בואו לבלות ולקנות במתחם העיצוב של ישראל- DCITY במעלה אדומים עם ארוחת קונספט במסעדת לוצ'נה

 הוזמנו לאירוע חשיפה ואירוח בשישי של בילויי זוגי בלוצ'נה בDCITY לקונספט חדש שמשיקים במתחם העיצוב של ישראל- DCITY במעלה אדומים עם לוצ'נה.

כתובת: דרך ימית 15, מעלה אדומים

קישור לאתר מתחם DCITY

בכל יום שישי החל מהשבוע יתקיים אירוע מיוחד של 'שישי בילויי בDCITY 

לצד החנויות הרבות ניתן יהיה ליהנות ממופעים מיוחדים, מוסיקה איכותית, אמנים.

איי שם במקום עוצר נשימה השוכן במתחם DCITY מעלה אדומים, הוקמה מסעדת שף איטלקית ושמה לוצ'נה .

קישור לאתר מסעדת לוצ'נה Luciana D-city

נהנינו מארוחת קונספט עשירה במיוחד בלוצ'נה עם בופה עשיר וחופשי בכל יום שישי (בעלות של 79 ₪ לאדם עם האווירה המיוחדת שיש רק בDCITY.

המסעדה מציגה קשת טעמים  ייחודיים מחומרי גלם איכותיים וטריים, אשר מייצרים עבור כל אורח חוויה מדהימה מלאה בטעמים ואווירה בלתי נשכחת .

המסעדה המרהיבה ביופייה ובה בר קוקטיילים מטעמי העולם, קירות יין ממרתף השף ורולטת הקזינו אשר הגיעה ישירות מקזינו לאס ואגס .

טעמנו מהמבחר העשיר המוגש בטוב טעם של לחמים ,סלטים מזטים ואנטיפסטי ,גבינות  ,סלטים ,מאפים , חביתות בהכנה במקום פסטות נהדרות ושקשוקות.

שתיה חמה וקלה וקינוחים בעיצובים וטעמים מיוחדים, השירות היה נהדר ולבבי.

 DCITY הוא מתחם מסחרי הממוקם באזור התעשייה מישור אדומים, ומהווה את מתחם העיצוב הגדול ביותר בישראל

המתחם מונה למעלה מ-200 חנויות מתחום העיצוב והמסחר, והראשון מעבר לקו הירוק. הוא מתפרס על שטח של קרוב ל-120 אלף מ"ר בשלוש קומות, עם 950 מקומות חניה במפלס אחד.

סיירנו במתחם הענק החנויות האין סופי הכולל את כל המותגים בתחום העיצוב והריהוט.

המתחם די סיטי נמצא בבעלותו של איש העסקים החרדי חנוך קס, היזם העומד בראש חברת קס גרופ.

באוגוסט 2021 נפתח המתחם לציבור. המתחם כולל מגוון של חנויות לעיצוב הבית, לצד בית המלון, חנויות לייף סטייל, מתחם קולינרי וספא ועלותו הכוללת הסתכמה ב-480 מיליון שקלים.

 מתחם DCITY הוא ללא ספק מהפכה עבור תושבי ירושלים רבתי בכל הקשור לעיצוב הבית. אם עד היום נאלצו הירושלמים (וכל תושבי הישובים סביבה) להסתפק בחנויות המפוזרות כל אחת במקום אחר או לחילופין לנסוע עד תל אביב וגוש דן על מנת להגיע למתחמי קניות לעיצוב הבית, היום הגלגל התהפך: 

שכעת הירושלמים יקבלו את כל הקשור לעיצוב הבית וגם הרבה יותר מכך קרוב לבית. בנוסף, המתחם מושך גם את תושבי המרכז ובהדרגה גם לקוחות מכל רחבי הארץ ואף מחו”ל שירצו לראות וגם לערוך קניות במתחם הקניות לעיצוב הבית הגדול במזרח התיכון!

מלון Dhotel מעלה אדומים

Dhotel הינו מלון בוטיק ייחודי ובו 47 חדרים  State Of The Art בעיצובו של דניאל חסון.

המלון הינו חלק ממתחם העיצוב והבילוי החדשני Dcity שבפארק ישראל, אזה"ת המזרחי של מעלה אדומים (מישור אדומים), ומשתרע על פני כ- 100 אלף מ"ר, הכוללים שדרת רחובות ובהן מגוון חנויות של מותגים מובילים לעיצוב הבית ולייף סטייל.

מגוון החנויות כולל ריהוט, כלי בית, קרמיקה, טקסטיל, צבע, ריצוף וחיפוי, פרקטים, מוצרי חשמל ואלקטרוניקה.

מוקד מרכזי לבילוי אורחי המלון הינו מתחם הפיאצה שעוצב בסגנון מלון ונציה המפורסם בלאס וגאס, עם תקרת השמיים המלאכותית הגדולה במזרח התיכון, מגוון מסעדות, בתי קפה ושווקי אוכל, כמו גם מתחמי הופעות המארחים את מיטב האומנים, הרקדות והפקות נוספות.

המלון מביא לידי ביטוי שלושה קונספטים בעיצוב חדרי המלון: חדרים מודרניים בסגנון נקי ועכשווי, חדרים קלאסיים בסגנון רומנטי, רך ויוקרתי, וחדרי ניו יורק בסגנון אקלקטי המשלב עכשוויות עם קלאסיות יוקרתית. כל חדרי המלון רוהטו במותגים יוקרתיים והם כוללים חדר רחצה פרטי, יציאה לטרסה מרווחת עם פינת ישיבה חיצונית או נוף למתחם הפיאצה. כמו כן קיימים במלון חדרים עם דלת מקשרת וחדרים נגישים.

למזמינים אירוח הכולל ארוחת בוקר, הארוחה מתקיימת במתחם הפיאצה במסעדת לוצ'נה בין השעות 8:00-10:30 בימים א'-ו'.

למזמינים אירוח הכולל כניסה לפארק השעשועים מג'יק קאס, הכניסה מותנית בזמינות ימי ושעות פעילות כמפורט באתר הפארק.

מתחם החנויות והמסעדות נסגר בימי ששי וערבי חג בצהריים ונפתח שוב במוצאי שבת וחג (שעה מדויקת בהתאם לעונה, יש להתעדכן ישירות מול החנויות).

במתחם בית כנסת מהודר הפועל 7 ימים בשבוע.

אם אתם מעצבים, אדריכלים או לקוחות פרטיים שרוצים ליהנות מחופשת קניות מרוכזת, אם אתם שוחרי תרבות, שרוצים להשלים את החוויה באירוח מפנק, אם אתם מטיילים באזור ורוצים ליהנות מאתנחתא מיוחדת ובין אם אתם מגיעים לאזור לצורכי עסקים, לרשותכם חדרים יוקרתיים לאירוח באווירה אחרת.

לקבוצות המזמינות אירוח, המלון מספק ארוחות כשרות למהדרין בכל ימות השבוע.

טלפון המלון  02-6774040 כתובת: דרך ימית 15, מעלה אדומים, במתחם דיסיטי.

טיול לברלין אוקטובר 2022

 טיול לברלין אוקטובר 2022

קישור לאלבום התמונות בסוף הכתבה

היום הראשון 17/10 בברלין

יום הנסיעה לברלין הגיע .

זה הביקור הראשון שלי בעיר המיוחדת הזו לעיזית זה ביקור שני

אבי לפני עלייתו לארץ בגיל 3 גר במשך שנתיים כאן אז זה גם טיול שורשים בשבילי.

אסף לקח אותנו בשמחת תורה לש"ת בשעות הצהרים ,זמן נוח לטיסות לכל הדעות.

הטרמינל לא היה עמוס במיוחד ,עכשיו בסיום החגים כולם שבים ארצה.

פגשנו את החברים דורית ודודי איתם אנו מבלים בברלין.

התור לדלפק ישראייר התנהל די בעצלתיים למרות שלא הייתה סיבה מוצדקת לכך.

אחרי כשעה הגענו לדיוטי לשתות קפה ולחמניות שאפיתי במו ידיי.

בשעה היעודה הלכנו לשער היציאה שם המתנו עד שנפתחה הטיסה להפתעתנו זה היה מטוס של חברה צ'כית בכלל אבל עם צוות מעורב צ'כי וישראלי. המטוס לא היה מלא ממש. אבל אנחנו ישבנו קצת צפופים.

הטיסה יצאה באיחור של כרבע שעה ממש בסדר.

העברנו את ה4 שעות בעיקר בקריאת ספר ושמיעת. מוסיקה כי אוכל ושתיה לא הגישו בחינם אלא רק במכירה, בקיצור אפילו מים לא נותנים.

נחתנו בשלום בברלין ,ביקורת דרכונים ומזוודות שהגיעו ממש מהר.

לקראת היציאה מהטרמינל הצטיידנו בכרטיסי נסיעה חד פעמיים בתחבורה ,כי עשינו מראש כבר מינוי של שבעה ימים שמתחיל ממחר.

החברים עשו גם מנוי שבועי מהמכונה עם סיוע נהדר של איש מקומי.

ירדנו לרציף הרכבת המהירה לברלין אחרי המתנה, נסענו ברכבת שהייתה די מלאה

אחרי קרוב לשעה עם מס' עצירות קטן הגענו לתחנת הרכבת המרכזית של ברלין מבנה ענק ומרשים עם מספר גדול של מפלסים.

חיפשנו את האוטובוס או הטראם שיביא אתנו למלון שלנו באזור מיטה Mitte.

ביציאה הגענו לתחנת האוטובוס וראינו שהטראם אמור להגיע קודם ובא ת כך היה ובריצה קלה הספקנו להיכנס אליו ,אחרי נסיעה של מס' דקות הגענו לאזור המלון שלנו.

לאחר רישום וצ'ק אין מתמשך הכל די איטי כאן אבל יסודי.

הגענו לחדר שהוא בהחלט מצוין.

נותרה לנו חצי שעה כדי לצאת למסעדה שהזמנו מראש לשעה תשע ,בהליכה קצרה של כמה דקות הגענו.

מסעדה ענקית Schnitzelei Mitte חבויה בתוך סמטה הומה מסועדים קיבלנו שולחן בפנים ,המלצרית החמודה מרוב התלהבות שפכה אחת מכוסות הבירה על השולחן ובמזל עיזית יצאה יבשה.

זו מסעדה שמתמחה בשניצלים ענקיים ומנות טפס גרמניות טיפוסיות ובירה טובה.

בקיצור בילינו ערב נהדר טעים ומשביע.

חזרנו למלון תוך שילוב הצטיידות של מים בסופר הסמוך.

תם היום הראשון ,ברלין בהחלט מוצאת חן בעיני.

היום השני בברלין 18/10

קמנו ליום השני לטיול בברלין מזג האויר היה גשום ובהתאם לכך התאמנו את התכנית להיום.

ארוחת בוקר בהחלט מפתיעה ומצוינת במלון

יצאנו בשעה תשע לתחנת הרכבת התחתית

משם נסענו לתחנה הקרובה לאי המוזיאונים

הליכה של כ15 דק' בדרך חברינו הצטיידו במטריות שהיו מאד שימושיות במשך רוב היום.

אחרי מעבר הגשר היפה מעל לנהר השפרה הגענו למוזיאון פרגמון, המבנים בכל האזור מרשימים מאד ופסלים נהדרים מקשטים כל בניין. נכנסנו למוזיאון, רכישת כרטיסים ואפסון התיקים התור ממש לא גדול כי הגענו ממש. בשעה 10 שנפתח.

מוזיאון פרגמון המרכזי והחשוב של אי המוזיאונים - (Pergamonmuseum), בו מבקרים בכל שנה כ- 850,000 תיירים. המוזיאון בולט בעיצוב הארכיטקטוני שלו, כאשר בחדריו המרובים מצאנו עתיקות מתקופת אשור ואזור מסופוטמיה ממצאים מרתקים ,העת העתיקה ביוון, רומא והמזרח הקדום, פריטי אומנות איסלמית ועוד. בין המוצגים החשובים מזבח פרגמון, שער השוק של מילטוס, שער אישתר ורחוב התהלוכות של בבל. אחרי שוטטות של שעתיים נפרדנו מהמוזיאון הלכנו

לאורך נהר השפרה, הגשם המשיך לטפטף עבר ו ליד הקתדרלה המרשימה

הגענו לתחנה של אוטובוס קו 100 איתו אפשר לעשות נסיעה דרך האתרים החשובים כל זה כמובן במסגרת כרטיסי הנסיעה שברשותנו.

שער ברנדרבורג הנקודה הראשונה ואחריה רייכסטאג לאחריה וילה וילהלם, עמוד הניצחון

ככר פוטסדאם ,האקווריום של ברלין

כנסיית הזיכרון ע"ש הקיסר וילהלם

ירדנו בתחנת גן החיות גשם טורדני עדיין ירד ונשלפו המטריות.

חיפשנו בית קפה הגענו למתחם יפה עם פסלי דובים צבעוניים ומצאנו קונדיטוריה וותיקה ,אחרי הקפה רצינו להגיע לKaDeWe

שאלנו עוברת אורח איך להגיע לשם והראתה לנו כיוון ואמרה 10 דק' התחלנו ללכת בשדרה הרחבה חנויות מותגים מכל עבר ואנחנו הולכים והולכים ועיזית בטוחה שעוד מעט נגיע.

לבסוף התייאשנו עלינו על אוטובוס ונסענו ומסתבר שכל הזמן היינו בכיוון ההפוך, לכן ירדנו עברנו לצד השני וחזרנו באוטובוס עד הפתח של מתחם הקניות הענקי והיוקרתי KaDeWe טיפסנו במדרגות הנעות בין ששת הקומות הכל ברמה מאד גבוהה של המותגים של אופנה, אלקטרוניקה, אפילו רובוט.

בקומה האחרונה מתחם הסעדה עשיר ומשם תצפית יפה על כל הסביבה בהחלט שווה לצלם משם.

ירדנו קומה אחת למטה וזו קומה של כל חובבי הגסטרונומיה כל מוצרי המזון שוקולדים קונדיטוריה בשרים ונקניקים גבינות דגים ועוד ועוד בהחלט מרשים ביותר וגם עושה תיאבון.

אבל היינו עדיין מלאים מארוחת הבוקר.

ירדנו במעלית ויצאנו לרחוב בכל זאת דודי ואני זללנו נקניקיה ברלינאית הגונה בדוכן שליד גן הפסלים.

מזג האוויר בהחלט התחיל להשתפר ופסק הגשם ,אבל כבר הרגשנו עייפות.

חזרנו לרכבת התחתית ובשתי תחתיות חזרנו למלון למנוחה של שעה וחצי.

בערב לקראת שבע יצאנו שוב באוטובוס למסעדה Reservation at Chicago Williams BBQ

השירות היה מצוין המנות היו נהדרות בהתאם לצפיות. הזמנו לשתייה בירות מבקבוק ואוכל מנות של צלעות פרה נמוכה מנה גדולה לכל זוג, בתוספות של ציפס ופירה עם רוטב וסלט קיסר. לקינוח לקחנו עוגת גבינה. היה מהנה מאד רועש וסואן אבל אוירה נהדרת וטעים מאד.

חזרנו עם אוטובוס ותחתית למלון.

תם היום השני בהחלט ניצלנו אותו בצורה אופטימאלית ביחס לתנאי מזג האוויר המגבילים ובכל סאת הלכנו כ12 ק"מ שזה מכובד.

היום השלישי 19/10 בברלין

קמנו למזג אוויר נפלא ,אמנם היה קר בבוקר 11 מעלות ואחרי ארוחת הבוקר הנפלאה במלון יצאנו להשלים את מה שלא הספקנו ביום האתמול.

נסענו ברכבת התחתית

לאלכסנדרפלאץ (Alexanderplatz) כיכר שוקקת חיים ומרכזית בעיר ברלין הנמצאת בחלקה המזרחי של ברלין. במתחם אלכסנדרפלאץ מזרקות מים, כנסייה, גן ציבורי קטן, מרכזי קניות, מסעדות, בתי קפה, דוכני רוכלים, מזכרות, אוכל רחוב .

מגדל הטלוויזיה החוצה את קו הרקיע ומיתמר אל על עד לגובה של 368 מ'. מגדל הטלוויזיה נבנה עוד כאשר הייתה ברלין מפולגת. השלטון הקומוניסטי רצה להצהיר על כוחו ושליטתו ולכן נבנה המגדל. צורתו המעניינת מושכת מיד את העין.

מגדל הטלוויזיה של ברלין הוא צינור בטון דק אשר עליו מונח כדור פלדה ענקי שגובהו הוא כגובה 7 קומות ומעליו ישנה אנטנה דקה וארוכה שמשלימה את מראהו הדקיק. במגדל הטלוויזיה ישנן מרפסת תצפית ומסעדה שהן מסתובבות ומהן ניתן לראות את כל הנוף עד למרחק של 40 ק"מ ביום בהיר וזאת מבלי לזוז כלל, אבל היה מעונן ולא עלינו.

השעון המיוחד שבכיכר הוא שעון זמן העולם. השעון העולמי (World Time Clock Berlin) שעון זה מציג את השעה בכל חלקי העולם. הוא מתנשא לגובה של 12 מ' וכולל גם דגם מסתובב של מערכת השמש. השעון צבעוני ובעל מבנה מעניין וכשרואים אותו בסמוך למגדל הטלוויזיה נדמה לרגע כי מהלכים על סט של סרט בדיוני.

עיזית ודורית נכנסו לחנות של יוני קלו המשכנו לכיוון דר' מזרח משמאל לנו חנויות מותגים דקתלון ושדרה רחבת ידיים

נכנסנו לגן היפה עם הפסלים ומזרקת נפטון המרשימה הצבע העז של העצים מדהים כעת בשלכת העלים נופלים ממש מקסים.

מזרקת נפטון (Neptunbrunnen) היא מזרקה מרשימה הבנויה ברונזה וגרניט אשר נבנתה בהשראת המזרקה בפיאצה נאבונה שברומא. מזרקת נפטון מעוצבת בסגנון ניאו בארוקי. המזרקה הוזמנה על ידי הקיסר וילהלם השני ונבנתה על ידי ריינולד בגאס, בנו של הצייר המפורסם קרל בגאס בשנת 1891.

ממוקמת המזרקה של נפטון בברלין בין כנסיית סנטה מריה לבין בניין העיריה. מיקומה המקורי היה דרומית לארמון ברלין, אך עם הריסת הארמון הועברה המזרקה למקומה הנוכחי.

במרכז המזרקה של נפטון נראה האל נפטון כאשר הוא מוקף מארבעת צדדיו בארבע נשים, כל אחת מהן מייצגת את ארבעת הנהרות העיקריים של גרמניה: האלבה, הריין, אודר וויסטולה. בנוסף הפסל של נפטון מוקף בבעלי חיים כמו אריה ים, נחש, תנין וצב, דגי האוקיינוס, ודמויות יווניות מיתולוגיות כמו נימפות ומלאכים. מזרקת נפטון בולטת על רקע סביבתה במיוחד בגלל סגנון העיצוב שלה שאינו מאוד אופייני לברלין.

משם עברנו ליד

בית העירייה האדום בברלין שהוא אחד המבנים המפורסמים ביותר בעיר ובו יושבים ראש העיר ומשרדי העיריה. מגדל מבנה בית העיריה האדום (Rotes Rathaus) נבנה מלבנים אדומות בין השנים 1861-1869 בסגנון ניאו רנסנס. המגדל, החלונות המקושתים ומבנה הקשתות יחד עם בריכת ההשתקפות שבחזית נותנים למבנה מראה מרשים במיוחד.

כאשר ברלין הייתה מחולקת, שימש מבנה בית העירייה האדום את עיריית מזרח ברלין עם האיחוד הפך לבית העיריה של ברלין המאוחדת.

משם נכנסנו לרובע נקולאי, שנקרא על שמו של ניקולאי הקדוש ששימש מקור לדמותו של סנטה קלאוס, גדוש בהיסטוריה עתיקה ובסיפורים מרתקים. רובע ניקולאי (Nikolai Viertel) והוא הגרעין ההיסטורי של ברלין.

ברובע עומדת מזרקת wappenbrunnen אשר במרכזה החותם המציין את את הפיכה של ברלין מכפר לעיר. שמו של רובע ניקולאי נקרא על שמו של ניקולס הקדוש, ושמה של כנסיית ניקולאס הקדוש בלב הרובע.

במהלך ימי הביניים היה רובע ניקולאי המרכז העסקי של ברלין המתפתחת, והוא הכיל בתי מלאכה, חנויות ומסבאות. בתקופות המאוחרות יותר, היה הרובע מאוכלס באמנים ומשוררים שגרו בין הסמטאות הצרות שאפיינו אותו. רובע ניקולאי נהרס לחלוטין במלחמת העולם השניא, ונשאר בהריסותיו תחת שלטונות מזרח גרמניה עד לשנת 1981.

ב-1987 הוחלט לשחזר את הרובע לכבוד חגיגות ה-750 שנה לברלין, והוא שוחזר באופן מושלם לפי מסמכים היסטוריים.

שוטטנו לנו בין הסמטאות נכנסנו לחנות כובעים מאד מיוחדת הכנסייה מאד מרשימה אוירה ממש ייחודית ברובע הקטן הזה.

עמדנו על גדות נהר השיפרה.

משם חזרנו לאזור מזרקת נפטון כדי לעלות על קו אוטובוס 300 שהביא אותנו לגלריית איסט סייד (East Side Gallery) היא הגלריה הפתוחה הארוכה ביותר בעולם אשר מתפרשת על פני כ- 1316 מ'. גלריית איסט סייד (East Side Gallery) כוללת מעל 100 תמונות ענק לאורכה אשר צויירו כהבעת שמחה על נפילת חומת ברלין.

פרויקט הציורים של איסט סייד גלרי היה פרויקט בינלאומי לציורי אמנות על שרידי חומת ברלין בו נטלו חלק 21 אמנים מ- 18 מדינות. פרויקט האמנות של גלריית איסט סייד החלה בשנת 1990 ממש רגע לאחר נפילת החומה והתמוטטות המשטר.

מאד מרשימים הציורים וגם הנוף שמעבר נהר השפרה והצד המערבי של ברלין.

בסיום ההליכה לאורך החומה המצוירת עלינו על אוטובוס 300 בכיוון ההפוך בכ7נה להגיע לקונצרט הצהרים של הפילהרמונית של ברלין שהוא בחינם בשעה 13:00 האוטובוס התנהל בעצלתיים והיו הרבה פקקים הגענו באיחור ולא עזרו התחנונים לא היו מוכנים להכניס אותנו וחבל.

צעדנו משם לסוני סנטר. sony center מבנה מרשים ביותר וגם ניצלנו את השירותים במסעדה.

זהו מרכז קניות, בילוי ופנאי, גדול ומרשים וכמובן ביתה של חברת סוני העולמית. הבניין החדיש של סוני סנטר (Sony Center) מהווה את אחד מסמליה של ברלין החדשה והמודרנית. ובנוסף להיותו מרכז קניות - מרכז סוני בברלין מהווה נקודת מפגש תוססת של חיי הלילה של ברלין, מואר בתאורה מרהיבה ויוצאת דופן.

מרכז סוני נבנה מאלפי טונות של ברזל וזכוכית, כולל גג הזכוכית הכיפתי והיפיפה אשר בשעות הלילה מואר באורות צבעוניים ומעורר התפעלות ממש. מרכז הקניות מתחבר למבנים שונים בצד כולל בניין סוני ומתפרש על פני שטח עצום של 130,000 מ"ר.

העיצוב החיצוני של סוני סנטר מרשים במיוחד, מרכזו של מרכז סוני בנוי בצורה מעגלית סביב הכיכר ובליבו נמצאת המזרקה ברחבה גדולה. האווירה במרכז סוני היא ייחודית. המרכז כולל חנויות שונות ואטרקציות לכל המשפחה כמו: איימקס - המקרין סרטי 4D, מרכז לגו לנד חווייתי לילדים.

משם צעדנו לכיכר פוטסדאם שהיא אזור מרכזי ביותר בברלין, אזור שוקק ומלא חיים במיוחד בשעות הערב והלילה. הכיכר עברה שינויים בעקבות האירועים שהתרחשו בברלין וגרמניה בכלל. השינוי הקיצוני ביותר התרחש עם נפילת החומה ואיחודה של גרמניה.

כאשר טיילנו בכיכר פוטסדאם חשים את הוויטליות שבה, את האנרגיות הרבות, הבניינים עצומים בממדים שנראה כי נלקחו מסרט, קשה להאמין כי לפני כעשרים שנה היה המקום ריק, שומם והיווה שטח במעבר בין גרמניה המזרחית למערבית וחומה חצתה את המקום. נראה כי את הקמת הכיכר מחדש ליווה כל הזמן הרצון לחפות על הזמן בו הייתה הכיכר שוממה.

חיפשנו מקום לאכול נקניקיה כמו שצריך וכנראה זו הייתה משימה קשה ,הלכנו והלכנו עד שהגענו לשדרות לינדן ושם הגיעה הגאולה האזור שוקק מלא אנשים ובפרט ליד שער ברנדרבורג הממדים של השער הם עצומים, גובהו 28 מטרים והאורך שלו הוא 65 מטרים כך שכל מי שנתקל בו לא יכול שלא להתרשם מהנתונים הללו. אחד החלקים המרכזיים ביותר הוא פסל ברונזה אשר ממוקם בראש השער, פסל זה מסמל את אלת הניצחון שיושבת על גבי מרכבה שרתומה לארבעה סוסים. רמת הארכיטקטורה מושפעת מאוד מהמיתולוגיה היוונית וניתן לראות כמותה באקרופוליס שביוון העתיקה. גם העיטורים השונים מספרים סיפורים מהמיתולוגיה היוונית.

אמנם כיום השער ניצב במקומו אך הוא עבר טלטלות רבות במהלך ההיסטוריה וגם הסמליות שלו כלפי העם הגרמני השתנתה רבות. מי שיזם את הקמת השער היה פרידריך ה-2 ולדעתו השער ייצג כמיהה לשלום וסבלנות. פסל האלה שמוצב בראש השער נגנב על ידי נפוליאון ונלקח לפריז אך הוחזר למקומו.

משם המשכנו להליכה קצרה בגני וינגרטן וחזרנו לכביש הראשי ולאנדרטת השואה לזכר יהודי אירופה הוקמה בשנת 2005. בדיוק במקום בו שכנו לפני כן משרדי הקנצלר של היטלר. אין ספק כי יש בכך אמירה רבת משמעות ותזכורת כי בסופו של דבר העם היהודי שרד. על פני שטח של 19 דונם, בכל שטח זה ניבנו כ - 2711 קוביות הבטון השיטוט בין קוביות הבטון האפורות מהן מורכבת אנדרטת השואה לזכר יהודי אירופה שנרצחו במהלך מלחמת העולם השנייה (האנדרטה לזכר השואה) מכניסה למצב של בלבול, אי סדר ואף מבוכה מסוימת. על פני שטח של 19000 מ"ר מוצבות 2711 קוביות בטון באורכים שונים כמו תשבץ.

זוהי בדיוק התחושה אותה התכוון האדריכל פיטר אייזנמן לתת- חוסר הרמוניה, בדיוק כמו חוסר ההרמוניה, חוסר ההשתלבות וההתייחסות המשפילה אותה קיבלו היהודים מאז עליית הנאצים לשלטון ושהגיעה לשיאה עם ההשמדה ההמונית בתקופת מלחמת העולם השנייה.

בהמשך נכנסנו למוזיאון שנמצא מתחת לאנדרטה עם סידורי ביטחון מוגברים הרבה תמונות לזכר הקהילות השונות באירופה שהושמדו בחלקן בשואה.

משם צעדנו כ10דק' חזרה לרכבת התחתית וחזרה למלון למנוחה של שעתיים, מגיע לנו אחרי מה שהספקנו היום.

בערב יצאנו למסעדה קוריאנית מאד מיוחדת

תפריט קבוע מנות מעניינות מאד מבחינה עיצובית לגבי הטעם הדעות חלוקות והמחיר יקר ,די התאכזבנו ובפרט דודי.

חזרנו רגלית עד לתחתית דרך. צ'ק פוינט צ'רלי ברלין (Checkpoint Charlie) היא נקודת המעבר המרכזית ביותר שהייתה בין מזרח גרמניה למערבה ולכן הוחלט לשמר אותה במידת מה. נקודת המעבר צ'ק פוינט צ'ארלי נחשבת לאחת האטרקציות הפופולאריות בקרב תיירים והיא נמצאת באחד הרחובות המרכזיים של ברלין פרדריך-שטראסה (Friedrichstraße) שלאורכו חנויות, מרכזי קניות, בתי קפה ומסעדות.

כאשר מגיעים לנקודת המפגש של צ'ק פוינט צ'רלי נחשפת במרכז הרחוב "בוטקה" בחזיתה עומדים חיילים (שחקנים) לבושים במדי צבא ודגלים המציעים תמורת סכום סמלי להצטלם איתם. מסביב לבוטקה מונחים שקי חול המסמלים את המתיחות ששררה במקום וכן עמדת החתמת דרכונים / אישורי מעבר שגם כאן, תמורת סכום של כ-5 אירו תוכלו לקבל חותמת של מעבר הגבול של מזרח גרמניה.

חזרנו בתחתית למלון אחרי היום השלישי לטיול שהיה גדוש צעדנו המון כ15 ק"מ היה כייף גדול.

היום הרביעי לטיול בברלין ה20/10

קמנו ליום קריר אבל מאד בהיר ושמשי

אחרי ארוחת הבוקר המשובחת במלון יצאנו עם הרכבת התחתית לטיול של נדב על יהדות ברלין ירדנו ב Hackescher markt תחנת הרכבת נפגשנו עם עוד זוג ממעיין ברוך

הגיעה המדריכה שרון הציגה את עצמה וגרה בברלין כבר 20 שנה

יצאנו לסיור הגענו לרח' שפנדאור בסמוך למזרקת נפטון

מקום לזכרו של משה מנדלסון שהוא גם קרוב רחוק שלי נולד ב1729 כשעבר רבו בשנת 1743 לברלין לכהן שם כרב הקהילה, עבר מנדלסון אחריו. כפי שרווח אז, לא הייתה העיר ברלין סובלנית כלפי יהודים; הכניסה לעיר ליהודים הותרה אך ורק דרך שער הבהמות, וליהודי חסר מקצוע וחסר רכוש כמו מנדלסון לא הייתה זכות לשבת בברלין ולכן התחבא בעליית הגג של רבו. שקידתו על הספרים עשתה אותו גיבן, וממום זה סבל כל ימיו.

בברלין המשיך בלימודיו התורניים, אך שם החל לפנות גם לתחומי ידע נוספים. בעידוד רבו החל ללמוד את הספר "מורה נבוכים" של הרמב"ם. התקבל מנדלסון כמחנך בביתו של תעשיין יהודי עשיר , וכך התאפשר המשך מגוריו בעיר . עד מהרה התוודע לחברת המשכילים היהודים והגרמנים בברלין , והשתלב בה .

משה מנדלסון הרבה לכתוב ולפרסם – בעיקר בגרמנית. מפעלו המרכזי היה "נתיבות השלום" – ההוצאה לאור של חמשת חומשי התורה בצירוף תרגום לגרמנית. באמצעות תרגום זה, שנכתב באותיות עבריות, שאף מנדלסון להפיץ בקרב היהודים את השפה הגרמנית. מנדלסון ועוזריו אף הוסיפו פירוש לתורה (בעברית) שנקרא "הביאור", והתבסס על פרשנות פשט מסורתית.

משה מנדלסון היה כל ימיו יהודי נאמן, שקיים מצוות ונאבק על מקומו בתרבות ובחברה המשכילה של אירופה. למרות נאמנותו לדת היהודית והתנגדותו להמרת הדת, עזבו רוב צאצאיו את היהדות. מתוך ששת ילדיו – ארבעה התנצרו, ומתוך תשעת נכדיו – רק נכד אחד נשאר יהודי.

בשנת 1671 חזרו היהודים הראשונים לברלין.

מכאן המשכנו בסיור לאתר הבא

שרידי בית הכנסת הישן (Alte Synagoge),

בית הכנסת הציבורי הראשון של יהודי ברלין הוקם בשנת 1741 ונקרא על שם סמטת היידרויטר (Heidereutergasse) שבה נמצא. לנוכח גידולה של הקהילה היהודית בברלין בתחילת המאה ה-19 הוחלט על בניית בית הכנסת החדש (New Synagoge). לעומתו, קיבל בית הכנסת בסמטת היידרויטר את הכינוי בית הכנסת הישן (Alte Synagoge). מוסד זה לא הותקף ב"ליל הבדולח" (10-9 בנובמבר 1938), משום שהיה מוקף בבתי מגורים, אך ספג נזק כבד בהפצצות מלחמת העולם השנייה. ב-1946 פונו הריסותיו. בשנת 2000 נחשפו יסודותיו של בית הכנסת ובמקום הוצב לוח זיכרון.

באותה גינה מוצב פסל מחאת הנשים אנדרטת הנשים

‏ האריות הוא שמו של פסל בגינה קטנה ברוזנשטראסה (Rosenstrasse - רחוב הוורדים) במרכז ברלין. הפסל נקרא גם בלוק הנשים (Block der Frauen), ונחנך ב-‏1995 כגלעד להפגנת הנשים שנודעה בכינוי מחאת רוזנשטראסה. הפסל הוא פרי יצירתה של הפסלת המזרח גרמנייה ממוצא יהודי אינגבורג הונצינגר (Hunzinger), שהייתה בשנות ה-70 לחייה כשיצרה אותו. הפסל, העשוי מאבן אדמדמה, מורכב מדמויות נשיות מפגינות ואבלות, ועליו נכתב בגרמנית: ”הכוח של התנגדות אזרחית, חוסנה של האהבה מנצחים את האלימות של הדיקטטורה; החזירו לנו את בעלינו; נשים עמדו כאן והביסו את המוות. גברים יהודים שוחררו”.

‏המשכנו בסיור לאזור ‏hackesche hofe

אזור החצרות הפנימיות

יהודים אוהבים לגור ביחד, להתגודד. לפעמים מתוך כורח, אבל הרבה פעמים גם מתוך בחירה. בברלין יש אזור כזה שהיה תפור ממש עבור היהודים - מתחם של חצרות פנימיות, שלובות אחת בתוך השנייה ומאפשרות מגורים בצוותא, בקהילה סגורה ואוטונומית. המקום נקרא האקשן הופה ונראה כך מבחוץ.

נכנסנו למוזיאון בית המלאכה למברשות עיוורים otto wedeti

‏ברלין - ביח המלאכה למברשות של אוטו ויידט

החצר הזאת לא נבחרה סתם כך באקראי. היא נבחרה להנציח מפעל חיים של חסיד אומות העולם, גרמני בשם אוטו ויידט.

אוטו ויידט היה הבעלים של בית מלאכה לייצור מברשות שפעל בחצר והעסיק יהודים רבים, ברובם עיוורים ו/או בעלי נכויות אחרות. אוטו ויידט עצמו היה בעל ראיה לקויה שעם השנים הגיעה לכדי עיוורון מלא, והוא החליט שבית המלאכה שלו יספק עבודה לאנשים שסיכוייהם למצוא עבודה אחרת מוגבלים מאד בשל נכותם.

אוטו ויידט ניהל את בית המלאכה הזה בצורה כמעט משפחתית והמסירות שלו כלפי עובדיו לא ידעה גבולות. כשהנאצים הכבידו את הרדיפות של היהודים הוא דאג להגן עליהם, להסתיר אותם, לשקר עבורם, לשלם שוחד לאנשי הממשל כדי שיעלימו עין מעובדיו. הוא חירף את נפשו עבורם במסירות אין קץ ועל כך זכה להוקרה כחסיד אומות העולם. זהו אוטו ויידט

המשכנו בסיור לרחוב Grose Hamburger strase ,אזור שנהרס במלחמה ונבנה מחדש

בית הקברות היהודי הישן

קברו של משה מנדלסון ברחוב גרוסה המבורגר (Grosse Hamburger Strasse 26‏), הינו שריד כמעט יחיד לבית הקברות הראשון של יהודי ברלין. בית הקברות פעל בשנים 1672-1827. לאחר מלחמת העולם השנייה הרסו שלטונות מזרח ברלין את המתחם, שנפגע קשה במלחמה ונקברו בו באופן ארעי אלפי גופות גרמנים שהיו מוטלות ברחובות. כאן עמד גם בית האבות הראשון של הקהילה היהודית, וכאן רוכזו יהודי העיר על ידי הגסטפו, טרם שילוחם למחנות הריכוז. לציון הגירוש עומד במקום לוח זיכרון, ולידו קבוצת פסלי ברונזה של דמויות בגילאים שונים

עוברים ליד ביה"ס לנערים מנדלסון

הבית החסר בית שנהרס במלחמה ואומן שם שלטים על קיר הבניין החשוף שמות של אנשים שגרו בו.

כנסיית סופיה הכנסייה, שקרויה על שמה של מלכת פרוסיה סופיה לואיזה, הוקמה במאה ה-17 על פי עיצוב של הארכיטקט פיליפ גרלך (Philipp Gerlach). בקירות הבניין אפשר עדיין להבחין בחורי כדורים, עדוּת לקרבות מלחמת העולם השנייה

המשכנו לאתר הבא בית הכנסת החדש של ברלין (Berlin Neue Synagoge) אכן בנוי בסגנון אוריינטלי- מורי. שולטות בו הצורות הרכות- הקשתות והאליפסות. הוא מעוטר בקישוטים בסגנון של ערבסקות. גג המבנה מעוטר בצבע זהב וצורתו היא צורת כיפה. לצד הכיפה הראשית ישנם שני צריחים בעלי גגות בצורת כיפה אף הם.

בית הכנסת החדש נבנה לקראת סוף המאה ה- 19 מתוך מצוקת מקום עבור הקהילה היהודית שגדלה בשנים אלה. את המכה הראשונה ספג בית הכנסת החדש של ברלין בליל הבדולח בשנת 1938 בו הוצת ע"י נאצים אך אז בידם היה פחות כוח מאשר מספר שנים מאוחר יותר, הפעולה נעצרה בעודה באיבה והשריפה כובתה.

ההצלה של בית הכנסת היתה אפקטיבית לשנתיים בלבד. ב- 1940 הוחרם המקום בידי הנאצים במהלך מלחמת העולם השניה. ב- 1943 ניזוק מבנה בית הכנסת קשה מהפצצות על ברלין ונותר הרוס. רק בשנת 1991 לאחר איחוד גרמניה הוא שוקם ושוחזר ומאז מתנוסס על כיפתו מגן דוד כסמל לניצחון. כאן נראה כי המגן דוד אכן משמש כמו מגן אשר שומר על המבנה מפני פגיעה נוספת.

כאן נפרדנו מהמדריכה שרון היה סיור מרתק שנעשה בצורה מקצועית וזורמת בהחלט מדריכה מצוינת.

המשכנו עם המלצותיה של שרון

‏לחצרות הקמן מאד יפים

רחוב ‏אוגוסט שטראסה

נכנסנו לשירותים של מסעדה במבנה מיוחד וחלל ענק מאד מסוגנן

‏המשכנו ברחוב כדי להגיע ליעד הבא קצת התברברנו אבל מצאנו את

‏המאפיה קונדיטוריה sofi מינימליסטית שבה מוכרים מאפים לחמים פוק'צות עוגות ומגישים סנדוויצ'ים וקפה

‏עשינו כאן הפקת התרעננות.

‏בית חרושת לסוכריות bonbon ‏בחנות המפעל, הממוקמת בחצר הלפני-אחרונה של הֵקְמאן הוּפֶה (Heckmannhöfen), אפשר לחזות בתהליך ההכנה עתיר הסוכר של המתוקים המסורתיים.

חזרנו לאסור תחנת הרכבת ‏

‏למתחם ההאקשה מרקט (Hackescher Markt) נחשב לאחת האטרקציות הצבעוניות והתוססות של ברלין. המתחם בנוי מחצרות פנימיות של מספר בתים, שחוברו יחדיו, וסביבם רחובות שוקקים בחנויות, ברים, מסעדות, גלריות וחנויות עיצוב מיוחדות ויוצאות דופן. גם בשעות הלילה המתחם עמוס מבלים הגודשים את הברים הרבים והסואנים שבמקום.

‏אחרי שזללתי נקניקיה דודי לאפה תורכית ממולאת תרד וגבינה דורית הביאה ערמונים וקנתה כובע. חדש הלכנו לנסוע

‏בתחתית ואוטובוס הליכה קצרה והגענו ל

‏MarktHalle Neun שוק האוכל המקורה של יום חמישי

שוק אוכל זה, אשר ממוקם בשכונת קרוייצברג, למעשה פתוח כל השבוע, אך בימי חמישי בין השעות 17:00-22:00 נערך במקום יריד אוכל גדול ותוסס בעל דוכנים רבים ומגוונים של אוכל גרמני ועולמי. רוב הדוכנים מציעים את התוצרת החקלאית שלהם לצד דוכני כריכים ומנות חמות.

אנחנו בחרנו בשוק הפעם סגנון איטלקי ואכלנו מנות רביולי עם מילויים שונים ברטבים שונים היה מצוין.

דודי אכל סגנון גרמני בשר מפורק עם כרוב

וקינחנו בגלידה.

חזרנו בתחבורה המצוינת של ברלין למלון

היום הרביעי תם הלכנו גם היום כ12 ק"מ היה נהדר חזרנו מאד עייפים.

היום החמישי לטיול בברלין 21/10

קמנו ליום החמישי ארוחת בוקר כרגיל נפלאה

יוצאים בטראם לתחנה המרכזית ומשם נוסעים ברכבת כחצי שעה לפוטסדאם

לעיירה הסלבית הקטנה פוטסדאם הגיעו במאה ה-15 ההוהנצלורנים, לימים המשפחה הקיסרית הגרמנית. בביצותיה של פוטסדאם הם חישלו כוח צבאי ובנו עיר צבאית. החל מהמאה ה-17 נבנו בה ארמונות, גני פאר והיכלי תרבות, שהפכו את פוטסדאם לעיר מלוכה מהמפוארות בתבל, סמל העוצמה הפרוסית, עד שחרבה במלחמת העולם השנייה. בארמונות הנטושים החלו לפעול מכללות ואוניברסיטאות, תהליך שהואץ עם איחוד גרמניה. לאחר עשרים שנות שיקום, נראים בעיר המטופחת תיירים במקום אצילים וסטודנטים במקום חיילים.

לקחנו אוטובוס מהתחנה המרכזית לארמון סנסוסי Schloss Sanssouci, בצרפתית "ללא דאגות") היה ארמון הקיץ של מלכי פרוסיה, אותו תכנן פרידריך הגדול.

פרידריך השני ( 1712 – 1786) היה מלך פרוסיה הגדול והמפורסם ביותר משושלת הוֹהֶנצוֹלֶרן אשר שלט בממלכה בין השנים 1786-1740.

בשל מעלותיו הרבות והחיבה לה זכה בקרב נתיניו הוא ידוע בכינוי Friedrich der Große‏ - פרידריך הגדול. בגרמניה הוא ידוע עד היום גם בכינוי Der alte Fritz ‏(פריץ הזקן).

סנסוסי נחשב לגרסה הגרמנית של ארמון ורסאי, אף שהוא בנוי בסגנון רוקוקו וקטן יותר ממקבילו הצרפתי, שנבנה בסגנון הבארוק. הארמון ידוע בזכות המקדשים ומבנים המצויים בפארק שמסביבו.

עשינו סיור מודרך בתשלום של כשעה עם אזניות בתוך הארמון בהחלט מרשים מפואר מאד מלא ביצירות אומנות מרהיבות.

בסיום טיילנו כשעה וחצי בפארק המרשים עם הטראסות והמדרגות הגענו לבריכה והמזרקה עם הפסלים המרהיבים מסביב.

נחנו מעט והמשכנו דרך היער המדהים לבית הסיני מרהיב ביופיו ובהמשך הלכנו כברת דרך עד לארמון החדש ישבנו על הספסל וצפינו בו והתפעלנו.

מתחם הארמון החדש, Neues Palais, הפגין את עוצמת פרוסיה למרות נזקי המלחמות, והוא מכיל שני מבנים אדירים ופארק עצום. הארמון החדש הוא ארמון ענק: 213 מטר אורך, 400 חדרים, תיאטרון, אולם ריקודים, חדר צדפים, אולמות שיש וחדר דמשקאי. בגג, מעל כיפת ענק מתחת לכתר, רוקדות הגרציות. הארמון מציג את פאר פרוסיה, אך הפאר מזויף: הארמון הסתיר ביצות, הלבנים האדומות הן סטוקו צבע בלבד והפסלים מאבן חול. הקומפלקס נבנה מהר ובזול, שש שנים בלבד עד 1769, ללא שירותים וחימום. אחרי מות פרידריך הגדול, ננטש הקומפלקס לשמונים שנה. בשלהי המאה ה-19 הוכשר הארמון למגורי וילהלם השני ואז נוספו לו שירותים, חימום וחשמל. ב-1918 ננטש הארמון והחל לפעול בו סמינר.

משם צעדנו לכביש לתחנת האוטובוס שלקח אותנו לעיר, סמוך לשער ברנדנבורג בפוסטדאם מתחיל רחוב מקסים יפהפה בו חנויות, בתי קפה ומסעדות. בקצה המדרחוב ומגיעים אל כנסיית פטר ופאול

נבנתה בסוף שנות ה-60 של המאה ה-19 .St. Peter und Paul Kirche

סמוך לה הרובע ההולנדי בו כ-100 בניינים הבנויים מלבנים אדומות בסגנון הולנדי, מכלול ארכיטקטוני שאת בנייתו יזם פרידריך וילהלם ה-1 והאדריכל היה ההולנדי יאן בומן. הבתים נבנו עבור פועלים הולנדיים שעבדו בעיר. מצידה האחד של הכנסייה נמצאת תחנת האוטובוסים המרכזית.

שוטטנו בסימטאות ההולנדיות

והגענו אל בית קפה האלגנטי Gust נהננו ממבחר עוגות גבינה נפלאות ומרהיבות עין, וקפה טעים במיוחד. המקום אותנטי ויפהפה. מומלץ בחום, תהנו ותתענגו מהריחות והטעם.

‏המשכנו לשוטט בסימטאות היפות והציוריות הרבה בתי קפה חנויות בגדים ואומנים.

‏יצאנו מהרובע והגענו לאזור הכנסיה והשוק השבועי של דוכני אוכל ובגדים. ‏

‏משם המשכנו ברגל דרך הרחובות היפים לשער ברנדרבורג ומשם לסימטאות היפות לסיור בעיר העתיקה או העיר הפנימית (Innere Stadt)

התחלת הסיור הוא משער ברנדנבורג [Brandenburg ] שער זה, בסגנון הרוקוקו, נבנה ב-1770, כלומר 21 שנה לפני שער ברנדנבורג הברלינאי. משם הולכים לאורך רחוב [Brandenburger ] רחוב העסקים הראשי של העיר, ממשיכים ברחוב עד שמגיעים לרחוב Lindenstrasse

מאד מהנה ונעים ללכת באזור זה.

בסיום הסיור בסימטאות ובחצרות לקחנו את הטראם לתחנה המרכזית משם ברכבת המהירה חזרה לברלין.

וחזרה בטראם ליד התחנה היתה שביתה על הכביש היו כחמישה שובתים עם כרסות על הכביש ומסביבם כעשרים שוטרים.

חזרנו למלון למנוחה ,בערב יצאנו למסעדה ויטנאמית בסמוך למלון היה אוכל מצויין.

היה יום גדוש בפעילות ומהנה מאד ,אהבנו את פוטסדאם, סה"כ הלכנו כ14 ק"מ.

תם היום החמישי לטיול.

ברלין היום השישי לטיול 22/10/22

קמנו לבוקר מעונן הטמפרטורות עלו קצת לעומת אתמול

לקראת תשע וחצי יצאנו לרכבת התחתית

כמה מילים על התחבורה המדהימה שיש בברלין ,לא מחכים בתחנה בדר"כ יותר מ 4 דק' בלילה קצת יותר הגמישות הקירבה והמבחר עצום ומאד נוח ומהיר ,מתי לנו יהיה משהו דומה נראה לי לצערי לא בטווח הקרוב.

נסענו לכיוון המוזיאון היהודי בברלין ( Jüdisches Museum Berlin) הוא מוזיאון המצוי במרכז ברלין המציג את ההיסטוריה של יהדות גרמניה מאז ראשית ההתיישבות היהודית בעיר ועד ימינו.

המוזיאון היהודי הראשון בברלין בוסס על אוסף היודאיקה והמטבעות של אלברט וולף מדרזדן אותו תרם לקהילה היהודית ברלין. האוסף פותח למוזיאון על ידי ד"ר קרל שוורץ שהיה מנהלו הראשון של המוזיאון ונפתח ב-24 בינואר 1933 .

בשנת 1938 הורה השלטון הנאצי על סגירת המוזיאון כחלק מחוקי נירנברג, היצירות שלו נבזזו, חלקן אבדו וחלקן נמצאות כיום בפולין. בשנת 1961 התקיים בבית הקהילה היהודית בברלין מוזיאון יהודי שכלל תשמישי קדושה ומידע על תולדות הקהילה.

בשנת 1971 החליטה עיריית ברלין להקים מחדש מוזיאון יהודי, במסגרת פיתוח המוזיאון העירוני של מערב ברלין. בשנת 1975 הוקם "האיגוד להקמת המוזיאון היהודי". המוזיאון עצמו נפתח בשנת 1978 כחלק מאגפי מוזיאון ברלין. בשנת 1999 הפך המוזיאון למוסד עצמאי, ועבר למבנה שתוכנן על ידי דניאל ליבסקינד במרכז ברלין. המוזיאון נפתח רשמית במעונו החדש בשנת 2001.

בשנת 2011, במלאת עשר שנים לפתיחתו, קיבלה מטעמו קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל את פרס הפיוס והסובלנות.

המוזיאון מאד חדשני וטכנולוגי מוצגים מרתקים והסברים מעמיקים במערכת השמע.

המבנה בנוי כך שישנם בתוכו בורות וחללים שנועדו להזכיר את שנות השפל שבהם לא יכלו היהודים לתרום מכישוריהם הרבים ובראשם החור השחור של שנות שלטון הנאצים.

תערוכה מרתקת של אתגר קרת מוצגת כעת מאד מיוחד למי שמכיר את הסיפורים שלו.

לאחר שעתיים מרתקות במוזיאון התחלנו ללכת לכייוון פרידריך שטראסה.

פרידריך שטראסה (Friedrichstrasse), או כמו שאנשים עם ארנק מכנים אותו: "רחוב הקניות של ברלין". , כשבדרך עוברים באינספור חנויות, בתי כלבו, גלריות, בתי קפה ומסעדות.

עוברים את צ'ק פוינט צ'ארלי שכבר ביקרנו

מיצג של החומה.

עוברים את צ'ארלי ביץ.

אטרקציה אחרת הנוגעת לחומה אבל לא נכנסנו אליה היא מייצג החומה פנורמה ברלין (The Wall Asisi Panorama Berlin), שמדמה בצורה אינטרקטיבית את החיים בשנים שלפני נפילת החומה. זהו היכל עגול, אשר מוקרנות בו תמונות ב-360 מעלות. אפקטים אודיו-ויזואליים שונים מנסים להחזיר אותנו ליום בברלין בתחילת שנות ה-80

עוברים ולא נכנסים למוזיאון הנקניקייה (Deutsches Currywurst Museum). אוהבים נקניקיות? זהו המוזיאון בשבילכם. הוא הוקם לכבוד חגיגות 60 שנה לנקניקיית הקארי, הנקניקייה הלאומית של גרמניה.

מוזיאון של פולקסוואגן מכוניות אייקונייות מדהים.

אונטר דן לינדן (Unter den Linden), ה"שאנז אליזה של ברלין"

‏אנחנו בדרך לביקור מודרך ומוזמן בבונדסטאג ,עוברים בדיקות בטחון קפדניות ליווי כל הדרך ממתינים למדריך באנגלית.

בניין הרייכסטאג בברלין הוא אחד מתוך אתרי החובה בברלין והוא משמש אטרקציה אהובה, וותיקה ופופולארית בברלין בירת גרמניה. הבניין הוא מקום מושבו של הפרלמנט הגרמני, והוא מפורסם לנו בעיקר משיעורי היסטוריה "בזכות" השריפה שפרצה בו באופן מסתורי ב-1933. ‏

אך מעבר למשמעות ההיסטורית שלו, מדובר גם ביצירה אדריכלית מרהיבה בפני עצמה.

תוספת הכיפה העשויה זכוכית היא תוסף מרענן ובעצם מסמלת את הדמוקרטיה בכך שבניגוד לפעם, היא שקופה ונראית לעיני כולם.

לאחר נפילת חומת ברלין ב-1989 הוכרז ברייכסטאג על איחוד של מזרח גרמניה ומערב גרמניה לעיר אחת, כך שמסמל של הנאצים הפך היום הרייכסטאג לסמל של אחדות העיר.

הכיפה השקופה ברייכסטאג. ממחישה את שקיפות הדמוקרטיה במדינה.

הסיור עצמו בבנין מעניין ונכנסנו גם לתוך אולם הפרלמנט עמו וקיבלנו הסברים מפורטים.

מגג המבנה, כיפת הזכוכית, יש תצפית מדהימה וחינמית על העיר וגם על הפרלמנט עצמו כך שאפשר "להציץ" למה שמרחש בתוכו. כמו כן יש פה מסעדה עם נוף מנצח ותצוגה על הבניין.

אחרי שעתיים נפרדנו מהבונדסואג צעדנו לכיוון שער ברנדרבורג בו התרחשה הפגנה גדולה עם המוני משתתפים ובמה גדולה.

הרעש היה נוראי ועזבנו את המקום.

ממש בסמוך לשער נמצאת כיכר פריז, או למעשה כיכר פריזאית (Pariser Platz). בכיכר מספר מלונות איכותיים (דוגמת מלון אלדון המבוקש), מבנים חשובים (למשל שגרירות ארצות הברית או צרפת) בתי קפה, מסעדות, ובעיקר - אווירה תוססת מאד.

עברנו לרח' וילהלמשטראסה לכיווּ נהר השפרה והלכנו לצידו כגי אולי לעשות שייט בנהר אבל פיספסנו את הספינה שיצאה לדרך ולא רצינו לחכות לבאה בעוד שעה.

נפרדנו מהחברים שחזרו ברגל אנחנו חזרנו בתחתית.

מנוחה ויצא ו לאכול במסעדה Gugelhof

מטבח גרמני טיפוסי באווירה נעימה ולא מכופתרת. המסעדה מתמחה במטבח אלזסי – מאכלים מבאדן, אלזס ושווייץ. מקור שמה של המסעדה הוא העוגה ההפוכה המפורסמת (גוגלהוף) עם החור במרכזה. מיקום המסעדה, בכיכר קולוויץ (Kollwitz Platz) שברובע פרנצלאואר ברג, בתום הארוחה הסתובבנו בסביבה.

האוכל היה מיוחד וטוב קצת כבד מרקים ובשרים טובים.

חזרנו למלון בטראם .

תם היום השישי סה"כ צעדנו המון 16 ק"מ נהנינו מאד גם במוזיאון גם בביקור בבונדסטאג.

ברלין היום השביעי לטיול 23/10

קמנו ליום השביעי לטיול יום אביבי למדי שמש במרבית היום.

יצאנו מהמלון בתשע וחצי בטראם לכיוון שוק הפשפשים ,ביום ראשון מרכזי השופינג בעיר סגורים אך ישנם עשרות פעילויות אחרות מהן אפשר להנות ביום ראשון כמו שווקי פשפשים, אטרקציות תיירות, מוזיאונים, מסעדות בתי קפה וכמובן חיי הלילה שממשיכים לאורך כל סוף השבוע.

הגענו למאוארפארק שוק הפשפשים Flea Market at Mauerpark

שוק הפשפשים המפורסם ביותר בעיר, במהלך השנים הפך כל כך פופולרי עמוס במבקרים בשטח ענק. בשוק תמצאו עשרות דוכני ממכר ממוצרי יד שניה ועד חדשים לצד דוכני אוכל שתיה ומופעי רחוב רבים וייחודיים המושכים קהל רב ולכן נחשב לעמוס ביותר מבין שווקי העיר. השוק פתוח לאורך כל השנה כולל בחורף, אם כי במתכונת מצומצמת זהו השוק הגדול ביותר בברלין עם מבחר עצום של פריטי ריהוט, אוהלי אמנים ודוכנים של אוכל רחוב. השוק משתרע על הפארק Prenzlauer Berg והפך להיות מקום פופולרי למי שמחפש פיצ'פקעס שווים מרחבי העולם. הכי כיף להגיע לשם ביום שטוף שמש כמו שאנחנו הגענו.

סובבנו בין כל הדוכנים הרבה junk יש כאן אבל גם מציאות מכל הסוגים ,גם דוכני אוכל מכל הסוגים קנינו קצת לנכדים מלבושים.

אחרי כשעה וחצי הגענו לרוויה ,החברים עדיין לא והם נשארו עוד המון זמן ונהנו מאד.

אנחנו המשכנו משם לפיסת שורשים נסענו לרחוב Emser היכן שאבי היה גר במשך שנתיים עם הוריו עד גיל שלוש עד שנת 1933 שבה עלו ארצה בעקבות גלויי האנטישמיות שסבי שהיה עורך דין החל לחוש במקום העבודה וברחוב הברלינאי.

‏הגענו בתחתית וממש ביציאה נפלנו על הרחוב המבוקש הבעייה של ידענו את מס' הבית אבל הלכנו לאורך הרחוב עד הפארק הסמוך ,זהו רחוב מגורים שקט הבניינים מטופחים ובמצב נהדר כנראה אחרי שיפוץ נראה שגרים לא מעט מהגרים כאן לפי מס' השוארמיות ברח' הראשי.

‏חזרנו לתחנת הרכבת ונסענו עם שלוש החלפות של אמצעי התחבורה בדרך טרפתי את הנקניקיה היומית ב Curry36 ליד הגן הזאולוגי.

‏משם המשכנו באוטובוס הפעם לפיסת תרבות ואומנות למוזיאון הקרמיקה של ברלין.

‏Keramic museum Berlin

המציג עבודות קרמיקה מרחבי אירופה מהמאה ה-19 ומהמאה ה-20, חלקן הגדול נוצר בהשפעה גרמנית בולטת.

‏מוזיאון קטן ומאוד חביב השוכן בבניין עתיק ימים קרוב לרובע שרלוטנבורג בברלין. עלות הכניסה ארבעה אירו בלבד. במוזיאון שלושה חדרים ובהם תערוכות שונות, כשביקרנו הייתה תערוכה . מומלץ בחום לאוהבי הז'אנר. מדי פעם מתקיים בחצר המוזיאון שוק פשפשים של עבודות קרמיקה. למי שמתעניין בקניית ציוד לעבודות קרמיקה יש חנות בשם Borkey Keratech, :

היינץ Heinz j Theis מנהל המוזיאון קיבל פנינו בחמימות ושפע הסברים עיסית מאד נהנתה מהבירור במוזיאון.

חזרנו עם התחתית לאזור אונטר דן לינדן השאנס אליזה של ברלין

אונטר דן לינדן (בגרמנית: Unter den Linden‏, בעברית: "תחת עצי התרזה") היא שדרה ששימשה כמרכז ההיסטורי של ברלין ובמחצית השנייה של המאה העשרים גם כמרכזה של ברלין המזרחית. המוזיאונים, התיאטראות, מבני הממשל והכנסיות החשובים ביותר בעיר נבנו לאורכה מהמאה ה-18 עד המאה ה-20.

האזור נפגע במהלך ההפצצות על ברלין במלחמת העולם השנייה, אך שופץ בתקופה הקומוניסטית ולאחריה. כיום חוזרת שדרת אונטר דן לינדן לשמש כמוקד העיקרי של חיי התרבות והפוליטיקה של העיר.

שדרת אונטר דן לינדן נמתחת מפאריזר פלאץ ושער ברנדנבורג בקצה האחד, ועד לאי המוזיאונים, הברלינר דום (הקתדרלה של ברלין) והמקום שבו עמד לפנים בניין ארמון הרפובליקה (בניין הפרלמנט של גרמניה המזרחית, שנהרס) בקצה השני, ושבו נִבְנֶה מחדש הארמון העירוני של ברלין. הארמון היה מושב החורף של מלכי פרוסיה ושל קיסרי גרמניה ועתיד לשמש כ"פורום הומבולדט" למדע, תרבות ואמנות. השדרה נמצאת בתחומי שכונת מִיטֶה.

בית המשמר החדש - מבנה נאו-קלאסי המשמש מצבת זיכרון לקורבנות המלחמה והרודנות ובו פסל מעשה ידי קתה קולוויץ.

כיכר בבל (בֵּבּלפלאץ) - הכיכר שבה שרפו הנאצים ספרים ב-1933. לזכר אירוע זה הוקמה בכיכר אנדרטת הספרייה הריקה של האמן הישראלי מיכה אולמן. כיכר בבל גובלת בבניין האופרה, אוניברסיטת הומבולדט והכנסייה הקתולית של ברלין.

המוזיאון הגרמני להיסטוריה (דויטשס היסטורישס מוזיאום) - השוכן במחסן־נשק ההיסטורי בסגנון הבארוק.

האקדמיה הצבאית הפרוסית.

מבנים מאד מרשימים והכל בסדרי גודל.

הספקנו גם לשוטט בשוק האומנות שהיה הומה אדם ,היו כמה מהדוכנים בהחלט ברמה גבוהה.

חזרנו עם התחתית למלון למנוחה של שעה וחצי ,לאחריה יצאנו עם החברים למסעדה אוסטרית שהוזמנה מבעוד מועד.

מסעדת אוסטריה הבנויה על טהרת האוכל האוסטרי והגרמני, ממוקמת בשכונת קרוייצברג. מסעדה זו מפורסמת בעיקר בזכות השניצלים הווינאים המסורתיים והמעולים שלה. במקום יש אוירה גרמנית טיפוסית הכוללת שולחנות עץ כבדים ומוזיקה גרמנית ברקע. התפריט מורכב בעיקר ממנות בשריות.

אנחנו שתינו בירה והזמנו את מנות השניצלים המוקטנות אבל היו ענקיות וטעימות וגם הסלט תפו"א ומלפפונים וקינחנו בשטרוגל הוינאי עם גלידה בהחלט סיום מכובד וטעים.

וחזרה למלון לסיומו של היום השביעי לטיול בברלין

סה"כ הלכנו היום יותר מ14 ק"מ.

ברלין היום האחרון לטיול 24/10/22

קמנו לבוקר אביבי ,אחרי ארוחת הבוקר האחרונה שלנו במלון הנהדר H+ Hotel Berlin Mitte ברובע Mitte

מלון שמיקומו מצוין ובטווח 50 מ' מגיעים למרבית אמצאי התחבורה ע"מ להגיע לכל אתר.

יצאנו לסיבוב קניות ברשת Primak בסניף של אלכסנדרפלאץ עיזית ואנוכי נפרדנו וכל אחד הצטייד בסל ומלאנו אותם בפרטי לבוש לנו ולנכדים.

המחירים מאד מפתים והסחורה ברמה סבירה.

בסיום הקניות בתור הארוך לקופה ,ישבנו בבית הקפה בסמוך להרגע עם קפה טוב ועוגה.

חזרנו למלון להתארגנות נותרו לנו שעתיים

לעזיבה מאוחרת אבל שווה בהחלט ואפילו גם קנינו צידה לדרך בסופר הצמוד למלון שלנו שזה גם יתרון עצום.

בשעה היעודה פנינו את החדר פגשנו את החברים למטה והתקדמנו לטראם הקרוב שהביא אותנו לתחנה המרכזית ומשם אחרי המתנה של כרבע שעה ברכבת האקספרס לשדה התעופה מהלך של כחצי שעה.

אחרי צ'ק אין ובידוק ביטחוני מייגע ביותר והליכה של קילומטרים בטרמינל וגם ראינו שקיעה מדהימה, הגענו לשער היציאה למטוס אחרי בידוק קפדני עוד יותר.

סוף סוף במטוס של ישראייר המראה באחור של ,40 דק' טיסה של ארבע שעות נחתנו רבע שעה אחרי המתוכנן.

וחוזרים הביתה ,היה כייף גדול אהבנו מאד את ברלין ונשוב אליה.

קישור לאלבום התמונות

https://photos.app.goo.gl/hJTSSB1Z2Gst6arL8