים כגון טלה פטגוני, דגי טרוטה טריים ומאכלי בשר
שונים.
הלכנו לראות את הנהר הזורם בשצף
קצף חיפשנו שוק אומנים אבל לשווא , סיירנו בככר יפה
Plaza Pagano שתינו קפה בקונדיטוריה נחמדה
,לבסוף בINFORMATION קיבלנו תדרוך להגיע לפארק
Cerró Amigo En El Bolson מרחק 2 ק"מ בשולי העיירה
ובו הלכנו מס’ קטעים עם עליות בין עצי היער והגענו למס’ תצפיות מדהימות על העיר
ממש ממעוף הציפור כאשר ברקע רואים את שרשרת הרי האנדים בהחלט מראה מקסים.
לאחר טרק של כשעה וחצי יצאנו
בדרך חזרה לכיוון ברילוצ’ה קרצו לנו דגי הטרוטה במסעדות שבדרך לבסוף מצאנו ממש
באמצע הדרך מסעדה El Viejo
Almacén del Foyel במקום פסטורלי ביותר המשקיף על
הנוף המיוחד של הפארק הזמנו כמובן דגים
ההמתנה הייתה ארוכה אבל בהחלט קיבלנו מנות יפות ומשביעות , המקום עצמו מיוחד וכמו
מוזיאון המשמר היסטוריה של האזור בתמונות ומוצגים.
חזרנו חזרה לפנות ערב לברילוצה
מציאת חניה באזור המלון שלנו היא משימה כמעט בלתי אפשרית אחד הדברים המוזרים ביותר
שראינו שמעט בכל פינת רחוב עומדות פקחיות של החניה ויש כאלה עשרות רבות של פקחיות
וכל אחד שמחנה מכונית ליד הפסים הלבנים צריך לשלם עבור מס’ השעות והוא צריך לדווח
לפקחית על מס’ הרישוי של המכונית ומס השעות שהוא מתכונן להחנות והיא רושמת את זה
באפליקציה שלה ,זוהי שיטה פרמיטיבית ביותר ובהחלט נותנת פרנסה לכ"א נכבד.
למנוחה לקראת היציאה בערב
למדרחוב Mitre
היה בהחלט יום כפי עם נופים משגעים , לא הרגשנו החמצה שלא הגענו לטרונדור.
היום 11 הרכבל הר קתדרל והמערות
https://m.facebook.com/story.php?story_fbid=10212318857341814&id=1090598890
12.02.19 היום התחיל כבר בטוב במזג אויר נפלא ,זה
היום האחרון בברילוצ’ה שיש לנו את המכונית
יצאנו לאורך כביש החוף הצמוד לאגם לרכבל
Cerro Campanario Bariloche הפופולרי ביותר הנמצא בק"מ ה17.5
מברילוצ’ה הגענו בסביבות 9 בבוקר וכבר היה תור אין סופי עם מלא אוטובוסים
ומיניבוסים בחניה.
חכינו כמעט חצי שעה בתור והחלה העליה ברכבל
לראש ההר ,שקט מסביב הרכבל הוא למעשה chair lift באוויר הפתוח מסביב עצים טמירים
עם שלט המסביר את שמו של כל עץ.
אחרי כ10 דקות מגיעים לפסגה כאשר מסביב נוף
מהמם של אגמים מכל עבר יערות ואיים ממש פסטורלי כמו גלויה. כמובן שכולם מצלמים
ומצטלמים הפנורמה ממש מהממת מסביב.
אחרי כ20 דקות ירדנו למטה ברכבל והמשכנו
לחצי האי הפנסואלה Peninsula San Pedro מקום
מאד יפה הכל מוקף בעצים גבוהים ובתי עץ מאד מיוחדים שחלקם נושקים לקו המים.
אחרי מס’ ק"מ הגענו למבוי סתום שבו
נגמרת הדרך ורוכב אופנים הסביר לנו מה עוד כדאי לראות בסביבה , הפתענו אותו
שסיפרנו שכברהיינו בחלק מהאתרים שהוא הציע.
יצאנו מחצי האי ונסענו להר קתדרל
Cerro Catedral - Catedral Alta Patagonia דרך יפה ומתפתלת והגענו
למעשה לאתר סקי מאד גדול שגם בו יש רכבל לראש ההר
ויש סביב כמה סקי פאס כנראה שבחורף המקום
ממש מפוצץ וגם היום היו די הרבה מבקרים אחרי מנוחה של קפה שטרודל וצוריסוס המשכנו
הלאה וירדנו בדרך עפר במעבה היער לאגם
Lago Gutiérrez שאתמול
עברנו מצידו השני בכביש 40 בדרך לאל בולסון אל בולסון אחרי נסיעה של כחצי שעה
איטית למדי הגענו לקו חוף האגם שוקק חיים מתרחצים מעט ,הרבה נהנים על חול החוף עם
קייקים . גם כמה ציפורים גדולות עם מקור ארוך ומעוגל באו לבקר וטיילו ביינות
לאנשים בחוף.
אחרי התרגעות של כרבע שעה המשכנו לכיוון
ברילוצה והחלטנו לנצל את הזמן שנותר עד להחזרת האוטו ב7-8 בערב ,לנסוע לאזור וואפי
דינה Dina Huapi לאזור
של מערות וולקניות Grupo Cerro Leones נכנסנו לאתר אחרי נסיעה בדרך עפר רחבה
הסיור הבא למערות יוצא רק בארבע אחרי הצהרים אז חיכינו כחצי שעה אז הגיע קרלוס
המדריך והתנצל כל רגע שהאנגלית שלו די חלשה אבל בהמשך הסתדרנו לא רע למעשה היה לנו
טיול פרטי שלנו יחד עם המדריך קרלוס נסענו עם מיניבוס עד לתחילת הטרק שם
התחלנו בעליה תלולה על השביל הצר לכיוון
המערות הנמצאות בהר הוולקני מטפסים ומטפסים קרלוס מסביר על הצומח על הסלעים הטיפוס
מאד תלול אבל הנוף הנשקף מהעליה הוא מהמם רואים את כל האגם וברילוצה מרחוק בקיצור
חוויה.
מגיעים למערות קרלוס מראה לנו ציורי קיר
עתיקים איפה לפני 3000 שנה בישלו ומי חי שם.
עברנו בשלוש מערות השלישית הייתה המרתקת
מכולם מה גם שפגשנו את הרבי של חב"ד מבואנוס איירס עם משפחתו ותינוקת בת 8
חודשים שסחבו אותה עד לה ממש מטורף.
ישר רצה לגייס אותי להניח תפילין
חיכינו זמן עד שהקבוצה שלפנינו תגמור את
הסיור ובינתיים עלינו ל נקודת תצפית גבוהה יותר במצוק משם הנוף עוד יותר יפה חזרנו
למערה הצטיידנו בכובעי מגן פנסים התחלנו בזחילה פעולה ממש קשה עבורי אבל צלחתי
אותה בגבורה , בהמשך מגיעים לאולם גדול יותר שבו יש בריכה בקיצור מקום מאד מיוחד.
חזרנו חזרה אחרי שעתיים ,שמנו פעמינו
לברילוצ’ה תדלקנו את האוטו לקראת החזרתו שעברה ללא בעיות מיוחדות וחזרנו למלון
שהוא 100 מ’ משם.
את הערב סיימנו בארוחה במסעדת בשרים משובחת
מסעדת Alto El Fuego היה בשר משובח מאד.
וקינחנו בגלידה המפורסמת Helados
Jauja שווה שווה.
היום 12 בדרך לצ'ילה ופוארטו
וארס
https://m.facebook.com/story.php?story_fbid=10212328919913372&id=1090598890
בבוקר עוד הספקנו לשוטט קצת במדרחוב
Mitre וגם בטיילת
בברילוצ׳ה לקראת הצהרים הגענו לתחנת האוטובוסים שממנה יוצאות הנסיעות
לצ׳ילה
האוטובוסים הוא מאד מפואר בעל שתי קומות
המושבים מאד נוחים כמו במחלקה ראשונה במטוס אפילו שירותים יש.
אנחנו ישבנו בקומה התחתונה עם אוסף של
צ׳ליאנים מאד פטפטנים.
הנסיעה היתה מאד ארוכה ומייגעת מה שהיה
מתוכנן להיות שש וחצי שעות הפך להיות יותר משמונה שעות הנופים בדרך מקסימים נסענו
דרך 7 האגמים טיפסנו על מעבר האנדים.
מעבר הגבולות היה סיוט והתעכב ו שם שעתיים.
בתחילה היציאה מארגנטינה תור עצום לפנינו
מביאים כלב הרחה שיבדוק אם אין סמים
במזוודות
בהמשך החתמת דרכון
לאחר מכן נסיעה ארוכה של מעבר האנדים
ומגיעים למעבר לצ׳ילה
שם כולם יורדים עם כל הציוד כולל כל
המזוודות מביאים עוד פעם כלב שמחפש אוכל פירות וסמים בתיקים האישיים והמזוודות
בקיצור נתפסו 2 צעירים עם 4 תפוחים !!!
ועכבו את כל האוטובוס לשעה.
נכנסים לצ׳ילה יורדים למישור הרבה מאד בקר
פרות וכבשים מלא חוות חקלאיות איזור יפה מאד
עוברים דרך אוסרנו ומגיעים ב22:30 לפוארטו
וארס
במזל מוצאים מונית ומביא אותנו למלון.
עוד מספיקים לאכול ארוחת לילה במלון
והולכים לישון עייפים יום ארוך ומייגע.
היום 13 מפוארטו וארס צפונה
לפוקון
https://m.facebook.com/story.php?story_fbid=10212338829801113&id=1090598890
Puerto Varas, Chile, הנמצאת לחופיו המערביים של האגם הענק יינקיווה Llanquihue נוכח פסגתו
הצחורה של הר הגעש אוסורנו Volcán Osorno העיר מרבית הבתים בעיירה הוקמו על ידי המהגרים
שהגיעו מהאזורים הקתוליים של גרמניה, מגרמניה ב-1912. ניתן לשוטט בעיירה, לסעוד
ממאכלי הים המשובחים ולקפוץ לביקור בעיירה הציורית פרוטיאר (Frutillar),
ובמוזיאון הקָטוּר שלידה (Museo Colonial Aleman). במקום שחזור אמין
להפליא של הבתים הגרמניים וכליהם החקלאיים. ראשוני המהגרים הגיעו לכאן בשנות ה-60
של המאה ה-19 בעקבות פנייתו של נשיא צ'ילה פרז רוזאלס, שביקש ליישב את האזור
ש"נוקה" מיושביו.
היה לנו מלון נהדר בפורטו וארס
אבל כמעט שלא הספקנו להנות ממנו כיוון שאחרי ארוחת הבוקר הטובה ירדנו למרכז העיירה
פרטנו כסף ו הצטיידנו בסים של צ׳ילה.
התקפלנו מהמלון ולימוזינה לקחה
אותנו לשדה התעופה בפורטו מונט פוארטו מונט
שם לקחנו אוטו בהשכרה ויצאנו
לנסיעה ארוכה צפונה עד לפוקון מרחק של יותר מ350 ק״מ הגענו בסביבות שעה ארבע אחה״צ
עם שתי הפסקות בדרך הנסיעה ברובה באוטוסטרדה מצויינת
הקטע האחרון היה בכביש רגיל
כאשר מולינו נשקף הר הגעש עטוי שלג הויאריקה מאד מרשים ובולט בשטח
ויאריקה
Villarrica, Chileוא הר געש פעיל בדרום צ'ילה,
בגבול המחוזות אראוקניה ולוס ריוס, דרומית-מזרחית לטמוקו וצפונית-מזרחית
לוולדיביה. גובהו של ההר 2,847 מ' מעל פני הים, והוא המערבי ברכס הכולל שני הרי
געש נוספים, לנין וקֶטְרוּפִּיָאן. צפונית-מערבית להר שוכן אגם ויאריקה,
ודרומית-מערבית לו אגם קָלָפְקֶן. ויאריקה הוא אחד מהרי הגעש הבודדים בעולם שבלועם
נוצר אגם לבה, האגם בוויאריקה הוא זמני. בשפת המפוצ'ה מכונה ההר רוקאפיאן (Rucapillán), שפירושו "בית הרוח".
ההתפרצויות המשמעותיות העיקריות
של הר הגעש במאה ה-20 נרשמו בשנים 1948, 1963, 1964, 1971 ו-1985. בהתפרצות של
1948 מצאו את מותם כ-100 בני אדם, ואילו זו של 1964 גבתה 22 קורבנות והחריבה את
העיירה קוֹנְיָארִיפֶּה. האסון החמור ביותר אירע בהתפרצות של 1971. כתוצאה
מההתפרצות נמסו קרחונים בראש ההר, והתמוססותם גרמה ללהאר, שהרס כפרים שלמים, ואף
חלקים מהעיירה ליקאן ראי. כ-200 איש נהרגו, ועשרות אלפים פונו מבתיהם, לאחר שעשן
סמיך כיסה את האזור במשך זמן רב. התפרצויות קטנות יותר מתרחשות בתדירות גבוהה,
ועשן וגופרית נפלטים מההר לעיתים תכופות.
במורדות ההר פועל אתר סקי,
והטיפוס לפסגתו פופולרי בקרב מטיילים המגיעים מעיירות הנופש הסמוכות, פוקון
וויאריקה. ההר מצוי כולו בתחומי הפארק הלאומי ויאריקה.
לקראת פוקון הכביש פקוק מלא
מטיילים וטורחים נפלנו בדיוק על ולנטיין דייט הגענו למלון מבחוץ נראה טוב בפנים
נראה כמו בית של סבתא
ישן מאד היתה זו נפילה מבחינת
החדר , אבל בכל זאת היו כמה יתרונות חניה ומיקום מעולה.
טיילנו בפוקון העיר שוקקת חיים
ופעילות חוף הים שהוא במרחק פחות ממאה מטר מהמלון עמוס לעייפה בנופשים
העיר מקסימה בתים יפים ומעוצבים
המרינה מליאה סירות
בלי סוף מסעדות שאת אחת מהם
פקדנו סעודת בשרים אור ודאית היה מעולה
ולסיום ראינו הופעה בככר
המרכזית של פוקון עם צמד זמרים שנעים בשירים יפים ואף חלקם מוכרים.
היום 14 צ'ילה פוקון למרחצאות
ולמפלים
https://m.facebook.com/story.php?story_fbid=10212342902462927&id=1090598890
יצאנו בבוקר לנסיעה של שעתיים
למרחצאות הפופולריות ביותר טרמה גיאומטריקה
Termas Geometricas, Coñaripe ה7 ק"מ האחרונים היו בדרך
עפר ביער עבות עם נחל שזורם
הגענו לבסוף מקבלים לוקר מגבות
ואפשר להיות כל היום המחיר גבוה מאד
נהנו לרחוץ בברכות ויש עשרים
בריכות ומפלים פגשנו זוג צ׳ליאני מסאן טייאגו שהם בטיול ארוך היה נעים לשוחח איתם
ולשרות בבריכות המחוממות
אחרי כמעט 3 שעות ואחר שהלכנו
עד הבריכה האחרונה והמפל במרחק חצי קמ רחצנו בעוד כמה בריכות ועשינו את הדרך חזרה
והמשכנו מצפון לפוקון 20 ק"מ לאזור של פארק ומפלים
Los Ojos del Caburgua, Laguna Azul מאד יפים שמתנקזים יחד לבריכה ולנהר
הטמפ באותו היום היתה 36 מעלות
מאד חם והחדר שלנו רתח
ולכן הלכתי לשחות בבריכה של
המלון כדי להצטנן קצת
היום ה15 מפוקון לולדיוויה
https://m.facebook.com/story.php?story_fbid=10212344838191319&id=1090598890
יצאנו בבוקר לנסיעה של 150 קמ מפוקון
לואלדיביה Valdivia - Chile עיר
יפיפייה שסובבים אותה לגונות מפרצונים איים בקיצור יופי של הטבע
ואלדיביה היא בירת מחוז לוס ריוס
ופרובינציית ואלדיביה בצ'ילה. ואלדיביה נמצאת בדרום-מרכז צ'ילה, במפגש הנהרות ריו
קרוסס, קאייה-קאייה, קאו-קאו וואלדיביה, במרחק של 15 קילומטרים מזרחית למפרץ קורל,
המקום בו נשפך נהר ואלדיביה לאוקיינוס השקט.
הגענו למלון שלנו על גדות הנהר
Ribera del Cruces מלון
קלאסי Hotel Naguilán בעיצוב
מאד מיוחד שיפור של עשרות מונים ממה שהיה לנו בפוקון.
החדר לא היה מוכן יצאנו רגלית למרכז העיר
שהיה שוקק מאד בשוק של מזכרות ובהמשכו שוק ירקות ופירות ודגים ,כלבי ים שוחים
בצמוד לשוק הדגים ומחכים שיזרקו להם עצם, שוטטנו ברחובות העיר בככר המרכזית
Plaza De La República Valdivia היפה וחזרנו למלון למנוחה קצרה.
אחרי הצהרים יצאנו לכיוון כביש החוף במקביל
לנהר Río Valdivia אזור
מקסים רצוף כפרי דייגים מפרצונים עטורי סירות דייג עברנו ב Niebla
בחזרה התיישבנו במסעדת דייגים La
Bahía,ההמתנה הייתה ארוכה אבל משתלמת הגיעו מנות
יפות וטעימות.
היום 16 צ'לה מValdivia ל OSORNO דרך האגמים
https://m.facebook.com/story.php?story_fbid=10212352028691077&id=1090598890
אחרי ארוחת בוקר טובה יצאנו
מהמלון המצוין ואלדיביה לכיוון דרום על
כביש 206 דרך יפה העוברת דרך אזור הביצות ובהמשך יערות עברנו לאוטוסטרדה מס 5
והגענו לאוסורנו Osorno,
Chile אבל המשכנו בדרך 215 לאזור האגמים עוד כ40
ק״מ מזרחה דרך מליאה בעדרי בקר פרות וכבשים חוות ואזור חקלאי עד שהגענו לעיירה Entre Lagos עיירה ציורית עם נהר יפה שנשפך
לאגם Puyehue
Entre Lagos סובבנו קצת בעיירה ועצרנו לקפה
הנוף מקסים וגם השמיים התבהרו לכבודנו.
התחלנו לחזור לכיוון אוסורנו
הגענו כבר לעיר הגדולה משום מה הייתה התברברות גדולה עם הניווט עד למלון שלנו ,
אבל לא לדאוג בסוף הגענו בשלום למלון יפה וחדש.
לפנות ערב אחרי מנוחה קלה יצאנו
לעיר הגענו לככר המרכזית Plaza De
Armas Osorno יש מזרקה עם עם אורות ומוזיקה
אבל אנחנו היינו עדיין באור יום ממול הככר
Catedral San Mateo - Osorno קתדרלה מאד מיוחדת עם היסטוריה
ארוכה קתדרלת נחשבת מבנה אדריכלי בסגנון אוגיבל, אתר תיירותי בעיר אוסורנו. המחבר הוא
האדריכל הצ'יליאני León
Prieto Casanova.
המבנה בולט למגדל המרשים שלו
בגובה של 45 מ 'ולפסיפסים גדולים וצבעוניים וחלונות ויטראז' עם ייצוגים של דמויות
מקראיות.
המשכנו לחפש את השכונה הגרמנית
שנשמרה מאז המאה השמונה עשרה :
הרעיון של ממשלת צ'ילה לפתוח את
ההגירה של המתיישבים הגרמניים במחוזות הדרום התגשם עם הגעתו של ספינת הקיטור
"קטלינה" בנמל קוראל ב -25 באוגוסט 1846. העולים הראשונים שהגיעו
מגרמניה היו בעיקר בעלי מלאכה ונגרים. הקדישו עצמם במהירות לבניית בתיהם.
כיום נשמרו בו כמה בתים וחנויות, פאבים, חנויות בירה גרמניות, חנויות טבק ואפילו
כמה מסעדות, אבל דלתותיהן וחלונותיהן, מדרכותיהן המקוריות ופרטיהן מגולפים בעץ
נותרו בעינם.
מאחר וההמלצות שקיבלנו במלון
לגבי מסעדות לא אותרו התישבנו במסעדה ואכלנו פיצה הגונה ושתינו בירות היה טוב
וחזרנו בשלום למלון.
היום השבע עשרה
צ׳ילה מאוסורנו לאגם ולמפלי פיטרוחה
https://www.facebook.com/yoramya/media_set?set=a.10212357211460643&type=3
יצאנו על הבוקר מוקדם
אחרי ארוחת בוקר מצוינת במלון מאוסרונו התחברנו לכביש 5 וירדנו דרומה לכיוון האגם
היפה LAGO LIANQUIHUE שראינו כבר מפוארטו וארס
אבל עכשיו אנחנו מקיפים אותו מהצד השני , אחרי שירדנו מהדרך המהירה נסענו בדרך
כפרית מליאה בעדרי פרות וכבשים וגם אלפקות ראינו קצת.
הגענו לישוב על שפת האגם
לכפר Puerto Octay, Chile לקראת השעה 10 וחצי התחיל הגשם כפי שהיה צפוי
,עברנו את הכפר והתחברנו לדרך כפרית נוספת שנושקת לאגם דרך יפיפייה רוחות חזקות
נשבו וכביש האספלט נגמר לפתע והתחלנו לנסוע כמה ק"מ טובים בדרך עפר חקלאית.
חזרנו לבסוף לכביש הראשי שמקיף
את האגם הא הגעש אוסורנו לא הצלחנו לראות בגלל העננים והגשם.
חרוט מושלם זה (Volcán
Osorno), ניצב בפארקה נאסיונאל
ויסנטה פרס רוסאלס Parque Nacional Vicente Pérez Rosales, הפארק הלאומי הראשון שהוכרז בצ'ילה, ומוקף באוצרות טבע
מרהיבים. לאגו טודוס לוס סאנטוס (Lago Todos Los Santos) הינו אגם מאורך, הנראה כפיורד הכלוא בין הרים, שנודע
בצבעו הטורקיזי המקסים. כדאי מאד לצאת לשייט באגם (דרכו מפליגים הבאים מברילוצ'ה),
כדי לצפות בנופיו של הר הגעש אוסורנו Volcan Osorno הבולט למרחוק בצורתו החרוטית המושלמת, כמו אל וולקן
פונטיגודו (Puntyagudo) בעל הפסגה המחודדת כמחט,
שהעניקה לו את שמו.
'אסור להחמיץ' את המפלים היפים
"מפלי פטרואה" Salto Del Petrohue Puerto Varasשאליהם הגענו ולמרות הגשם הצטיידנו במטריות שלנו
ונכנסנו לאתר המפלים האתר שוקק מטיילים קבוצות ובודדים השביל שהולך שמאלה מביא
אותנו למס’ נקודות תצפית מרהיבות שבהם רואים את עוצמת המים הגועשים והמפלים החזקים
היורדים אל הנהר מסביב עוטפים את המפלים ונהר סלעי געש מבזלת מראה מאד ייחודי.
לאחר מכן המשכנו בשביל ארוך לצד
ימין המגיע ממש על שפת הנהר שבו המים בצבע האזמרגד שוצפים וקוצפים.
לאחר שהות של למעלה משעה באתר
המפלים המשכנו לכיוון פוארטו וארס אחרי כ 40 ק"מ הגענו לעיר שהיינו בה לפני
מס’ ימים משם החלטנו בשל מזג האוויר להמשיך ישר להחזרת הרכב השכור בצמוד לש”ת
ולחכות לטיסה בשדה התעופה.
הטיסה לפונטו ארנס. Punta
Arenas יצאה בזמן והגענו אחרי
שעתים לעיר הכי דרומית בצ’ילה
תפסנו מונית ואחרי כחצי שעה
היינו במלון .
לאחר התארגנות וסידורים לשייט
ליום המחר לאי מגדלנה לראות פינגווינים , הלכנו לאכול במסעדה יאפית חמודה בקרבת
מקום למלון בשם LA MARMITA היה כייף לשבת ולאכול.
היום
השמונה עשר בצ׳ילה פונטו ארנס ואי הפינגווינים מגדלנה
https://www.facebook.com/yoramya/media_set?set=a.10212362447591543&type=3
עבור המטייל הממוצע, פונטה ארנס היא בראש ובראשונה תחנת מעבר מרכזית בין ארץ האש
והפארק הלאומי המפורסם "טורס דל פאינה", אך רובם בכל זאת עוצרים כאן
למספר ימים בכדי לצפות במושבות הפינגווינים הענקיות שבסמוך וליהנות מטיולים בטבע
הפראי והיפה שמסביב.
היא בעצם הנקודה היבשתית האחרונה
של יבשת אמריקה ומכאן דרומה, היבשה מורכבת מארכיפלג של איים (המפורסם שבהם הוא
"ארץ האש"), שאחריהם ישנו רק האוקיינוס ויבשת אנטרקטיקה. באזור זה נערכו
כמה ממסעות הגילוי הגדולים והנועזים ביותר בהיסטוריה האנושית וכשתהיו כאן תוכלו
לראות את זכרי ההיסטוריה הדרמטית (והטרגית לפעמים) של המסעות הללו וכן של ניסיונות
ההתיישבות הראשונים באדמות הקרות והאכזריות הללו.
העיר ממוקמת על אחד מנתיבי המסחר
ההיסטוריים בעולם, משקיפה על מיצרי מגלן, פונטה ארנס (Punta Arenas) – העיר הגדולה הדרומית ביותר בצ`ילה. העיר ידעה ימי
שגשוג ועושר כמו גם ימי מיתון, זאת בהתאם למצב המסחר באותם ימים. בתקופת הבהלה
לזהב בקליפורניה שימשה העיר כנמל המבטחים של ספינות מפרש רבות, אך עם פתיחתה של
תעלת פנמה ירדה מידת חשיבותה. בתחילת המאה הגיעה העיר לשיא חדש של שגשוג כאשר
מיקמה עצמה כמוקד הסחר הבינלאומי של צ`ילה בתעשיית הצמר. היום העיר הינה מוקד
תרבותי מעניין ואחד האתרים הטובים לטעום בו מן ההיסטוריה העשירה של צ`ילה.
אחרי ארוחת בוקר מצוינת במלון
שלנו שממקום בשדרות המרכזיות בעיר , יצאנו לשוטט קצת בעיר, הקור בחוץ היה עז ביותר
הרגשנו את הקרבה לאנטרטיקה היה 10 מעלות בחוץ עם רוח קרירה ואכזרית.
ביקרנו בכיכר המרכזית Plaza Munoz
Gamero (הנמצאת
בין הרחובות רוקה ומגלנס) ישנו פסל מרשים של שני אינדיאנים, בתולה ומגלן. מזרחה
מכיכר מונוז גמרו ברחוב פגנאנו נמצאת תצפית Mirador Cerro de la
Cruz המציעה נוף נהדר על העיר.
ירדנו לכיוון הנמל והטיילת
שהייתה די שוממה ראינו אלפי עופות מים בריכוזים גדולים עומדים על כלונסאות בקרבת
החוף התקדמנו מזרחה לכיוון אנדרטה מאד מרשימה הקשורה כמובן לים.שמו Monumento
Goleta ancud לזכר ספינת המלחמה
שנבנתה באנקוד, מצפון לאיסלה גרנדה דה צ'ילואה, צ'ילה ב- 1843.
היא נבנתה במיוחד כדי להשיט את
המשלחת הצ'יליאנית שהשתלטה על מצרי מגלן ותפסה אותם צבאית על ידי הקמתו על החוף של
היישוב פוארטה בולנס.
חזרנו למלון והתכוננו להפלגה לאי
הפינגיוונים מגדלנה Magdalena Island, Magallanes Region הלכנו רגלית למזח האניות בדרך גם שוטטנו בשוק הדגים
והמזכרות שגם בו מלא מסעדות נכנסנו לטרמינל ההפלגות שבנמל וכנראה ששגם הקדמנו לא
מעט.
בשעה היעודה עלינו על הספינה
שלנו Fiordos del Sur סה"כ לא היתה מליאה
לגמרי בנוסעים שכנראה התקבצו מכל קצווי תבל המדריך הסביר בספרדית ובאנגלית הדגיש
את ההגבלות והאיסורים שמגיעים לאי כמו לא לנגוע בפינגווינים לא להפריע להם ושהם
השליטים באי.
ההפלגה לקחה כשעה ושלושים הים
היה רוגש קצת ורחות עזות שאופייניות לאזור זה נשבו.
ראינו סילוני מים של שני
לווייתנים וגם להקת דולפינים אבל כמובן לא הספקנו לצלם.
ירדנו לחוף דרך גשרון כי אין מזח
כולנו לבושים בחזיות ההצלה , אותם פשטנו בהמשך ,
אחת החוויות הכי מדהימות שלנו
הייתה ההליכה בין הפינגווינים בשמורת האי מגדלנה.
באי מותר להסתובב בשביל מסודר
שעולה גם למגדלור היפה בראש הגבעה שמשני צידיו מטיילים הפינגווינים במשך שעה אחת
בלבד. המדריך מצוות האוניה הולך עם המטיילים ומשגיח וגם נותן הסברים ועונה על
השאלות. יש לאורך השביל חבל כדי שהמטיילים לא יפלשו לתחומם, אך הם עוברים מצד לצד
בשביל וכך נמצאים ממש ליד המטיילים. הפינגווינים יצורים מתוקים ומצחיקים. אמנם
מסריחים' אבל מוציאים קולות צווחניים ומדדים בצורה מצחיקה.
הביקור באי בשעות אחר הצהריים
מבטיח ראיית אלפי פינגווינים חמודים שבשעות אלה חוזרים מהים ורצים למחילות הרבות
שלהם.
חוץ מהפינגווינים יש אלפים רבים
של ציפורים גדולות מסוגים שונים , בקיצור זו חוויה מאד מרגשת שלא רואים בכל מקום ,
נהנו לטייל ולצלם עשרות רבות של תמונות באי.
היום
התשע עשרה צ׳ילה מPunta Arenas. To Puerto Natales
https://www.facebook.com/yoramya/media_set?set=a.10212367700202855&type=3
יצאנו בבוקר מפונטה ארנס
לפוארטו נטאלס באוטובוס הנסיעה ארכה כשעתיים ורבע הדרך הייתה מליאה בעדרי צאן
בעיקר מרחבים עצומים של שדות מרעה ,אגמים וחורש טבעי.
מזג האוויר היה קודר גשום לעיתים
ורוח חזקה עם 8 מעלות
הגענו עם מונית למלון שלנו במרכז
העיר ממש במרכז העניינים.
מרחוק רואים את שרשרת הרי האנדים
המושלגת,
אחרי התארגנות יצאנו לתור את
אזור האגם הקור היה באמת מקפיא אבל העיר מאד ייחודית בתים נמוכי קומה , הרחובות
באווירה יאפית משהו.
מסעדות בלי סוף וכמה מהן נראו
ממש טובות.
היום
העשרים צ׳ילה פוארטו נטאלס מערות ופיורד
https://www.facebook.com/yoramya/media_set?set=a.10212375867327028&type=3
אחרי ארוחת הבוקר במלון
שלנו ,יצאנו בקור מקפיא של 3 מעלות !!! הלכנו לקחת את הרכב השכור אחרי תהליך די
מייגע קיבלנו ג׳יפון של פורד בהחלט רכב מכובד גבוה וגם דיזל
יצאנו לדרך לכיוון המערות במרחק
של כ25 ק"מ מהעיר הנוף של כל הרכסים המושלגים ואזור הפיורדים מדהים ,למרות
תחזית מזג האוויר הקודרת אפשר היה לראות את השמש וגם שמים כחולים מידי פעם.
אחרי שירדנו מכביש 9 ונסענו חלק
מהדרך בדרך עפר כבושה היטב הגענו לאתר המערות שהוא חלק מרשות הפארקים הלאומית של
צ'ילה
Monumento natural Cueva del Milodón מערות טבעיות השוכנת על צלעותיו של סרו בניטז Cerro Benítez שכולל כמה מערות ומונומנט סלע עצום בשם Silla del Diablo (כסא השטן). המערה התפרסמה בעת גילוי
ע"י הרמן אברהרד, חוקר גרמניה של פטגוניה ב -1895 של עור, עצמות וחלקים אחרים
של יצור חיה ענקי בשם מיילודון דרוויני. הוא מצא פיסת עור גדולה, לכאורה, של חיה
לא מזוהה. בשנת 1896 נחקרה המערה על ידי אוטו נורדנסקולד ומאוחר יותר נודע כי העור
שייך למילודון - חיה שנכחדה לפני 10,200-13,560 שנים.
מחקרים קבעו את הישרדותו
של מילודון עד לפני כ -5,000 שנה ואישר את קיומם של בעלי חיים אחרים, כגון
"סוס הגמד" היפידיון, החתול סמיתודון,
המערה הגדולה ביותר באתר
היא 200 מטר מערת מילודון ארוכה. במערה ובמערות אחרות של האתר נמצאו שרידים של
חיות אחרות שנכחדו ושרידי אדם.
בכניסה לאנדרטה עומדת
העתקה בגודל טבעי של "מלודון" הפרהיסטורי, שהיה אוכלי עשב גדול מאוד,
הדומה במידה רבה לדוב גדול. הוא נכחד בסוף עידן הפלייסטוקן.
אנחנו כמובן נכנסנו
למערה הגדולה והמרשימה ביותר וממנה גם צופים להרים המושלגים ולקרחונים. סלעי ענק
מקיפים את פתח המערה שהיא אחת המרשימות שראינו.
מזג האוויר האיר לנו
פנים ,משם המשכנו למסלול בן כ 7-8 ק"מ שכולל כניסה למערה בינונית וגם מעבר
בין סלעים יפה דומה למנהרה ,כל האזור מאד יפה ומלא צמחיה עצים וסלעים לאחר צעידה
בכייף של כשעה וחצי חזרנו חזרה עוד כשעה של צעידה דרך הסלע הענקי כיסא השטן שמרשים
בעצימתו ונוכחותו בשטח.
לאחר התרגעות עם קפה טוב
,המשכנו בנסיעה לאזור הפיורד ,כל הנסיעה היא בדרכי עפר כבושות היטב כך שניתן לנסוע
בערך כ80 קמ"ש פנינו מערבה אחרי כחצי שעה הגענו לאזור מקסים של חוות של בקר
וגם הרבה סוסים המשמשים לטיולי רכיבה באזור שיורד עד לפיורד Fiordo Ultima
Esperanza, Puerto Natales שמוביל עד לקרחון
סראנו Glaciar Serrano בדרך אנחנו עוברים דרך שני ישובים זעירים Puerto Prat Puerto Condor אבל לכל אחד יש את המבט
לנוף המקסים של הפיורד.
חזרנו לכביש 9 ולפארטו
נטאלס עוצרים בפסל ה"מלודון" ולידו פסל יפה של אצבעות ענקיותFinger Fountain נסענו לאורך קו המים ברבורים ארוכי צוואר שחור וגוף
צחור שכשכו להם במים
המשכנו דרך כל הנמלים
וחזרנו למלון.
ארוחת צהרים מאוחרת
במסעדת בשר מצוינת דקה הליכה מהמלון היה בהחלט מצוין.
היום העשרים ואחד
צ׳ילה טורס דה פיינה
https://www.facebook.com/yoramya/media_set?set=a.10212380515523230&type=3
עזבנו את פוארטו נטאלס אחרי ארוחת הבוקר ,כשאנו
משאירים את המזוודות במלון שאליו נחזור ביום ראשון לפנות ערב ,לקחנו איתנו דברים
וצידה לשלושה ימים שבהם נבלה בטורס דה פיינה
Torres Del
Paine National Park נסענו לשמורה בדרך הארוכה
דרך כביש מס׳ 9 ולאחריו דרך עפר כבושה Y-150 נסיעה
של כשעה ו נופים מדהימים אלפקות בדרך מדלגות דילוגי קרב מעל הגדרות שמשני צידי
הכביש ממש מדהים.
הגענו סוף סוף לכביש Y -290 שהוא
סלול אומנם אבל יש עבודות בכביש וחיכינו כחצי שעה עד שיעברו הרכבים ממול בינתיים
צפינו בעדר סוסים גדול דוהר לו בשעטה ממתחם אחד למישנהו.
סוף סוף התפנתה הדרך והתחלנו לנסוע מהר הרבה יותר הנופים
משתפרי עוד יותר והופכים לפראיים יותר הרי הקרח מזדקרים ממול
אגמים רחבי ידיים , אבל הקור ממש מקפיא.
אחרי למעלה משעתיים וחצי הגענו לפתח הדרומי של השמורה שם צריך
לעמוד בתור מתמשך לקנות כרטיסים כל אחד צריך לדווח היכן הוא מתאכסן , הכרטיס יקר
אומנם אבל תקף ל3 ימים.
קיבלנו תדרוך על גבי המפה שמקבלים והסברים מה כדאי לעשות בהתאם
למזג האוויר.
TORRES משמעו
מגדלים PAINE משמעו
כחול, כלומר, אלו המגדלים הכחולים.
בין ארגנטינה וצ'ילה – פארק זה הוא גולת הכותרת של הטרקים:
מבחינת אורכו, המסלולים המאתגרים, הנופים יוצאי הדופן וההתמודדות עם מזג האוויר
ההפכפך.
מגדלי גרניט שמזדקרים לגובה קרוב ל- 3000 מטר, קרחונים, אגמי
מים צלולים, יערות, תצורות סלעים יחודיות, סופות שלג פתאומיות גם באמצע הקיץ,
רוחות עזות וגם שמים כחולים – הם חלק מהחוויה של ההולכים בשמורת הטבע הגדולה.
השבילים ברורים ומסומנים במפות, המחולקות עם תשלום דמי הכניסה.
הנהלת השמורה משתדלת לעקוב אחר המטיילים על ידי רישום פרטים מלאים של כל הנכנסים,
כולל המסלול ומספר הימים שהמטייל מתכנן.
בתוך הפארק, במרכז, ניתן לשכור אהלים ושקי שינה באיכות טובה. גם
מזון יבש ניתן להשיג בפארק, אבל המחירים גבוהים מאד. כדאי להצטייד בכל הדרוש כבר
בפוארטו נטאלס, כולל דלק לבישול.
חשוב לדעת שיש להצטייד בלבוש חם מאד (כובע צמר, כפפות וכו'..)
והגנה מגשם , כמו גם להצטייד בבגדים קלים לימים נעימים. נעלים ואוהל חשוב שיהיו
מוגנים מחדירת מים. גם בשיא הקיץ גשם יכול להפתיע כמו גם שלג, והכי פחות נעימה היא
הרוח החזקה שגם מורידה הטמפרטורות , ואנחנו בהחלט חווים זאת בימים האחרונים מזג
אויר לא יציב ומשתנה כמה פעמים ביום.
המשכנו בנסיעה ל Grey Lake כמובן שכל הדרכים בפארק הם דרכי עפר באיכויות
שונות , קליטה סלולרית לא קיימת בכל מתחם הפארק העצום אפשר להסתדר עם נווט במפה
אופליין. אבל השילוט בהחלט טוב וברור
אחרי כ 15 ק"מ הגענו לקצה הדרך שבה יש מלון ומשם אפשר
לעשות הפלגות לראות את הקרחון , אנחנו נכנסנו לשביל שהולך ביער ,עובר בגשר מעל נהר
שוצף וגועש ורחב ידיים צבע המים מדהים ונראה שהם מאד קרים.
המשכנו בתוך היער ובסוף יורדים לקו החוף LAKE
GREY רואים ספינה שטה באגם ולידה גוש קרח גדולים מהקרחון.
הפסקת קפה במסעדה המקומית , המחירים פה בשמורה הם מרקעי שחקים
והייתי אומר די בצדק כי זה ממש סוף העולם.
חוזרים לדרך הראשית Y-290 וממשיכים
צפונה עד עוד כ 18 ק"מ עד לאגם שנקרא Lago Pehoé מדהים ומיוחד בצבע המים שלו , אבל הדבר המייחד
אותו הוא מפל עוצמתי במיוחד שנקרא Cascada
Salto ChicoKO ירדנו מהרכב והנה צבי מלכך
עשב בשלווה ולא מתרגש מהאנשים שמצלמים אותו , התחלנו לטפס על מדרגות עץ שהן השביל
שמוביל אל המפל המדובר , רוח חזקה מאד נשבה וכמעט העיפה אותנו. הגענו עד למרפסת
מעל המפל זה באמת משהוא מופלא.
העייפות החלה לתת את אותותיה והחלטנו לחזור לכיוון הלודג’ בו
אנחנו מתאכסנים לידLake
Tyndall LAKE TYNDALL הדרך
אליו משקיפה על כל פיתולי הנהר וכל האזור מיושב בלודג’ים 3 מלונות ואפילו מסעדה
שבה אכלנו ארוחת ערב אחרי שהתארגנו ב לודג’ שלנו
CABINES TYNDALL LAKE
היום העשרים
ושניים צ׳ילה המשך טורס דה פיינה
https://www.facebook.com/yoramya/media_set?set=a.10212386893802683&type=3
לאחר לילה גשום התעוררנו ליום יפה אפילו שמש יצאה
מבין העננים לכבודנו . לאחר ארוחת הבוקר העצמאית שלנו , ארזנו את חפצינו המועטים
ויצאנו צפונה למסלול ארוך העובר בכל האתרים של הטורס דה פיינה עברנו שוב את המפל
הקטן Salto Chicoוהמשכנו
לנקודות תצפית יפות מאד על האגם Pehoe Lake סטינו מהדרך לצפות במפל הגדול
Salto Grande אחרי הליכה של כ 20 דק בקור מקפיא ורוח מאד חזקה
מגיעים למרפסת תצפית מדהימה שממחישה את עוצמת הנהר /אגם עם שם ארוך Lago
Nordernskjoid ומפל המים האדיר.
המשכנו הלאה לכיוון תצפיות
הקרובות ביותר לטורס דה פיינה המרשים כל כך מזג האויר הנאה הוסיף מס דרגות לעוצמה
של המצוקים האדירים.
בכל נקודת תצפית עוצרים ומצלמים עדרים גדולים
אלפקות
הגענו לתחנת האינפורמציה ליד אגם אמרגה Amarga Laguna שם פגשנו שני ישראלים שנתקעו עם מצבר שהתרוקן
המשכנו למפל נוסף מרשים לא פחות מקודמיו @Paine waterfall
הגענו לנקודה הרחוקה ביותר בשמורה מבחינת נסיעה
ברכב
ליד אגם אזול Laguna Azul התייעצנו עם שומר הפארק אם אפשר לחזור בדרכים אחרות אבל לא קיימות כאלו
ונסענו את כל הדרך חזרה עם עצירה לארוחת צהרים קלה במחנה הקמפינג ליד המפל הקטן.
וחזרנו לאזור שער הכניסה לשמורה ללודג אחר משופר
בהרבה מזה של אתמול
מורכב מקרונות בתוכו תנור עצים שצריך להאכיל אותו
בחתיכות עץ מידי פעם, אכלנו גם ארוחת ערב טובה במקום היה מאד מהנה ובעלי הבית מאד
יוצאים מגדרם שהכל יהיה נעים וטוב.
שמענו על התאונה המצערת בדיוק במקום שהיינו בבוקר
ליד המפל הגדול אנחנו בסדר וממשיכים בטיול
היום העשרים
ושלושה צ׳ילה חזרה לפוארטו נטאלס
https://www.facebook.com/yoramya/media_set?set=a.10212392780189839&type=3
התעוררנו.
לבוקר האחרון באזור שמורת הטורס דה פיינה קרני השמש האירו את הרכסים המושלגים.
לילה רצוף התעוררויות שנבע
בעיקר בגלל הצורך להיות בייבי סיטר לתנור העצים שהיה רעב לגזרי עץ ובאמצע הלילה
גמר לאכול את כל העצים והייתי צריך להדליקו מחדש ועוד פעם בשש לפנות בוקר בקיצור
חוויה שטובה בקושי ללילה אחד.
קמנו לארוחת בוקר טובה ואז
התחלנו לקבל מבול של הודעות , מה אתכם איפה אתם וכו׳
בקיצור שמענו אודות האסון
עם הסירה וזה הזכיר לנו ששמענו את מסוק החילוץ בשבע בערב הקודם.
בעל הלודג׳ סיפר לנו שבעצם
חיכה לנהג ולמדריך של הקבוצה הישראלית שהיו אמורים לישון היכן שאנו ישנו ואז סיפרו
על האסון שארע על גדות נהר הסורנו שאנו ישנים בצמוד אליו , אבל ידענו היכן הייתה
התאונה .
הרגענו את כולם שאנחנו בסדר.
התארגנו לחזרה לפוארטו
נטאלס
נפרדנו מבעל הלודג׳ Konkashken Lodge החביב וצוות העוגות החמודות באמת מאד נהנו פה וגם
הם עשו את כל המאמצים שהכל יהיה טוב
הדרך היתה יפה הפעם נסענו
דרך המקוצרת שחלקה עדין בשלב של עבודות , חזרנו לעיר הגדולה ולמלון שבו השארנו את
המזוודות.
נחנו קצת והחזרנו את הרכב
השכור במורד הרחוב , אכלנו ארוחה צ׳ליאנית אחרונה שהיתה מצוינת במקום החביב עלינו KAWESQAR לחובבי
הבשר.
התארגנות עם קצת מצרכים
לדרך הארוכה שמחכה לנו מחר באוטובוס בדרך לאל קלאפטה El Calafate
בארגנטינה.
היום העשרים
וארבעה מצ׳ילה לארגנטינה לאל קלפטה
https://www.facebook.com/yoramya/media_set?set=a.10212398182164885&type=3
השכמנו
לקום היום ארוחת בוקר זריזה כל החפצים ארוזים מונית לטרמינל האוטובוסים של פוארטו
נטאלס ,נפרדים מצ׳ילה האוטובוס יוצא בזמן נסיעה לא קצרה מחכה לנו משהו כמו חמש
שעות , נוסעים בכביש תשע עד לנקודת הגבול של צ׳ילה כולם יורדים ומחתימים דרכון
אחרי כרבע שעה הסיפור חוזר על עצמו בנקודת הגבול של מחוז סנטה קרוז בארגנטינה ,
אבל הפעם יחסית הכל זריז ללא עיכובים כמו שחווינו מברילוצ׳ה לצ׳ילה.
נוסעים מספר שעות במרחבים
עצומים האזור מאד יבש ומזכיר את הנגב עדרים גדולים מאד של כבשים מלחכים עשב מידי פעם רואים גם ס פרטים של עוף גדול ממשפחת היען אבל קצת
יותר קטן.
הנסיעה
די משעממת אחרי האטרקציות צ׳ילה אבל לבסוף מגיעים , אל קַלַפַטֶה (בספרדית: El Calafate) היא
עיר בפרובינציית סנטה קרוס בארגנטינה. אל קלפטה נמצאת בפטגוניה, על גדת אגם
ארחנטינו, במרחק של כ-320 קילומטרים צפון-מערבית לריו גז'גוס, בירת סנטה קרוס,
ובמרחק של כ-2,727 קילומטרים דרום-מערבית לבואנוס איירס, בירת ארגנטינה.
העיר
היא יעד תיירותי חשוב עקב קרבתה לאתרי טבע שונים בפטגוניה, כמו הפארק הלאומי לוס
גלסיירס והאתרים שבו.
מתארגנים
לתכנית של מחר בקרחון מורנו.
המלון
במקום מאד מרכזי ומאד נוח.
משוטטים
באל קלפטה El
Calafate עיר
מאד יפה צבעונית בתים מיוחדים נמוכי קומה הכל בסטייל ביקרנו גם במרכז ובמוזיאון של
הפארק הלאומי של הקרחונים Intendencia
Parque Nacional Los Glaciares
חזרנו
להשתמש בסים של ארגנטינה והכל בסדר.
קיבלנו
הסברים ראינו סרט על הקרחונים ממעוף הציפור טיילנו בגן של המרכז מטופח ומלא פסלים
של חיות ודמויות.
היום העשרים
וחמישה ארגנטינה אל קלפטה קרחון מורנו
https://www.facebook.com/yoramya/media_set?set=a.10212404477642268&type=3
התעוררנו
לבוקר שטוף שמש בהחלט מתאים ביותר לתכנית של היום.אחרי ארוחת הבוקר הגענו עם מונית
לתחנת האוטובוסים שם עלינו על האוטובוס של חברת קל טור Cal-Tur לאחר עיכוב יצאנו לנסיעה של כ80 קמ
דרך המפרץ היפה של אגם ארגנטינו Lago
Argentino הגענו לשער הכניסה לפארק הענק
הלאומי של הקרחונים @Los Glaciares
National Park אחרי
המתנה מיגעת לאיסוף דמי הכניסה לפארק המשכנו בנסיעה של עוד כ20 קמ ואז נגלה במלוא
יופיו הקרחון מורנו
שנקרא גם הקרחון
המתנפץ Glaciar
Perito Moreno, Parque De Los Glaciares, Patagonia,
Argentina
האוטובוס
הוריד אותנו ליד מעגן הסירות והיה לנו זמן עד השעה ארבע אחה״צ כחמש שעות , נקנו
הכרטיסים לשייט ואחרי כחצי שעה יצאנו בסירה שמעלה על סיפונה כמאה נוסעים.
פריטו
מורנו, הוא אחד מ-48 הקרחונים הניזונים משדה הקרח של דרום פטגוניה בהרי האנדים
(פוטנציאל המים המתוקים השלישי בגודלו בעולם לאחר אנטארקטיקה וגרינלנד). שטחו של
הקרחון 250 קמ"ר, אורכו כ-30 ק"מ ועומקו מגיע עד לכ-700 מטר. הקרחון
מתקדם לכיוון אגם ארגנטינה (Lago Argentino) במהירות של שני מטר ליום (כ-700 מטר
בשנה). בחזיתו אל האגם רוחבו מגיע ל-5 ק"מ, גובהו הממוצע 60 מטר מעל פני הים,
ועומק הקרח הכולל הוא 170 מטר.
החוף
מול חזית הקרחון בנוי כ"מרפסת" טבעית לצפייה בו ומהווה מוקד משיכה
לתיירים, אשר גם אם אינם זוכים לחזות בקריסת סכר הקרח המתרחשת אחת לכמה שנים,
יכולים לצפות בשבירות קטנות של גושי קרח גדולים הקורסים אל מי האגם המתרחשות
תכופות בעונה החמה. בשל כך הקרחון ידוע כ"קרחון המתנפץ".
הסירה
מתקרבת לקרחון בחלקו הצפוני קירות גבוהים ומרשימים מידי פעם שומעים קול נפץ מהדהד
ואחריו מפולת של קרח אנחנו זכינו לראות אית גדולה וכמה קטנות.
ההפלגה
נמשכת כשעה וגם מתקרבים בחלק הצפוני ביותר למערה ענקית בקצה הקרחון
המראות
מדהימים והעוצמה מרשימה ביותר.
בסיום
ההפלגה אנחנו מתחילים ללכת על השביל הבוי על כלונסאות בנוי היטב בעל רצפת מתכת
מטפסים ומטפסים הרוח חזקה ביותר ואני מאבד את הכובע.
מגיעים
מידי פעם למרפסת תצפית כל פעם בכיוון אחר של הקרחון.
יושבים
ומחכים לראות מפץ נוסף של קרח נופל.
אחרי
כשעה ויותר של טיפוס והליכה לא קלה ברוח האיתנה מגיעים למרפסת העליונה.
שם
עולים למסעדה ושותים קפה שמחמם אותנו קצת.
משם
יש הפתעה בדמות שאטל שמוריד אותנו חזרה למעגן הסירות ולא צריך לעשות את כל הדרך
חזרה ברגל ,משוטטים קצת על חוף האגם והאוטובוס מחזיר אותנו חזרה לאל קלאפטה.
זה
היה אחד הימים היפים ביותר בטיול.
בערב
אנחנו סוגים במסעדת איזבל היה ממש מצוין.
היום העשרים ושישה
ארגנטינה אל קלפטה שייט לקרחונים אופסלה וספגציני
https://www.facebook.com/yoramya/media_set?set=a.10212411726383482&type=3
הרווחנו
עוד יום מקסים שמתאים בדיוק לשייט לקרחונים.
בשעה
מוקדמת אספה אותנו ההסעה של חברת Solo
Patagonia שמפעילה גם את השייט אחרי נסיעה של כ50 ק״מ הגענו
לנמל יציאה שבו עוגנות ספינות הקטמרן בינתיים מגיעים לנקודה זו עשרות מיניבוסים
ואוטובוסים התור מאד מתארך וגם הייתה לנו הפתעה לפגוש את סימונה
ובעלה
מטיול של פגאסוס ההמתנה מתארכת לבסוף עולים על שתי ספינות בעלות שתי קומות מפוארות
למדי.
אחרי
הסברים ארוכים ומייגעים סוף בשעה תשע יוצאים לדרך הספינה די מהירה נכנסים למפרץ
שמוביל אותנו לקרחון אופסלה Glaciar Upsala y
Spegazzinni הדרך מרהיבה הרים עם
קירות בזלת תלולים השכבות עברו קימוט חזק מאד .
קרחון
אופסלה הוא קרחון עמק גדול בפארק הלאומי לוס גלסיירס שבארגנטינה. הוא זורם החוצה
משדה הקרח של דרום פטגוניה, שמזין גם את קרחון פריטו מורנו הסמוך אליו. הקרחון
נשפך בסיומו לתוך אגם ארגנטינה. הקרחון קרוי על שם אוניברסיטת אופסלה, שמימנה את
המחקר הראשון על הקרחונים באזור.
שטח:
870 קמ"ר עצום במימדים
בקטע
הזה לא ממש התקרבנו לקירות הקרחון אבל סובבנו המון זמן סביב חלק של קרחון לצורך
צילומים.כל התעשיה הזו סביב הפארק והקרחונים היא תעשי המשומנת שמגלגלת כסף רב.
המשכנו
משם לקרחון ספגציני
היה
מאד מרשים קרחון ספגציני (Spegazzini) הוא הקרחון בעל קיר הקרח הגבוה בעולם. במקומות מסוימים מגיע קיר
הקרח לגובה של 135 מטרים.
פגשנו
בספינה זוג שווייצרים מאד נחמדים ולא הפסקנו לדבר וממש התידדנו.Eva Niederkofler
חזרנו
חזרה לאל קלפטה שהיא ממש עיירה נחמדה
בערב
חגגנו את הערב האחרון בפטגוניה במסעדת לה ט חיטה La
Tablita היה כבש וצלעות נהדרים נחשבת לאחת המסעדות
המבוקשות בעיר.
בדרך
חזרה רגלית למלון עוד הפת עה פגשנו שוב את אוה וקריסטיאן השוויצרים ועמדנו ודיברנו
שעה באמצע הרחוב.
היום העשרים ושבעה
ארגנטינה בואנוס איירס
- מאל קלפטה לבואינוס איירס
https://www.facebook.com/media/set/?set=a.10212415437476257&type=1&l=1e0c4e9868
נפרדנו לפני הצהרים מפטגוניה ומאל קלפטה שכה נהנינו בה.
לקחנו מונית מהמלון Hotel A.C.A El Calafate שגם
בו ממש נהנינו גם מהמיקום ומהצוות שנתן עצות טובות.
הטיסה התעכבה בחצי שעה ואחרי שהמראנו 3 שעות טיסה
והגענו לבואינוס איירס שלנו זה הביקור השני בה , הפעם ל5 ימים עד טיסה חזרה הביתה.
מונית שלקחנו מהשדה התעופה נתקלה בפקקים ארוכים בגלל
השעה. אבל בסוף הגענו והוא לא רחוק מהמלון הקודם שלנו.
לאחר התארגנות והתגברות על בעיות הווי פי ,יצאנו לסיור
לפנות ערב באזור הבילויים ליד הנהר , לקחנו את המטרו ואחרי שלוש תחנות הגענו הליכה
קצרה ומגיעים לאזור פוארטו מאדרו שהיה פעם אזור מחסנים עם בניינים גדולים והוסב
בשנים האחרונות לאזור בילוי .
במהלך שנות ה-90 של המאה ה-20 והעשור הראשון של המאה
ה-21 החל תהליך ההתחדשות העירונית. בתי המלאכה (בתחילה בחלק המערבי, ובהמשך גם
בחלק המזרחי) שופצו או נהרסו, ובמקומם נבנו בנייני מגורים מפוארים, בנייני משרדים,
מוסדות חינוך, מלונות פאר, מסעדות, בתי קולנוע, תיאטראות ומרכזי תרבות. כך, זכתה
בואנוס איירס, שהמתאר העירוני שלה עד אז התעלם מקיומו של הנהר, לשכונה חדשה הפונה
אליו.
חלק מבתי המגורים היו גורדי שחקים מהגבוהים בארגנטינה.
אחד משני המבנים של מגדלי רנואר מתנשא לגובה של 175 מטרים וכולל 51 קומות, והוא
הבניין הגבוה ביותר בארגנטינה. בשנת 2015 הסתיימה בנייתו של מגדל אלוואר, שגובהו
מגיע-235 מטרים.
בין החלק המזרחי לבין החלק המערבי של השכונה מפרידה
תעלה רחבה, ששימשה בעבר את הנמל. החלק המערבי כולל את שורת המבנים שלאורך התעלה.
החלק המזרחי כולל רשת רחובות מסועפת יותר, שנסללה כולה במהלך ההתחדשות העירונית.
הרחוב הראשי, מצפון לדרום, הוא שדרות חואנה מנסו, וחוצות אותה שלוש שדרות רחבות
ורחובות קטנים יותר. כל הרחובות בשכונה קרויים על שם נשים, והגשר המרכזי המחבר בין
שני חלקיו, אותו תכנן סנטיאגו קלטרווה, נקרא "גשר האישה" (Puente de la
Mujer).
בין החלק המזרחי של השכונה לבין הנהר משתרעת שמורת הטבע
בואנוס איירס.
מלא מלא מסעדות אניות ישנו שהוסבו לאתרי ביקור הרבה
אנשים באים לאזור זה בשעות הערב שיותר נעים . גשר מיתרים גדול ויפה על הנהר ,
מגרדי שחקים גבוהים מאד .
בקיצור היה כייף ללכת ולראות מופע ריקוד זוגות יפה לאור
השקיעה.
לבסוף אחרי הליכה לא קצרה התיישבנו במסעדת סורנטו Sorrento
Restaurant , ההמתנה היתה ארוכה מאד אבל משתלמת קיבלנו
נתחי בשר מעולים הייתי אומר הטובים ביותר שאכלתי בטיול ,השעה היתה מאוחרת וחזרת
במטרו למלון.
היום העשרים
ושמונה ארגנטינה בואנוס איירס לה בוקה וריקולטה
https://www.facebook.com/media/set/?set=a.10212420288757536&type=1&l=049d108c11
התעוררנו ליום יפה באזור סאן ניקולאס , ארוחת בוקר טובה
במרפסת המלון.
יצאנו מוקדם להגיע לסדר את הסים של claro שנגמר
וחשוב מאד כדי להתמצא בעיר הגדולה.
עלינו על אוטובוס 24 כדי להגיע לשכונת בוקה לה בוקה (בספרדית: La Boca) היא
שכונת מצוקה בבירה הארגנטינאית בואנוס איירס בקרבת הנמל לחופו של הנהר ריו דה לה
פלטה. פירוש השם בספרדית הוא "נהר הכסף", והוא מתייחס לשפך נהר
הריאצ'ואלו (Riachuelo) הסמוך
לשכונה. זהו מוקד תיירותי המאופיין בבתים צבעוניים וברחובו הראשי - הקמיניטו
ובמועדוני הטנגו שבו. בעבר הייתה השכונה שכונת
מהגרים, בעיקר איטלקים, והבתים הדלים העשויים עץ ופח של הרחוב הראשי שופצו ונצבעו
כדי לשנות את תדמיתה ושיוכה ובעיקר כדי למשוך תיירים. השכונה נצבעה (במקור) על ידי
תושביה אשר עבדו בנמל והביאו אל השכונה את שאריות הצבע של האניות ועל כן הצבעים
למרות השיפוץ, אופיה של השכונה נשאר דל ועני, ועדיין קיימת בה סכנת שוד עקב הפשיעה
הרבה.
שכונת לה בוקה מזוהה רבות עם קבוצת הכדורגל המזוהה עם
השכונה - בוקה ג'וניורס - אחת מקבוצות הכדורגל המובילות בארגנטינה.
ואכן עברנו ליד אצטדיון הכדורגל הענק של הקבוצה צבעוני
מאד ואפילו קנינו כובע וחולצה של הקבוצה בחנות שמול פתח האצטדיון
אחרי שוטטות ארוכה ברחובות הצבעוניים והבתים המופלאים בססגוניות
שלהם ,אוירה מדהימה וחמימה רקדני טנגו בבתי הקפה והמסעדות ציירים פטיו רומנטי וקפה
הוואנה הידוע המוכר את האלפחורס המפורסם שלו.
לאחר קניית מזכרות ומתנות למיניהן.
המשכנו באוטובוס שהתנהל בעצלתיים ברחובות העיר עד שהבנו שכדאי
לעבור למטרו כדי להגיע ליעדנו הבא שכונת ואזור ריקולטה (Ricoleta) ידוע
בבתי קפה יפהפיים ועצי פיקוס ענקיים. באיזור נמצא גם בית הקברות הענקי והמפורסם,
שביקור בו הוא בגדר חובה. בית הקברות בנוי כעיר שלמה, עם רחובות, ספסלים, מדשאות
ועצים. כמעט לכל אחוזת קבר משפחתית מוקדש בית של ממש, שבהצצה לתוכו ניתן לראות
שולחנות וכיסאות וכן את ארונות הקבורה המונחים בו. כל בית מהווה מקום קבורה
למשפחות שלמות ואחוזות הקבר מרשימות ביותר, מפוסלות, מקושטות ומרהיבות וזה מעט
הזוי, אך זה מקום בו מצטלמים אנשים רבים, בייחוד ליד קברה של אוויטה פרון עמוס
השושנים האדומות והמגודר בקפידה. מעוררת מחשבה ההסתובבות בבית הקברות המפואר
כשבמרכז העיר יש חסרי בית הישנים ברחובות.
היום העשרים ותשעה ארגנטינה בואנוס איירס פלרמו והשוק בקרליטה
https://www.facebook.com/media/set/?set=a.10212426276587228&type=1&l=858d82ac25
בוקר שטוף שמש , אחרי ארוחת הבוקר
יצאנו בהליכה ברח׳ אורוגואי עד לכיכר היפה Plaza Lavalleמימין לה תיאטרון קולון Teatro Colónהיה סגור לביקור , המשכנו מעט הלאה
והגענו לבית הכנסת הגדול של העיר
Templo Libertad אבל
לא הסכימו להכניס אותנו, קצת מאוכזבים המשכנו במטרו הירוק עד לתחנת סנטה פה בשכונת
פלרמו
ממוקמת בצפון מזרח העיר, זוהי השכונה
הגדולה ביותר בבואנוס איירס. את פלרמו ניתן לחלק למספר אזורים שונים
ואינדיבידואלים. הנה כמה מאזוריה הפופולריים: אלטו פלרמו במרכז פלרמו הוא אזור
הקניות העיקרי ומרכז התחבורה סביב שדרת סנטה פה.
במרכזו שוכן מרכז הקניות אלטו פלרמו, קניון גדול בקצה המזרחי ביותר של פלרמו,
הגובל ברקולטה.
התחלנו ללכת לכיוון האזור העתיק של השכונה בתים נמוכי קומה
גלריות בתי קפה מה שנקרא פלרמו סוהו.
בדרך נכנסו לאאוט לט ענקי Distrito Arcos
מלא חנויות של מותגים זה אזור שהיה פעם מחסנים ובתי מלאכה , הכל
שופץ ובנוי מסוגנן היטב ונעים לקניות.
לאחר שוטטות ארוכה בחלק השכונה הישנה , חזרנו לסנטה פה
והתיישבנו בקפה הוואנה המפורסם באלפחורס שלו ואכן כן יש הצדקה.
המשכנו לגן החיות שנקרא אקו Eco Zoo וראינו
חיות מוזרות שמזכירות קצת חיות אוסטרליות
הגן עובר שיפוץ מסיבי. הלכנו ברגל עד לככר והאנדרטה
Monumento a La Carta Magna y las Cuatro Regiones Argentinas
משם המשכנו באוטובוס לשוק הענקי Feria De Recoleta Buenos Aires שיש
בשכונת ריקולטה Recoleta ומתקיים
רק בסוף השבוע עשרות רבות של דוכני אומנים הרבה דברי עור תכשיטים , עבודות עץ ועוד
הרבה הרבה דברים אחרים.
משם למרכז התרבות המקסים
Centro cultural Recolea
שם עשינו גם מנוחה קלה פרקדן על משטחים מקומרים היה ממש מרגיע.
מעבר לכך מלא תערוכות ומיצגים מאד ייחודיים.
חזרה למלון במטרו בשלהי אחר הצהרים למנוחה קלה והסיום במסעדה
טובה Revire
היום השלושים ארגנטינה בואינוס איירס סאן טלמו
https://www.facebook.com/media/set/?set=a.10212433786294966&type=1&l=2ab3631103
קמנו לעוד בוקר שטוף שמש וכרגיל אחרי ארוחת הבוקר יצאנו
בדרכינו מהמלון להחליף כסף אחרי התברברות חמורה הגענו בסוף ליעד הנכסף.
בהמשך ניסינו שוב להגיע לסיור בתיאטרון קולון אבל כל הסיורים
עד הצהרים היו תפוסים.
יעדנו הבא היה שכונת סאן טלמו San Telmo, Distrito
Federal, Argentina שהוא הרובע העתיק ביותר בעיר רוב הרחובות מרוצפים באבנים ולא
סלולים תאורת רחוב מיוחדת.
אזור שמור היטב של המטרופולין הארגנטינאי, מאופיין
במבנים קולוניאליים. בתי קפה, סלוני טנגו וחנויות של עתיקות ממוקמות בשורות
ברחובות המרוצפים, המלאים לעתים קרובות באמנים וברקדנים. האטרקציות של סן טלמו
כוללות מספר גדול של גלריות לאמנות עכשווית, חללי אמנות ומוזיאונים, כנסיות עתיקות
(כמו הסן פדרו טלמו), חנויות עתיקות ויריד עתיקות חצי-קבוע (Feria de Antiguedades) בכיכר
הציבורית הראשית, פלאזה דורגו. באזור ניתן למצוא בשפע פעילויות הקשורות לטנגו עבור
האוכלוסייה המקומית והתיירים.
האווירה הבוהמית של סן טלמו החלה למשוך אמנים מקומיים
לאחר שעזבו את השכונה מהגרים. פעילות תרבותית גוברת הביאה לפתיחתו של מוזיאון
בואנוס איירס לאמנות מודרנית בשנת 1956, כמו גם להופעתה של "הרפובליקה של סן
טלמו" בשנת 1960, איגוד אומנים שאירגן תהלוכות אמנות ואירועים נוספים. נוכחות
המהגרים בסן טלמו גם הביאה לפופולריזציה מהירה של הטנגו באזור; הרבה אחרי ימי
הזוהר של הז'אנר, הזמר הנודע אדמונדו ריברו רכש מכולת קולוניאלית נטושה בשנת 1969,
וקרא לה "אל וייחו אלמסן" ("חנות המכולת הישנה"). זמן מה
אח"כ הפך המקום לאחד מאולמות מוסיקת הטנגו הידועים ביותר בעיר, עובדה שתרמה
לתחייה תרבותית וכלכלית בסן טלמו.
אנחנו נכנסנו בתחילה לשוק המקורה שזו באמת חגיגה
פנטסטית לעין ולכל החושים
עשרות חנויות ובתי קפה מין שוק פשפשים אבל מאד מסוגנן ו
סטייל.
מסעדות קטנות ובתי קפה ממש מדליקים,בקיצור כייף.
משם המשכנו לשוק האומנים האין סופי הולכים והולכים
והעין לא שביעה. reמבחר המוצגים ועבודות האומנות הוא עצום מענין ומרתק.
שעת הצהרים כבר חלפה ולאחר הפסקונת בבית קפה המשכנו
חזרה לככר ומשם למוזיאון לאומנות מודרנית Buenos Aires Museum of Modern Art שזו גם
חגיגה לעיניים מסוג אחר .
עייפים חזרנו למלון באוטובוס , מנוחה לרגליים המיוסרות
מההליכה הממושכת ובערב פגשנו שוב עם ידידנו השוויצרים אוה וכריס יאן במעדה איטלקית
משובחת מרסלו Marcelo Restaurante Italiano
היה ערב נפלא טעים נעים והשיחה קלחה והיה כייף.
היום השלושים ואחד ארגנטינה בואנוס איירס שכונת אונסה- הקהילה היהודית
https://www.facebook.com/media/set/?set=a.10212441529288536&type=1&l=005e0f1046
דוקא ביום האחרון המלא התעוררנו ליום גשום אבל זה לא קלקל את התכניות
,נסענו במטרו לשכונה בה מתגוררים רוב היהודים של בואנוס איירס Once.
יהדות ארגנטינה היא הקהילה היהודית הגדולה ביותר באמריקה הלטינית
ובחצי הכדור הדרומי. ראשוני היהודים הגיעו לארגנטינה כנראה כבר במאה ה-16 יחד עם
הכובשים הספרדים. מאז, בהיות ארגנטינה מדינת מהגרים, היא קלטה לאורך הדורות יהודים
רבים בני עדות שונות. בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 פעל הברון הירש להקמת
התיישבות חקלאית יהודית באזורים שונים בארגנטינה, בעיקר במחוז אנטרה-ריוס ,פרויקט
התיישבות זה נחשב בעיני רבים לאירוע מרכזי בביסוס ועיצוב הקהילה היהודית
בארגנטינה. רבים מאנשי הקהילה רואים בפרויקט ההתיישבות את ראשית ההתיישבות ומקור
לגאווה, תחושת חלוציות ושורשיות.
נכון ל-2018 חיים בארגנטינה כ-220,000 יהודים, בעיקר בבואנוס איירס.
הקהילה קשורה חברתית מאוד ואף מפעילה לצרכיה בתי ספר יהודים ושומרת על מאות בתי
כנסת. ארגונים מקומיים מחזקים את התרבות העברית והיהודית ואת הקשר עם מדינת ישראל,
גם אם יש שיעור מסוים של התבוללות. הארגון היהודי הגדול ביותר הוא AMIA, שנוסד ב-1894. בראשו
עומד, נכון ל-2018 אגוסטין זבאר.
הגענו לבית הכנסת אחד היה סגור הלכנו ל אתר הנצחת הפיגוע הרצחני שהיה
ב94 וגם שם אין כניסה ,הסבירו לנו שכל כניסה למוסדות היהודיים נדרשת אשור מראש.
אבל דווקא בבית הכנסת של חב״ד כן הכניסו אותנו וכמובן רצו שאני תפילין
,סרבתי בנימוס , בחוץ בינתיים הפסיק המבול גם בלי שהנחתי תפילין.
המשכנו למרכז הקניות הגדול ושם אחרי הפסקת קפה הגונה השלמנו את הקניות
בשוטטות ממושכת בין קומות וחנויות הקניון הגדול.
חזרנו למלון , בינתיים השתפר המזג אויר אחרי נוחה לקראת הערב צעדנו
רגלית למסעדה מומלצת Santos Manjares פשוטה בהשוואה ליום האתמול אבל איכותית ביותר בשרים עולים ושירות
מכל הלב.
לסיום שוטטנו קצת במדרחוב ברחוב לבאל החנות ארנקים שנכנסנו במקרה
לגמרי של יהודים שקרוביהם ממש מתגוררים בשכונה שלנו.
חזרנו למלון רצוצים לגמרי וישנו עד הבוקר כדי שיהיה כח לארוז את
המזוודות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה