טיול עצמאי קראקוב זקופאנה וסלובקיה מאי 2024 15 יום
מפת מסלול הטיול
השכמנו קום לבוקר הטיסה לקרקוב
המונית הגיעה בטיסה לשדה התעופה וכבר ציפה לנו תור ארוך פגשנו את ידידינו הזוג ישראל וגניה מיטרני שגם במקרה על אותה טיסה.העליה למטוס וההמראה התעכבו בשעה וזה עוד קדימון למה שהיה בטיסה, נערי ישיבה מבית שמש עשו המון רעש ולא ישבו רגע אחד בשקט.
נחתנו למזג אויר אביבי ,דרכונים מזוודות נפרדנו מהחברים ,הנהג מBolt הגיע די מהר ואחרי כחצי שעה היינו כבר במלון שלנו ברובע היהודי.
הכל במרחק הליכה נעימה מהמלון.
היינו מאד רעבים וטרפנו פיצה וסלט קיסר במסעדה ממש ציורית בסמוך למלון ויצאנו לדרך.
הנה המקומות שביקרנו היום בקרקוב:
טירת וואוול
טירת וואוול (Wawel), החולשת על העיר מראש גבעה, היא אחד הסמלים של קרקוב. הטירה, שגילה קרוב לאלף שנים, ידעה שריפות, תקיפות ומלחמות ושופצה פעמים רבות, כך שהיא בנויה בערב רב של סגנונות – גותי, רנסאנס, רוקוקו ורומנסקי. בעבר היא שימשה בית למלכי ומלכות פולין, היום היא מושכת תיירים רבים. המתחם כולל 771 חדרים, חלקם שימשו כדירות פרטיות של מלכי פולין. מתחם הטירה הוסב למוזיאון הגדוש בציורים, פסלים ושטיחי קיר. סמוך לטירה נמצאת קתדרלת וואוול, קתדרלה קתולית בת יותר מ-900 שנה. הקתדרלה, שנהרסה .
המשכנו בשיטוט רגלי ברחוב גרודזקה (Grodzka), אחד הרחובות העתיקים ביותר בעיר, וגם הציוריים שבהם. הרחוב הוא חלק מהדרך המלכותית אשר הובילה לטירה.
בדרך עיזית נכנסה לחנויות קרמיקה לבדוק את הסחורה.
כיכר השוק
כיכר השוק (Rynek Główny), הכיכר המרכזית של קרקוב, היא לא רק אחת היפות באירופה, היא גם הכיכר הימי ביניימית הגדולה ביותר. מלבד ממדיה המרשימים, הכיכר מוקפת במבנים היסטוריים יפהפיים, כמו בזיליקת מריה הקדושה וכנסיית סנט אדלברט. אבל לא רק העבר של הכיכר מפואר, היא מלאת חיים ותוססת גם בהווה, עם בתי קפה, פאבים ומסעדות. בקיץ הכיכר עמוסה במקומיים ובתיירים, שנהנים מהשמש וצופים במופעי רחוב ובעוברים ושבים. בחורף הכיכר עוטה מראה קסום, כשהיא מארחת את שוק חג המולד. כרכרות רתומות לסוסים ממתינות כאן כדי לקחת את התיירים לסיור ברחובות העיר העתיקה.
בזיליקת מריה הקדושה
מבין המבנים שמעטרים את כיכר השוק, בולטת בזיליקת מריה הקדושה (Kosciol Mariacki), כנסייה גותית אשר נבנתה במאה ה-14 על חורבות כנסייה רומנסקית. הכנסייה מפורסמת בחזית הלבנים האדומות ובשני הצריחים המרשימים שלה, האחד מזדקר לגובה 82 מטר והשני לגובה של 69 מ'.
העיר העתיקה ורחוב פלוריאנסקה
מכיכר השוק מסתעפים רחובות רבים, שמרכיבים את העיר העתיקה של קרקוב, אחת היפות באירופה. הרחובות מרוצפי האבן גדושים בפנינים ארכיטקטוניות, בכיכרות קטנות, במבני ציבור, כמו בית העירייה ותיאטרון סלובצ'קי, בבתי קפה מלאי אווירה ובחנויות מיוחדות. לא במקרה נבחרה העיר העתיקה של קרקוב להופיע ברשימה הראשונה של אתרי מורשת עולמית של אונסק"ו שהורכבה ב-1978. רחוב פלוריאנסקה (Floriańska), המוביל משער סנט פלוריאן לבזיליקת מארי הקדושה, הוא רחוב תוסס והומה אדם, הגדוש בחנויות מזכרות, מבשלות בירה, ברים ומקומות בילוי.
ברביקן ושער סנט פלוריאן
הברביקן של קרקוב (barbakan krakowski) הוא הביצורים הבודדים שהקיפו את העיר בימי הביניים ושרדו עד ימינו. המבנה המבוצר הוקם בסוף המאה ה-15 בסגנון גותי. זהו מבנה לבנים עגול ומרשים, המוקף חפיר, ולו שבעה צריחים ו-130 אשנבי ירי. כיום הוא משמש כמוזיאון. אל הברביקן מוביל שער סנט פלוריאן, אחד משמונת השערים שהוקמו בחומות העיר. השער, שנבנה במאה ה14 בסגנון גותי.
מכאן הלכנו לתחנה הקרובה ונסענו בחשמלית כ 3 תחנות וחזרנו רגלית בסמטאות היפות של הרובע היהודי למלון.
אחרי מנוחה טובה יצאנו ב8 בערב וקיבל את פנינו מטח גשם רציני נמלטנו לפאב סמוך ושתינו בירה חמצמצה לא היה משהו,אחרי שנרגע המשכנו בשוטטות אחרי משהו לאכול ,המון מסעדות בתי קפה דוכני אוכל רחוב ,לבסוף סיימנו בפאד פתאי ואגרול היה מצוין.
חזרנו מרוצים למלון תם היום הֿראשון בקרקוב פולין.
פולין קרקוב היום השני 07/05/2024
קמנו לארוחת בוקר מעולה במלון בופה עשיר וטעים.
נרשמנו לסיור ברובע היהודי, בשנים האחרונות רבים רובע קז'ימייז' (Kazimierz) בקרקוב הפך לאזור בוהמיני תוסס ועליז. אבל לא כל מי שמגיע לכאן יודע שמאחורי החזות התוססת מסתתר עבר יהודי מפואר.
לפני מלחמת העולם השנייה קרקוב הייתה היישוב היהודי הרביעי בגודלו בפולין, עם 65,000 היהודים שהיוו כרבע מתושבי העיר. רוב היהודים התגוררו בקז'ימייז', שבמקור היתה עיירה נפרדת והפכה לחלק מקרקוב רק בתחילת המאה ה-19. קז'ימייז' נקראה על שמו של המלך קז'ימייז' הגדול, שהחליט להקים אותה לאחר שקרקוב הפכה צפופה מדי. המלך העניק לעיר זכויות לממשל עצמי, עם אוטונומיה בתחומים רבים, דבר שמשך אליה יהודים מפולין ומבוהמיה (כיום חלק מצ'כיה) הסמוכה. היהודים הקימו כאן בתי כנסת ואלו נוספו לכנסיות שהמלך בנה. הוא גם דאג לגשר שחיבר בינה לבין קרקוב, דבר שתרם רבות לכלכלת העיירה.
באמצע המאה ה-16 קז'ימייז' כבר היתה מרכז חשוב של חיים יהודיים אינטלקטואליים ותרבותיים, שהשפעותיו הגיעו הרבה מעבר לגבולות פולין. לפני פנקסי המיסים מאותה תקופה חיו בקז'ימייז' יותר מ-2,000 יהודים משלמי מיסים, אבל העובדה שהיו בה מוסדות יהודים רבים, בהם מוסדות של עזרה הדדית, מעידה כי מספר היהודים היה גבוה בהרבה. הגטו היהודי הכפיל את מספר תושביו עד סוף המאה ה-19, אז יהודים עברו להתגורר באזורים נוספים. בעוד שהאינטליגנטים והעשירים עברו לאזורים אחרים של קז'ימייז' ולעיר הסמוכה קרקוב, ברובע היהודי נותרו בעיקר יהודים עניים וחרדים.
הקהילה היהודית המפוארת הושמדה כמעט כליל בשואה. כיום נותרו בקז'קימייז' קומץ קטן של יהודים כ700 מספרם, רובם קשישים.
נקודת המפגש מול בית הכנסת הישן ברחוב שרוקה 24 - חפשנו את המדריך עם המטריה הצהובה שמו יעקב והוא יהודי מקרקוב.
שמתפללים בבית הכנסת ברחוב שורקה (Szeroka). ברחוב הזה נמצאים בתי כנסת נוספים, בהם האלטע שול, בית הכנסת הישן, שהוא העתיק ביותר בפולין. בבית הכנסת הישן נמצא המוזיאון ההיסטורי לתולדות יהדות העיר.
ה"כיכר" המרכזית של הרובע היהודי הישן - רחוב Szeroka
בתי כנסת עתיקים ברובע, יש כמה בתי כנסת שבקרנו לידם וקיבלנו הסברים מעמיקים, היחיד שאליו נכנסנו בצורה עצמאית הוא בית הכנסת הישן, אשר הוסב למוזיאון יהודי, אחרים שעברנו בסיור בית הכנסת טמפל המעוצב בסגנון נאו רומנסקי, בית הכנסת הרמ"א, מהעתיקים באירופה. מומלץ גם לבקר בבית הקברות היהודי אליו לא הגענו. בחזיתות הבניינים מוטבעים שמות היהודים שהתגוררו בהם בעבר, ופועלות כאן כמה מסעדות כשרות
שמענו הרבה סיפורים של יהודים מפורסמים מקרקוב
פלאק נובי (Nowy Sq) מרכז חיי הלילה של קז'ימייז'
עברנו את הגשר המרשים מעל הנהר
וקיבלנו הסברים על המדרגות לידו
המשכנו לגטו יהודי מלחמת העולם השנייה
נקודה אחרונה: פלאק בוהטרוב גטה (כיכר גיבורי הגטו)
לאחר שהסתובבנו ברובע היהודי ובגטו לשעבר, הלכנו לראות את מפעל שינדלר לצערנו בדיוק היום היה סגור
הסיור שעשינו מתאר את הפשעים של הגרמנים הנאצים במהלך המלחמה ואת גורלם הנורא של יהודי קרקוב.
חזרנו מהמפעל הסגור ואכלנו משהו קל במסעדה שהיא רטרו של שנות ה70 מבחינת ריהוט ומוצגים שונים.
הסרט של סטיבן שפילברג ב1989 רשימות שינדלר עורר הדים רבים בעולם
בעקבות ההתעניינות, הרובע שוקם ושופץ והפך לאחד הרבעים הטרנדיים בעיר. יש בו בתי קפה היפסטריים, פאבים מחתרתיים, גלריות, חנויות עתיקות ויד שנייה, חנויות ספרים, מבשלות בירה ומועדונים. לאווירה המיוחדת תורמות יצירות של אמנות רחוב המעטרות את קירות הבתים.
לצד כל אלה, עדיין אפשר להתרשם מהחיים היהודיים שהתקיימו פה בעבר.
קז'ימייז' של ימינו, יחד עם הגטו בוונציה, נחשבים לאזורים היהודיים השמורים ביותר באירופה. בשכונה נותרו כמה בתי כנסת, שני בתי קברות ומוסדות יהודיים נוספים. בנוסף למרכז תרבות יהודי, יש גם כמה מסעדות המגישות מנות יהודיות מסורתיות. בכל חודש יוני מתקיים ברובע פסטיבל של תרבות יהודית ומוזיקת כלייזמרים ממלאת את הרחובות.
מעבר לעבר היהודי המרתק, רובע קז'ימייז' מהווה מקום משיכה לצעירים מקומיים ויש בו מגוון גדול של בתי קפה, ברים. מרתפי בירה וסצנת מוזיקה ואמנות תוססת. באזור פלאק נובי, כיכר השוק החדשה, תיירים יכולים לקנות מיני חפצים, חלקם עתיקים ואחרים מוזרים - מטלפוני חוגה ישנים ועד מזכרות מהתקופה הקומוניסטית. ואם כבר הגעתם לכאן, אל תוותרו על זפייקאנקה (Zapiekanki), מאכל רחוב פופולרי בפולין, סוג של טוסט גבינה פתוח - יודעי דבר טוענים שהגרסה המקומית היא הטעימה מכולן.
חזרנו בחשמלית עד לטירת וואוול (Wawel ) שאתמול רק עברנו לידה טיפסנו במעלה הכביש עד לגבעה הנישאת,מאד מרשים ורחב ידיים חובה להיכנס לא חייבים לקנות כרטיסים ולהיכנס לכל החדרים והקומות ,המקום עצמו מאד מיוחד ועוצמתי וגם נוף מרהיב של כל הסביבה.
חזרנו רגלית למלון ואחרי מנוחה הגונה יצאנו בערב למסעדה פולנית מצויינת starka בקרבת המלון אוכל מצוין ומעוצב היה טעים מאד וכדאי.
תם היום השני לטיול.
מקרקוב דרך זקופאנה לזדיאר בסלובקיה 08/05/2024
אחרי ארוחת בוקר מצוינת נפרדנו מהמלון Perfect ברובע היהודי בקרקוב רק מילים טובות ,מאד נהננו מהמקום והסביבה.
נהג הBolt התייצב תוך דקה ולקח אותנו לאסוף את המכונית המושכרת. אחרי התארגנות כבר ב10 כבר יצאנו לדרך הארוכה היה גם עומס תנועה ,דרך יפה ברובה אוטוסטרדה אחרי כשעתיים הגענו ל הרי הטטרה עיירת הנופש הכי פופולארית זאקופאנה (Zakopan) הנמצאת בחלקה הדרומי של פולין. העיירה נמצאת ברקע נוף פסטורלי עוצר נשימה. ממוקמת בין הרים, זוהי העיר הגבוהה ביותר בפולין, גובהה יותר מ-800 מטר מעל גובה פני הים, בזקופנה יש מגוון אטרקציות ובפרט בחורף לסקי אנחנו טיילנו כשעתיים
ברחוב Krupówki. המדרחוב הראשי והיפה של העיר. במדרחוב ניתן למצוא הרבה מאוד מסעדות ובתי קפה וחנויות רבות והוא מקום נהדר לבילוי בעיקר בשעות הלילה כאשר שאר האפשרויות סגורות. בתקופות של התיירות ניתן למצוא ברחוב לא מעט הופעות רחוב. בתי העץ שנמצאים ברחוב הם מיוחדים מאוד והם קשורים לסגנון הבנייה הייחודי של האזור הזה של פולין.
המשכנו בדרכינו אחרי ביקור המהנה עוד כ40 דק' ובלי להרגיש כמעט עברנו לסלובקיה הנוף מדהים הכל ירוק הררי כפרים קטנים ופסטורליים.
הגענו לכפר Zdiar – כפר סלובקי עתיק בהרי הטטרה בדרך לגבול עם פולין.
הכפריים שימרו את המנהגים ואורח החיים כפי שהיה במאות השנים האחרונות. ביקור בכפר הוא חוויה נהדרת והצצה לעולמם האותנטי של הסלובקים.
הכפר הוזכר לראשונה בכתבים כבר בשנת 1409. תושבי הכפר עסקו בחקלאות, גידול צאן ובקר וכן ייצור פחמים. עם השנים החלו תושבי הכפר לעסוק יותר בתיירות.
הכפר זדיאר הוא ביתם של בני קהילת הגורל (Goral). זוהי קבוצה אתנית ייחודית המצוייה בעיקר באיזור זה של דרום פולין/צפון סלובקיה. שפתם של בני הגורל שונה והיא למעשה שילוב ייחודי של פולנית וסלובקית.
בתי הכפר, שנבנו כבר לפני מאות שנים מציגים סגנון בנייה מיוחד ואופייני לבתי כפר. הבתים עשויים מעץ ומעוטרים בצבעים שונים וקישוטים אותנטיים.
במרוצת השנים הפך הכפר לאיזור תיירותי פופולרי המושך אליו אלפי תיירים בשנה. הכפר מפורסם בזכות המופעים העממיים. עד לאחרונה, נהגו המקומיים להסתובב ברחבי הכפר בלבוש המסורתי שלהם בעיקר בימי ראשון ובחגים.
פה נישן שני לילות,אחרי שמצאנו את הפנסיון שלנו המשכנו בטיול כדי לנצל את שעות האור ומזג האויר הטוב ,בהרי הטאטרה הגבוהים ונסענו עוד 5 ק"מ בכפר ציורי בצ'לדקה Bachledka ששם העפלנו ברכבל אל אתר נדיר ביופיו של "הגשרים התלויים על צמרות העצים" Treetop Walk Bachledka
זו אטרקציה ייחודית ומהנה – מסלול צמרות העצים. זו מסלול מלאכותי שנבנה לאחרונה ונמשך לאורך של כקילומטר בין עצי היער העתיקים.
המסלול נבנה בגובה של 24 מטרים, כך שהולכים וממש אפשר ללטף את צמרות העצים וכמובן להינות מנוף פנורמי עוצר נשימה. המסלול מוביל למגדל תצפית בגובה של 32 מטרים מעל פני הקרקע שממנו השקפנו באין מפריע על כול האיזור.
לאורך המסלול ישנן מספר לוחות עם מידע על בעלי החיים המסתובבים ביערות וכו ומשחקים לימודיים לילדים. בנוסף, ישנן פעילויות "אקסטרימיות" לאוהבי אדרנלין, כמו גשר חבלים או טרמפולינה בראש מגדל התצפית.
לאחר שמסיימים את המסלול ומצלמים תמונות בלי סוף, אפשר להתגלש מטה מראש המגדל במגלשה הלולינית שאורכה 67 מטרים! אז נרגענו כרגע המגלשה סגורה עד להודעה חדשה .
היתה חוויה מדהימה למרות שהיה 10 מעלות בחוץ.
חזרנו לכפר זדיאר ואכלנו במסעדה של
מלון sova המרקים היו נפלאים הבשר טוב התוספות מאכזבות.
חזרנו לפנסיון שלנו תם היום השלישי.
סלובקיה - טראק בין שני אגמים בהרי הטטרה הגבוהים 09/05/2024
קמנו לבוקר שטוף שמש בכפר Zdiar אחרי ארוחת בוקר טובה,יצאנו לטיול במרחק כ45 ק"מ, הנסיעה עוברת בין עיירות סקי ציוריות בין יערות ושטחים ירוקים בשיפולי הטטרה.
הגענו לעיירת הסקי
ן Strbske pleso השוכנת לשפת אגם נפלא בלב הרי הטטרה.
שטרבסקה פלסו הוא האיזור המיושב הגבוה ביותר ברכס הרי הטטרה בסלובקיה. זהו מקום הידוע כאתר סקי, טבע, נופש ומרגוע האהוב על תיירים מכול העולם. במקום ישנו אגם נפלא הנקרא גם הוא שטרבסקה. בחודשי הקיץ כשהאיזור אינו מושלג, ניתן לצאת לסיורים רגליים נהדרים סביב האגם או במעלה ההרים. להגיע לשפת האגם
בחרנו במסלול
. Strbske Pleso – Popradske Pleso: מסלול בדרגת קושי קלה – בינונית.
מסלול פופולרי זה מחבר בין שני האגמים המרהיבים בהרי הטטרה הגבוהים – שטרבסקה פלסו ופופרדסקי פלסו. המסלול מוסדר ומשולט. ההליכה קלה יחסית ויכולה להתאים לילדים שמסתדרים עם הליכה ממושכת הכוללת גם עליות.
החנינו את הרכב במגרש החנייה הגדול ,התחלנו את ההליכה ממלון Patria שבסמוך לאגם שטראבסקה פלסו. צעדנו במעלה השביל האדום העובר דרך היער אל פסגת Trigan. הדרך לא היתה קלה עליה רצופה אבנים אבל הנוף מדהים יש את מקפצת הסקי ברכס ממול ,ההליכה היא בתוך יער עולים ומתנשפים עוצרים מידי פעם להירגע אחרי עליה של כ2.5 ק"מ השביל נהיה מתון כ 1 ק"מ בשיפועו וגם יש פיסות שטח עם שלג ,ואז ירידה לנחל פופארד השוצף והקוצף ואז עליה נוספת יותר קצרה ומכאן השביל מוביל אל האגם .
סה"כ יותר מ5 ק"מ.הגענו עייפים אך נוף
האגם מקסים מסביב ההרים והמצוקים הגבוהים והמרשימים ושלג בפסגות.
באגם יש מסעדה והמון מבקרים חלקם נערים .
שתינו לנו קפה ושטרודל ועוגת פרג עם דובדבנים.אחרי ההפסקה ההכרחית בחרנו לחזור בדרך אחרת דרך כביש האספלט בירידה די חזקה דרך נוף יער מרהיב וההרים המרשימים מסביב,הדרך מגיעה עד לתחנת של רכבת הרי הטטרה הפועלת בחודשי הקיץ ומגיעה לתחנת פופרדסקי פלסו.
עליה עלינו וחזרנו לעיירה שטרבסקה פלסו.
אורך המסלול הרגלי שעשינו: 13 קילומטרים
משך המסלול: כ-5 שעות היה מאד מעייף אבל בהחלט חוויה שווה.
חזרנו למכונית ומשם באותה דרך חזרה לכפר Zdiar טיפסנו עם הרכב לנקודת תצפית יפה הצופה על כל העמק והכפר.
חזרנו לפנסיון למנוחה ובערב יצאנו לארוחה טובה במלון Kamzik בכפר.
תם היום היום הרביעי עבדנו קשה ,הרגלים כואבות אבל היה מוצלח.
טראק בשמורת הטבע דיירי Diery 10/05/2024
קמנו לבוקר חדש שטוף שמש, ארוחת בוקר בפנסיון Privát Gazda ,ארזנו את החפצים ונפרדנו לשלום מהכפר המיוחד Zdiar .
נסענו כשעתיים 150 ק"מ ,חלק מהדרך בכביש היפה של אתמול ואח"כ התחברנו לכביש המהיר D1 שהפך ל E50 .
הגענו להרי הטטרה הקטנים שבמערב סלובקיה לאזור דיירי (Diery) שהוא שמורת הטבע ענקית מיוערת . באיזור זה ישנם שלושה קניונים טבעיים מרשימים – Dolné diery, Nové diery ו- Horné diery. קניונים אלה נוצרו כתוצאה מזרימתו העיקשת של הנחל Dierový potok שממשיך לזרום גם כיום. לאורך מערכת הקניונים ישנם לא פחות מ-20 מפלי מים מרשימים.
הכפר הקרוב ביותר נקרא טרחובה, זהו כפר מימי הביניים המונה כ-4000 תושבים.
המסלול הידוע והפופולרי ביותר באיזור דיירי נקרא יאנוסיקוב דיירי (Janosikove Diery) על שמו של הגיבור הנערץ יאנוסיק. מסלול זה מרהיב ביופיו וכולל מעברים בין הסלעים העצומים של הקניונים, סולמות, גשרים ומפלים
התחלנו את המסלול ממלון דיירי (Hotel Diery) . חנינו בחניון הסמוך למלון (חנייה בתשלום סמלי לכל היום) ושם קיבלנו מפה עם סימוני המסלולים.
התחלנו את ההליכה בשביל המסומן בכחול. לאחר הליכה קצרה של כ-20 דקות תגיעו להתפצלות דרכים. בחרנו להמשיך במסלול הכחול (הפשוט יותר בחלק זה) ולעבור בקניון Dolné diery ולא לפנות למסלול הצהוב וללכת לאורך קניון Nové diery. לאורך שבילים אפשר להתרשם ממספר מפלי מים ומהמסלעה האדירה של הקניון.
בסופו של דבר שני השבילים נפגשים שוב בנקודה הנקראת Podžiar. שם יש בקתה קטנה להתרעננותו ספסלים וקיוסק
ההליכה הספיקה לנו, וחזרנו בחזרה לחניון בשביל בו הלכנו מקודם. לא רצינו להמשיך במסלול הכחול לכיוון הקניון Horné diery. פה מתחיל השביל הרציני יותר עם יותר סולמות, גשרים וטבעות עדיין השרירים צועקים עלינו על הטיול הלא פשוט מאתמול
ולכן צעדנו בחזרה לכיוון החניון שליד מלון דיירי.
סה"כ הליכה בדרגת קושי בינונית של שעה לכל כיוון עם הפסקת התרעננות של חצי שעה בpodzier.
במלון דיירי אכלנו מרק טוב ויצאנו לדרכינו 45 דק' חזרה לכיוון Ružomberok העיר שבה אנחנו לנים הלילה.
תם היום החמישי לטיול.
מרוזומברוק לניטרה 11/05/2024
קמנו לבוקר חדש ושימשי ,ארוחת בוקר טובה במלון Koltura בעיר Ružomberok
ויצאנו לנסיעה עוברים דרך יפה מאד בתוך פארק לאומי ענק הכל ירוק ויער בהרי הטטרה הנמוכים אחרי כ60 ק"מ הגענו לעיר באנסקה ביסטריצה עליה אומרים כי היא היפה שבערי סלובקיה. זו עיר קסומה, השוכנת בעמק צר מוקף בפסגות רכס הרי הטטרה נמצאת באזור מכרות ונוסדה כעיירת כורים. שרידים לפעילות כרייה אנושית באזור באנסקה ביסטריצה נמצאו כבר מהתקופה של 1700–2000 לפני הספירה. שרידים אלו מעידים על חציבת נחושת ובמידה פחותה גם מחצבים אחרים. ההערכה היא שהעיר נוסדה במאה התשיעית לספירה. העיר שגשגה בזכות המכרות שבסביבתה, בהם מכרות נחושת, כסף (מתכת), זהב וברזל.
יהודים החלו להגיע לעיר בסביבות שנת 1855 והקימו קהילה באופן רשמי בשנת 1862. בית כנסת נבנה במקום בשנת 1867 ובשנת 1866 הוקם במקום בית ספר יהודי. בבית הכנסת התנהלה התפילה בליווי מקהלת נשים, ועם פיצול הקהילות בשנת 1869 השתייכה קהילת באנסקה ביסטריצה לזרם הנאולוגי. בשנת 1867 הוקמה במקום אחת האגודות הציוניות הראשונות בממלכת הונגריה. הקהילה היהודית מנתה 247 נפשות בשנת 1869, 561 נפשות בשנת 1880 ו-1025 נפשות (כ-11% מהאוכלוסייה בעיר) בשנת 1900. בשנת 1990 חיו בעיר כ-50 יהודים.
חנינו ליד הככר המרכזית ושוטטנו קצת בסביבתה הכל באמת כמו שאומרים מקסים.
בעיר זו גדלה הצנחנית הארצישראלית חביבה רייק ואליה חזרה בזמן מלחמת העולם השנייה לארגן את הנהגת היהודים.
תמונות של חביבה רייך יחד עם תמונות הלקוחות מחיי היהודים בסלובקיה בקופת מלחמת העולם II מוצגות במוזאון המרד.
והלכנו לחפש את הגן על שמה של חביבה והוא התחבא ליד המוזיאון.
המשכנו אח"כ לשוק של יום שבת וקנינו דובדבנים מתוקים.
משם המשכנו עוד 40 ק"מ למקום מיוחד
לוקאביצ'ה נמצא במרחק של 2.5 ק"מ מהעיירה Žarnovica באזור באנסקה ביסטריצה. רק מעטים מכירים את המעיין התרמי הזה, מה שהופך אותו לאטרקטיבי עוד יותר. מעיין תרמי בכפר קטן מציע חוויה יוצאת דופן במים של יותר מ-35 מעלות צלזיוס. המקומיים מאמינים שהמעיין התרמי Lukavica מרפא את בעיות הבריאות שלהם מכל הסוגים - מבעיות עור ועד אסטמה.
"אגם" קטן שנוצר על ידי גזע המעיין עומקו 70 ס"מ ולכן מושלם לילדים קטנים. קרקעית האגם היא שטוחה, עם חלוקי נחל קטנים. המעיין התרמי מורכב ממי ברזל ולכן הבאנו בגדי הים הישנים שלנו למקרה שזה יפגע.
נסענו קצת ביער ומשם בהליכה של 100 מ' לבריכה הקטנה היה כייף ומרענן.
משם המשכנו 30 ק"מ בדרך ירוקה ומתפתלת וקצת מפחידה לנהיגה והגענו לעיר יפה מימי הביניים , עיר מכרות הכסף והזהב בנסקה שֽטֽיַבֽנִיצה (Banska Stiavnica) העיר השמורה עדיין בתבניתה מימי הביניים, זכתה להכרה כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו. סיירנו בכיכר המרכזית וסביבתה, לא ראינו את בית הכנסת בגלל מצוקת חנייה ועלינו לנקודת תצפית על העיר והיערות סביבה. בעיר זו באחו יפה מעל העיר מתקיים מופע מרהיב של תצוגת מעוף ואילוף בזים המהווה ענף בספורט הסלובקי המסורתי, אבל אנחנו לא חווינו אותו והמשכנו הלאה.
נסענו עוד כ70 ק"מ עד לבית אחוזה ניאו-קלאסי, הממוקם בפארק נרחב ושקט בכפר בלאדיצ'ה
- Pustý Chotár במרחק של קילומטר ספורים בלבד מחוץ לניטרה, הוא ביתה של גלריה יוצאת דופן
המגוון של חיי התרבות באזור ניטרה בשנים האחרונות נובע בחלקו מהסדנה הבינלאומית לקרמיקה. תחילתו של אירוע חשוב זה עוד בשנת 1999, אז נערך לראשונה.
הגלריה זמינה בחינם לכל המבקרים בבית האחוזה והמלון וכן לתיירים ולקהל הרחב. יש להם הזדמנות לראות יצירות של אמני קרמיקה אבל לצערינו הגענו והשער סגור כרגע הגלריה בשיפוצים ,מאוכזבים המשכנו עוד כ20 ק"מ עד לעיר Nitra בה נלון הלילה.
תם היום השישי נסענו היום כ200 ק"מ.
מניטרה לברטיסלבה 12/05/2024
אני מתאר עדין את יום האתמול בערב יצאנו מהמלון הנהדר שלנו בניטרה לשוטט קצת בסימטאות העיר ניטרה Nitra
ההערכה היא שהקהילה היהודית הראשונה בסלובקיה נוסדה בניטרה, אשר קהילתה היהודית מוזכרת בכתובים כבר בשנת 1113. רבי יצחק בן משה מווינה מזכיר גם הוא את קהילת ניטרה. עד לשואה הייתה בניטרה קהילה דתית וישיבה בראשות הרב שמואל דוד אונגר וחתנו הרב מיכאל דב וייסמנדל אליה הגיעו תלמידים מכל רחבי אירופה. הישיבה התייחדה בכך שלמדו בה גם ספרי מוסר והתקיימו בה מבחנים שבועיים בגמרא ובחומש עם פירוש רש"י. בתקופת השואה עסקו ראשי הישיבה בניסיונות להציל יהודים. רוב יהודי ניטרה הושמדו בשואה ומעט מן הניצולים שבו לעיר. בשנת 1940, בטרם הוחל בהשמדת יהודי סלובקיה, מנתה קהילת יהודי ניטרה 4,358 נפש, אשר היוו 19.2% מאוכלוסיית העיר. בשנת 1948 נותרו בעיר 610 יהודים בלבד. בשיא פריחתה הפעילה קהילת יהודי ניטרה, האורתודוקסית והנאולוגית, מוסדות קהילתיים מגוונים ובהם בתי כנסת, מקווה טהרה, בית תמחוי, בית אבות, בית חולים יהודי ובית הארחה יהודי. יהודי העיר אף היו פעילים בשלטון המקומי ובשנות ה-20 השתתפו יהודים, נציגי הסיעה היהודית, במועצת העיר ובמועצת המחוז. בשנות ה-20 הייתה ליהודי העיר השפעה מכרעת על כלכלת העיר. מתוך 605 בתי עסק אשר פעלו בעיר ברישיון בשנת 1921, 458 היו בבעלות יהודית. יהודי ניטרה אף בלטו בנוכחותם בין בעלי המקצועות החופשיים: 19 מתוך 29 רופאים שפעלו בעיר, 18 מתוך 31 עורכי דין, 3 מתוך 6 וטרינרים.
בסיור בשעות הערב הגענו לבית הכנסת שהיום משמש כמוזיאון ,
בית הכנסת הנאולוגי בניטרה, שנבנה בשנים 1908–1911, הוא אחד מאתרי נתיב המורשת היהודית בסלובקיה. בבית הכנסת מוצגות באורח קבע תצוגה על יהודי סלובקיה בשואה ותערוכה מציוריו של הצייר שרגא ווייל יליד העיר ניטרה.
מכאן המשכנו למדרחוב היפה וסרקנו אותו מקצה לקצה .
נכנסנו לאכול במסעדת בהחלט טובה ,וקינוח בגלידה שזה ראינו הקינוח החביב על כולם ואפילו מוכנים לעמוד בתור ארוך כדי לקבל מנת גלידה .
חזרנו דרך כמה סימטאות נוספות למלון וצפינו מהגג בטירה המוארת.
לאחר הלילה ארוחת בוקר משובחת ולאחריה נפרדנו מהמלון שלנו Boutiqe hotel11 ומניטרה לכיוון הבירה ברטיסלבה במרחק של כ105 ק"מ
לפני הכניסה לעיר ברטיסלבה הגענו לדנוביאנה מוזיאון האמנות Danubiana Meulensteen, אחד המוזיאונים הרומנטיים ביותר לאמנות מודרנית באירופה, ממוקם 20 קילומטרים דרומית לברטיסלבה, הוא נוסדה על ידי ג'רארד מיולנסטין מאיינדהובן, אספן ופטרון אמנות הולנדי, ווינסנט פולקוביץ', גלריסט סלובקי.
מאז שנת 2000 עם פתיחת המוזיאון, עשרות תערוכות של הדמויות היוקרתיות ביותר של סצנת האמנות הסלובקית, האירופית והעולמית, כמו ג'ואן מירו, סם פרנסיס, קארל אפל, מגדלנה אבקנוביץ', לוסברט, וואלאס טינג, אנטוני קלאבה, מרטין צ'ירינו. אורגנו כאן , מרקוס פראצ'נסקי, אילונה קסרו אילונה, יוזף ינקוביץ', רודולף סיקורה, ולדימיר קומפאנק, מירוסלב ציפאר, ולדימיר פופוביץ' ואחרים.
בפארק הפסלים מוצגות יצירותיהם של אמנים בעלי שם כמו אל ליסיצקי, מגדלנה אבקנוביץ', ג'ים דיין, הנס ואן דה בובנקמפ, ג'וזף ינקוביץ', ארמן, ג'יי סי פרחי, ולדימיר קומפאנק, רודולף אוהר ואחרים.
גג המוזיאון מציע נוף ייחודי של ברטיסלבה, הרי הקרפטים הקטנים ונהר הדנובה המלכותי, במיוחד בשעת השקיעה.
אחרי הביקור המאלף נסענו לברטיסלבה
בהגיענו אל העיר העפלנו אל טירת ברטיסלבה, חנינו בחניון המצוין תחת הטירה ,סיירנו במתחם הטירה והתרשמנו מהתצפית לעבר שלושת הגבולות- סלובקיה, אוסטריה והונגריה, אל נהר הדנובה וגגות העיר העתיקה. ירדנו דרך סמטאות הרובע היהודי, אל העיר העתיקה שם המלון שלנו להלילה.
אחרי מנוחה קלה יצאנו
לסיור בסמטאותיה, אל שער מיכאל שממש ליד המלון שלנו, אל הכיכר המרכזית והטיילת הראשית, ראינו בית האופרה ואת אנדרטת השואה ודגם בית הכנסת.
הלכנו על גדות הדנובה ומשם לכנסיה הכחולה שמאד מרשימה וגם נכנסנו פנימה.
המשכנו מערבה דרך השדרות הירוקות מליאות מבלים את חופשת יום ראשון והגענו לקתדרלת סנט מרטין ,משם אכלנו במסעדה נהדרת koliba kamzik.
חזרנו למלון תם היום השביעי.
מברטיסלבה לפישטני דרך מודרה 13/05/2024
קמנו לבוקר חדש ושימשי במלון שלנו BEIGLI Hotel & Garden Bratislava, בעיר העתיקה של ברטיסלבה.
ארוחת בוקר מעולה וארזנו את המטלטלין
נפרדנו לשלום והלכנו רגלית עד לחניון התת קרקעי תמורת כ26 אירו .
האזור שמסביב לברטיסלבה הפך למוכר בינלאומית כביתה של המיוליקה העממית, סגנון מסוים של קרמיקה שהופק מאז המאה ה-16, ובמיוחד במרכזו העיירות פזינוק ומודרה. המלאכה הובאה לאזור על ידי בני הבנים, סניף של אנבפטיסטים, שנמלטו מרדיפות בגרמניה, שוויץ והולנד כדי להתיישב במערב סלובקיה. למרות שהבנים המשיכו הלאה, כישוריהם עברו לידי אמנים מקומיים, שהמשיכו את ההפקה עד היום.
המוצרים – צלחות, קערות וכוסות, כמו גם פסלונים משוכללים ועוד – עשויים מחימר ומהווים משהו בין חרסינה רגילה לטרקוטה. טוויה את החימר על גלגל חרס, ולאחר מכן נשרף בכבשן, כרגיל. אבל אז מוסיפים זיגוג של זכוכית מותכת שמכסה את החרס האדום בברק לבן. דגמים שונים נצבעים ביד על הציפוי הלבן, באופן מסורתי בצבעים ירוקים, כחולים וצהובים. כל אדום מצביע על מוצר יקר יותר, שכן הצבע האדום נגזר מזהב.
בפזינוק ביקרנו באתר של אחת היצרניות הידועות ביותר של קרמיקת מיוליקה היא רנטה הרמיסובה, עובדת לשעבר בחברת חרס בבעלות ממשלתית, שב-1989, כשהייתה בת 20, הקימה חברה משלה. Hermyšová הפכה את ביתה למפעל קטן ולחנות כדי ליצור ולמכור את מרכולתה, ומעסיקה כעת יותר מ-10 עובדים למילוי הזמנות שהתקבלו מכל העולם, כולל יפן, שם היא סיפקה קרמיקה למארגני אולימפיאדת נאגנו. אחרי שעיזית גמרה לראיין את כל העובדים וגם לקנות כמה ספלונים המשכנו לעיירה מודרה Modre
עיירת כרמים עתיקה, החל משנת 1607 היא אחת המקומות הדומיננטיים באזור הכרמים של הקרפטים הקטנים. הוא ממוקם על צלע הגבעה הדרום-מזרחית של הרי הקרפטים הקטנים. האזור שייך בין האזורים המוגנים כולל אתרי נופש רבים.
תחילתה של ההתיישבות בעיר מתחילה באלף השלישי לפני הספירה. ההודעה הראשונה בכתב על קיומו של מודרה מתוארכת למאה ה-12 וה-13. בשנת 1607, העיירה מודרה קיבלה את הפריבילגיה של עיר מלכותית חופשית ממלך רודולף השני ולכן מודרה דורגה בין הערים המלכותיות האוגריות המשמעותיות ביותר. בין 1610 ו 1646 נבנה ביצור העיר עם שלושה שערים על ידי העירייה, ממנו השתמרו רק חורבות מחסום ומה שנקרא שער עליון. במאה ה-17 הייתה מודרה שייכת בין הערים המשמעותיות ביותר עם גידול יין מפותח היטב, כלכלת יער, ייצור גילדות ומערכת חינוך ותרבות.
הכנסיות הן המונומנטים ההיסטוריים היקרים ביותר בעיירה, והעתיקה שבהן היא הכנסייה הגותית של יוחנן המטביל שמקורה במחצית השנייה של המאה ה-14. הכנסייה האוונגליסטית הסלובקית נבנתה בשנת 1826 ככנסייה מפרקית.
מודרה מפורסמת בתעשיית החרס שלה. הפורצלן הכחול-לבן שלו מפורסם ברחבי סלובקיה.
הוא ידוע גם כאחד ממרכזי גידול הגפנים החשובים ביותר באזור הקרפטים הקטנים.
מלבד העיירה הראשית, ישנן גם יישובים סמוכים נוספים המשולבים בעירייה: כפר הגפנים לשעבר Kráľová ושני כפרי פנאי של Harmónia ו-Piesok (הידוע גם בשם Zochova Chata),
שרידי הביצורים לשעבר: מעוז (עם גלריה של איגנאק ביזמאייר, אמן קדרות) ו"השער העליון", היחיד מבין שלושת שערי העיר המקוריים שהשתמר
מאז המאה ה-17, זה היה אחד ממרכזי המלאכה המובילים בסלובקיה של ימינו. תעשיית הקרמיקה וייצור המיוליקה החלה במאה ה-19. בשנת 1883 הוקם בית ספר לקרמיקה, שבו נוצרה באמצעות מיומנותם של האבאנרים את מה שנקרא קרמיקה סלובקית.
המוזיאון לקרמיקה שרצינו לבקר בדיוק סגור היום לאכזבתה של עזית.
אבל ביקרנו במפעל קרמיקה .
מכאן המשכנו לפישטאני עיר המרחצאות והספא .
סיירנו באי הספא בו נבקר ונטבול מחר, אכלנו במסעדה טובה Le Grippon בעיר באזור הפארק סיירנו במדרחוב וחזרנו לפנסיון שלנו מחוץ לעיר.
תם היום השמיני.
פישטני - יום באי הספא 14/05/2024
יום חדש שמיים נקיים מעננים שמש יפה ,ארוחת בוקר טובה בפנסיון שלנו Tematin Penzion המרוחק מהעיר כ3 ק"מ באזור כפרי.
העיירה פישטאני נמצאת בחלקו הצפוני של איזור Dolné Považie ולמרגלות הרי Považský Inovec. העיירה התפרסמה בשל המעיינות החמים ובוץ הגופרית שבה שהתגלו כבעלי סגולות מרפא.
ספא פישטני (Piešťany) הוא אתר הספא הגדול ביותר בסלובקיה!
למי המעיינות החמים ולבוץ ישנה השפעה רפואית חיובית על אילו הסובלים מבעיות שלד, בעיות במפרקים ובעיות עצביות ובזכותם התפרסמה העיירה לא רק באירופה, אלא בעולם כולו.
בפישטאני ישנם שישה מתחמי מלונות ספא באיזור הקרוי "אי הספא" (Spa Island) ועוד שניים במרכז העיר. הספא הראשון הוקם בעיירה כבר ב-1822 ומאז החל האיזור להתפתח במהירות ונוספו מספר מלונות ומבני ספא נוספים. כיום באיזור הספא ישנן כ-2400 מיטות למבקרים ברמות יוקרה שונות.
באיזור המלונות ישנם שלושה מתחמי ספא – Irma, Balnea Centre וספא נפוליאון. כול מתחמי הספא פתוחים עבור אלו השוהים במלונות ומציעים טיפולים רפואיים וטיפולי מרגוע.
"אי הספא" הוא לא רק מתחם ספא אלא גם מציע מגוון פעילויות ספורט למבקרים – מגרש גולף, מגרשי טניס, מגרש כדורעף חופים מסלולי ריצה ורכיבה על אופניים, פארק גדול, ואפילו מוזיאון היסטוריה של העיירה. בנוסף, העיירה הקטנה מציעה אירועי תרבות ופנאי, מסעדות ובתי קפה.
אנחנו בחרנו לבלות מס' שעות באתר של Irma Center ובו לבלות בבריכות של המים המינראליים החמים בטמפ' של 36 מעלות וג'אקוזי כאשר בחוץ הטמפ' שהגענו היה 19 מעלות והגיע בצהרים ל26 מעלות.
זה היה ממש יום מנוחה ומרגוע ואחרי כמעט חמש שעות חזרנו למלון שלנו עייפים אך מרוצים.
לעת ערב יצאנו למסעדה נהדרת Muskat עם בשרים טובים ועיצוב כפרי עם בריכת דגי נוי צבעוניים וענקים.
תם היום התשיעי.
טרנצ'ין צ'יצ'מני טורצ'יאנסקה טפליצה 15/05/2024
נפרדנו הבוקר מהפנסיון הנהדר ליד פישטני ויצאנו צפונה לאחר נסיעה של כ40 ק"מ הגענו לעיר Trencin שבמערב סלובקיה, בירת מחוז טרנצ'ין. מיקומה במרכזו של עמק נהר הואה, סמוך לגבול הצ'כי, כ-120 ק"מ מברטיסלאבה.
הגענו היישר לבית הכנסת בטרנצ'ין שנבנה בשנת 1913 בסגנון 3 ואר-נובו. בית הכנסת הוא אחד מעשרים וארבעה אתרים של נתיב המורשת היהודית בסלובקיה.
במאה השנייה לספירה חנו באזור חיילים רומאים שהשתתפו במלחמות נגד המרקומנים והתקיים במקום תחנת מסחר שכונתה Laugaricio, אשר ככל הנראה זהה ל-Leukaristos המוזכרת בכתבי תלמי. מתקופה זאת נשארה כתובת רומית מתחת למצודת העיר.
עדויות לשהות של סלאבים באזור טרנצ'ין מופיעות כבר במאה השישית ובמאה התשיעית היא נכללה במורביה הגדולה. בתחילת המאה ה-11 הייתה טרנצ'ין באזור ספר של הממלכה ההונגרית. בתקופה זאת מופיע לראשונה השם טרנצ'ין ובכך העיר היא אחת הערים העתיקות ביותר בסלובקיה, יחד עם ניטרה וברטיסלאבה. העיר ישבה בסמיכות לשלושה מעברים דרך הקרפטים ונמצאה על דרך הישפה (jasper) עליו הובילו סוחרים את האבנים היקרות מהאזור הבלטי למרכז אירופה. בשנים 1111–1113 מוזכר המקום כיישוב סוחרים וגובי מיסים מתחת למבצר טרנצ'ין. בשנת 1241 החריבו הטטרים את היישוב, אולם הם לא הצליחו לכבוש את המבצר. בשנים 1314–1321 הייתה טרנצ'ין לבירה של ממלכתו של מתיאס צ'זאק מטרנצ'ין. לאחר מותו בשנת 1321 חזרה טרנצ'ין לשליטת קארוי רוברט מלך הונגריה, אשר אישר לה זכויות עיר, אשר ככל הנראה הוענקו לה כבר בימי מתיאס.
אחרי שוטטות במדרחוב המרשים והמבנים המפוארים והטירה בראש הגבעה.
המשכנו בדרכינו צפונה לכפר מאד יחודי.
כפר עם בתים מצוירים
הכפר Cicimany נמצא דרומית לז'לינה 13 ק”מ מבית-לחם הסלובקית. זהו כפר אמיתי שבתיו עשויים עץ ומצויירים בציורי תחרה, פרחים, צורות גאומטריות, והכל בלבן.
צ'יצ'מני הוא אחד הכפרים העממיים הבודדים שנותרו ללא פגע במרכז אירופה. הוא מייצג סגנון ארכיטקטורה עממי מקומי המאופיין בשימוש בעץ כהה ובקישוט הלבן שלו בדוגמאות פרחוניות הדומות לג'ינג'ר. זו עדיין מסורת חיה ובתים כאלה נמשכים שוב ושוב.
באחד הבתים יש מוזיאון לתולדות הישוב עם בגדים וריהוט מתקופות עברו בחיי הכפר.
חנינו את הרכב והלכנו בין הבתים וחנויות המזכרות הנחל זורם במקביל לכביש היה נחמד לבקר.
המשכנו משם בדרך הררית מיוערת עוד כ50 דק' והגענו להעיירה TURČIANSKE TEPLICE ממוקמת במרכז סלובקיה התיכונה בטורצ'יאנסקה עמק קוטלינה. מוקפת בהרי Veľká Fatra, Malá Fatra, Žiar ו-Kremnické vrchy. TURČIANSKE TEPLICE שייכת לערי הספא העתיקות ביותר בסלובקיה. בעיות בכליות ובדרכי השתן מטופלות כאן. הודות לאקלים המתאים והטבע היפה מסביב, המקום נפוץ למנוחה והתחדשות. הוא מציע מגוון פעילויות פנאי במהלך כל השנה (טיולים, רכיבה על אופניים, שחייה, סקי) ואפשרויות תרבות עשירות. מדובר בנופש גן עדן של ממש. האזכור הראשון בכתב של העיר הוא למעשה על בארותיה החמות והוא משנת 1281, כאשר השטח הזה ניתן במתנה מהמלך לספור פטרוס. עוד אבן דרך בההיסטוריה של העיר היא שנת 1533, כאשר טורצ'יאנסקה טפליצה הפכה לרכושה של העיר קרמניצה. בתקופה זו נפתחו אתרי הספא לציבור והחלה בניית העיר.
כאן אנחנו לנים הערב ,שוטטנו קצת בשדרות הירוקות וליד אתרי הספא ,עיזית בילתה שעתיים בבריכות הטרמה המחוממות.
ובערב אכלו בדונר קבאב המקומי וקינחנו בגלידה.
תם היום העשירי.
מערת הקרח דמנובסקה אגם ורביצה ליפטובסקי מיקולש 16/05/2024
אחרי ארוחת הבוקר עזבנו את טורצ'יאנסקה טפליצה נסענו כשעה וחצי והגענו לאזור העיר ליפטובסקי מיקולש (Liptovsky Mikulas) מכאן טיפסנו ברכב 10 ק"מ למערת הקרח Demänovská Ice Cave.
בחלקו הצפוני של רכס הרי הטטרה הנמוכים, בעמק דמנובסקה שנמצא במחוז ליפטוב.
אל המערה מוביל שביל תלול של כ600 מ'
מהחניון במעלה הצוק Bašta. מסלול ההליכה כולל מקומות עצירה למנוחה וכן לוחות עם מידע למבקרים.
עלינו והתנשפנו עם הפסקות להחזיר את הנשימה ,אחרי כ30 דק' הגענו שטופי זעה לקופות כדי לצלם צריך תשלום נוסף של 10 אירו על 9 אירו לכל אחד לכניסה.
המדריך מכניס אותנו ומסביר בסלובקית פולנית ותמצית באנגלית בשבילינו.
המערה נוצרה כתוצאה של זרימה תת קרקעית של נהר דמנובסקה. במערה שוררת טמפרטורה נמוכה באופן קבוע לאורך כול השנה (בחודשי הקיץ הטמפרטורה במערה עומדת על 0-3 מעלות) ועל כן נטיפי הקרח שאותם לא ראינו . אורך המערה הוא כ-1975 מטרים, אך רק כ-800 מטרים פתוחים לקהל המבקרים. בעבר נמצאו במערה שרידי עצמות של בעלי חיים וביניהן עצמות דובי מערות. במשך תקופה, נקראה המערה – "מערת הדרקון" בשל התפיסה המוטעת שעצמות הדובים הן בעצם עצמות דרקון שהיה חי במערה.
במערה מתקיימים סיורים מודרכים בין האזורים השונים של המערה. מסלול הסיור עובר בין חדרים רחבי ידיים המחוברים ביניהם על ידי מעברים תלולים והרבה מדרגות ,בתחילת הסיור ניתן לראות את השפעת זרימת הנהר על עיצוב אבני המערה וככול שיורדים מטה נחשפים אולמות מרהיבים שכולל סוגי נטפים שונים, אבל קרח ממש לא ראינו וקצת הרגשנו מרומים אבל זו הייתה חוויה.
לחזור למטה היה הרבה יותר קל.
משם טיפסנו בנסיעה במעלה הכביש עוד כ8 ק"מ נוף מרהיב .
מדרום לליפטובסקי מיקולש, בקצה עמק דמנובסקה (Demänovská) נמצא אתר הסקי הגדול ביותר בסלובקיה הנקרא יאסנה (Jasna). אין חובב ספורט חורפי בסלובקיה או מחוצה לה שאינו מכיר את אתר הסקי הזה, אך רבים אינם יודעים שממש בסמוך אליו נמצא אגם מדהים ביופיו בלב ההרים.
מהחניון אליו הגענו אפשר לראות את השביל המסומן בצבע צהוב לכיוון Demänovská Dolina. לאחר צעידה קצרה (כ-5 דקות) רואים את האגם הקטן נחבא בין העצים נוף פסטורלי ,כאשר מצד מערב הרי הטטרה הנמוכים מצופים בשלג.
אגם זה נקרא אגם ורביצה (Vrbické Pleso) והוא האגם הטבעי הגדול ביותר בהרי הטטרה הנמוכים. האגם נוצר כתוצאה מהיעלמותם של הקרחונים מפסגות הרי שופקו ודרסוב שבמזרח עמק דמנובסקה והוא נמצא בגובה של 1113 מטרים מעל פני הים. אורכו הוא כ-115 מטרים ורוחבו 62 מטרים, כך שהוא אינו גדול במיוחד. וכיום ניתן רק לצעוד לאורך האגם ולהתרשם מיופיו. אורך המסלול הוא כ-15 דקות לכול כיוון ודרגת הקושי של ההליכה קלה מאוד. סביב האגם ישנם ספסלים וזהו מקום מעולה לעשות פיקניק ולהינות מהשקט והשלווה.
האגם נמצא בסמוך למלון Grand ואחרי ההליכה הקצרה באזור האגם אכלנו מרקים טובים וסלט במסעדה של המלון הסמוך לחניה. והשקפנו על הר צ'ופוק Chopok אליו תכננו לטפס בנסיעה ורכבל אבל הם היו מושבתים.
ירדנו חזרה לעמק ומצאנו את המלון שלנו לשני הלילות הבאים באזור ליפטובסקי מיקולש.
ארוחת ערב במסעדה סמוכה veranda היה מצוין.
נסענו כ110 ק"מ
תם היום האחד עשרה.
ליפטובסקי מיקולש 17/05/2024
התעוררנו לבוקר די סגרירי רוחות חזקות לראשונה מאז שאנחנו בסלובקיה מרגישים קצת חורפי.ארוחת בוקר טובה מטעם המלון במסעדה ממול.
יצאנו מהעיר מזרחה כ20 ק"מ לכיוון מפל Lúčansky vodopád (מחוז ליפטוב)
בכפר הקטן Lúčky שנמצא בדרום מחוז ליפטוב ישנם מפלים מרהיבים. מי המפל נופלים מגובה של 12 מטרים ויוצרים מספר אגמים קטנים.
מפל זה נחשבים לאחד מחמשת המפלים היפים של סלובקיה והוא נמצא ממש בלב הכפר. חנינו בסמוך למפל. בקיץ, האגמים שלמרגלות המפל חמימים וניתן לרחוץ בהם. הביקור והרחצה חינמיים.
טיפסנו במעלה המדרגות כדי להגיע קרוב לנפילת מי המפל ואכן מקום קסום וממש בלב הכפר.
נסענו משם חזרה לעיר הקטנה ליפטובסקי מיקולש (Liptovský Mikuláš) שנמצאת במחוז ליפטוב שבקרבת הרי הטטרה הנמוכים. זהו מקום מצויין למי שמתכנן טיול בהרי הטטרה והסביבה. נמצאת בחלקה הצפוני של סלובקיה ליד נהר הואה ובסמוך לשמורות הטבע של הרי הטטרה. העיר נקראת על שמו של ניקולס הקדוש. העיר הקטנה הוזכרה בכתבים כבר במאה ה-13 ובמשך כאלף שנים הייתה תחת שלטונה של הממלכה ההונגרית. במהלך השנים, הפכה העיר למרכז חשוב לבעלי מלאכה ואמנים. העיר התפתחה והייתה בסוף המאה ה-17 למקום מושבו של הממשל האיזורי. במאה ה-19 שימשה העיר מקום מרכזי עבור פעילי חירות סלובקיים ומפיצי הרעיון הסלובקי הלאומי. כיום העיר מהווה מוקד משיכה לתיירים מכול רחבי העולם הרוצים להינות מאווירה נעימה ושקטה ומקרבה לאטרקציות הטובות ביותר של סלובקיה.
במרכז העיר העתיקה ישנם מבנים רבים ועתיקים בעלי עיצוב מרשים והיסטוריה מעניינת. המבנים המרכזיים של העיר כוללים את כנסיית ניקולס הקדוש, בית הכנסת העתיק, אחוזת Pongrács’, בית המחוז , הכנסייה האוונגליסטית, מבנה הנשר השחור (Čierny orol) ועוד. מלבד מבנים מרשימים ישנם גם מוזיאונים ואטרקציות שכדאי לבקר בהם.
החנינו את הרכב ברחוב Hollého street
ליד בית הכנסת הדלתות היו סגורות והגענו למוזיאון שברחבת בית העירייה ושם מצאנו את בעל המפתחות לביקור בבית הכנסת.
הוא בא איתנו ופתח והסביר על המקום,
בית הכנסת העתיק – מבנה בית הכנסת בליפטובסקי מיקולש נחשב לאחד הגדולים והיפים ביותר בסלובקיה. הכניסה למבנה מזכירה במעט את סגנון הבנייה היווני העתיק (עמודי תמיכה גדולים) וחלקו הפנימי מעוצב בצורה מרשימה ביותר בסגנון האר-נובו. בית הכנסת נבנה בין השנים 1842-1846 על המקום בו עמד בית כנסת עתיק יותר שהיה בנוי מעץ. לאחר מלחמת העולם השנייה עמד בית הכנסת נטוש ורק בשנים האחרונות החליטה העירייה לשפץ אותו ולפתוח אותו למבקרים. בחזית המבנה ישנה אנדרטת זיכרון ל-800 קורבנות השואה שנלקחו מהעיר למחנות ההשמדה. בית הכנסת פתוח למבקרים בחודשי הקיץ (יולי –אוגוסט). יש לתאם הגעה מראש.
משם המשכנו לגלריה מול הכנסייה גלריית סוקול – גלרייה זו מציגה את האוסף הגדול ביותר של יצירותיו של האמן הסלובקי המפורסם קולומן סוקול שנולד וגדל בעיר. סוקול נחשב לאחד האמנים הגרפיים החשובים ביותר בסלובקיה ועבודותיו זכו אילו להערכה מפאבלו פיקסו.
כתובת: Námestie osloboditeľov 28
סבבנו קצת באזור העתיק ואז החל לרדת גשם ניצלנו אותו לשתות קפה עם עוגה. משם חזרה למכונית ולאזור קניון הקניות.
וחזרה למלונינו.
בערב יצאנו למסעדה טובה במלון כ-2 ק"מ מהמלון שלנו היה מצוין.
תם היום השניים עשר.
ליפטובסקי מיקולש טירת ספיש בוצ'ה פייניני הפארק הלאומי 18/05/2024
אחרי ארוחת הבוקר נפרדנו מהמלון המצוין Tatraline Jasna
ליד העיר ליפטובסקי מיקולש נסענו בכביש המהיר כשעה עד
לטירת ספיש (Spišský hrad), היא טירה בת למעלה מ-900 שנה הטירה נמצאת במזרח סלובקיה, בדרך שבין קושיצה להרי הטטרה הגבוהים ופופרד. זהו אתר היסטורי עולמי של אונסק"ו החל מ-1993.
טיפסנו עם הרכב במעלה הגבעה עד לחנייה משם עוד נדרש טיפוס משמעותי רגלית. הגענו מתנשפים לקופות.
הנופים הנפלאים הנשקפים מהטירה וההיסטוריה המעניינת שלה, הם בהחלט סיבה טובה לקפוץ לביקור.
טירת ספיש נבנתה כבר במאה ה-12 לספירה במקום בו עמדה טירה קדומה יותר. הטירה היוותה מקום חשוב בתקופת האימפריה ההונגרית ששלטה בסלובקיה כ-1000 שנה והייתה מקום מגוריהם של מלכים ומשפחות אצולה. לאורך השנים הורחבה הטירה והפכה למרכז פוליטי, כלכלי ותרבותי של האיזור כולו. חלקי הטירה נבנו בתקופות שונות ובסגנונות שונים. המשפחות השונות שקיבלו את הטירה לבעלותם הוסיפו ביצורים ושינו את חלקי הטירה הפנימיים. בתחילה נבנו המבנים בסגנון הרומנסק ולאחר מכן בסגנון הגותי. ב-1780 פרצה בטירה שריפה גדולה שהחריבה את מרביתה והותירה אותה נטושה ומוזנחת. רק לאחר מלחמת העולם השנייה הושקעו כספים רבים כדי לחדש ולשחזר את הטירה. כיום היא משמשת כאתר ארכיאולוגי ומוזיאון.
שטח הטירה המרשים מושך אליו תיירים רבים ולא רק! במקום נערכו צילומים למספר סרטים כמו "הלגיון האחרון" (2007) או "לב הדרקון" (1996).
היכונו למסע אחורה בזמן! בתוך מתחם הטירה ישנה תצוגה ארכיאולוגית עם מיצגים מתקופת האבן ועד לימי הביניים. מספר חדרים ששוחזרו מאפשרים הצצה אל חיי האצילים בטירה. ניתן לבקר במספר חדרים וביניהם – חדר השינה, נשקיה, חדר התפילה ומרתף העינויים. מלבד זאת, כדאי לעלות מעלה אל ראש המגדל ולהשקיף על הנוף הנפלא של האיזור כולו.
משם נסענו לבוצ'ה, עיירה סלובקית מנומנמת, נכללת ברשימת אתרי המורשת של אונסק"ו ונמצאת בסמוך לטירת ספיש המפורסמת.
החננו את הרכב במרכז העתיק של העיירה.
לבוצ'ה נמצאת בלב מחוז ספיש ההיסטורי שבמזרח סלובקיה. העיירה מונה כ-15,000 תושבים.
האזכור הראשון של לבוצ'ה מופיע כבר במחצית המאה ה-13, אך ממצאים במקום מוכיחים כי ההתיישבות הראשונה באזור החלה כבר בעידן אבן. במשך כ- 1000 שנים הייתה העיירה והאזור כולו תחת שלטונה של האימפריה ההונגרית. מרבית המתיישבים בלבוצ'ה היו ממוצא גרמני והיא זכתה למעמד של עיירה מלכותית.
המאה ה-15 הייתה תקופה נהדרת עבור לבוצ'ה. בשל קרבתה לדרכי המסחר בין פולין להונגריה, נהרו אליה סוחרים, בעלי מלאכה ואמנים. העיר הפכה למרכז ייצוא עבור עורות, פרוות, מתכות ויין. בתקופה זו התיישב בעיירה אחד מאמני פיסול העץ המפורסמים הידוע בכינוי מאסטר פאבול מלבוצ'ה. העיירה שמרה על מעמדה כמרכז כלכלי ותרבותי במאות הבאות, על אף שסבלה משתי שריפות נוראיות שהחריבו חלקים גדולים ממנה.
החל מהמאה ה-17 החלה העיר לאבד ממעמדה בשל ההתקוממויות התכופות שקרו בה נגד בית האבסבורג האוסטרו-הונגרי. במאה ה-19 איבדה העיר לחלוטין את חיוניותה בשל פסי הרכבת המרכזיים שהותקנו מקושיצה לבוהומין שבצ'כיה. פסי הרכבת עברו מספר קילומטרים דרומית לעיירה ולמעשה עקפו אותה בדרך לצ'כיה.
במהלך מלחמת העולם השנייה נשלחו כ-1000 יהודים שחיו בעיירה למחנות הריכוז עד שהעיר שוחררה בידי הצבא הסוביטי.
מרכז העיירה עתיק ומשומר. העיר העתיקה מוקפת עדיין בחומה המקורית עוד מימי הביניים. בכניסה לעיר העתיקה יש צורך לעבור דרך שערי החומה והביצורים. השער המרכזי נקרא שער קושיצה והשער המשני נקרא השער הפולני. בתוך העיר העתיקה ישנם כ-50 מבנים עתיקים בסגנונות הגותי, הרנסנס והבארוק שנשתמרו ושאותם כדאי לראות. סביב כיכר העיר שנקראת כיכר מאסטר פאבול (Námestie Majstra Pavla) ישנם מספר מבנים מעניינים:
כנסיית סנט ג'יימס – כנסייה גותית זו נבנית במאה ה-14 והיא השנייה בגודלה בסלובקיה. הכנסייה נחשבת כיום לאתר מורשת לאומי ועולמי של אונסק"ו. בתוך הכנסייה נמצא מזבח עץ מעוטר בסגנון הגותי מעשה ידיו של פסל העץ הנודע פאבול מלבוצ'ה. המזבח נישא לגובה של 18.8 מטרים והוא הגדול ביותר בעולם כולו. המגדל של הכנסייה שימש לתצפית והתראה על שריפות. המגדל נפגע מברק בתחילת המאה ה-19 ונבנה מחדש בסגנון הניאו-גותי.
כתובת: Námestie Majstra Pavla 53
בית העירייה הישן – מבנה מרשים בעל מגדל. נבנה במאה ה-15 בסגנון הרנסנס. במקום ישנן תצוגות של מוזיאון ספיש המציג את היסטוריית ההתפתחות של לבוצ'ה מימי הביניים ועד היום. מוזיאון ספיש הוא אחת הותיקים בסלובקיה ולמעשה התצוגות שלו מתחלקות בין כמה מוקדים: בית העירייה הישן, טירת ספיש וביתו של מאסטר פאבול.
ביתו של מאסטר פאבול מלבוצ'ה – בביתו של האמן המפורסם מימי הביניים ישנה תערוכה המתארת את חייו ופועלו. פאבול נחשב לאמן המבריק ביותר בסלובקיה בימי הביניים ועל שמו חתומות יצירות רבות וביניהן המזבח המפורסם בכנסיית סנט ג'יימס שבעיר. כניסה לתערוכה כלולה בכרטיס למוזיאון ספיש שבבית העירייה העתיק.
התיאטרון העירוני – מבנה זה מהמאה ה-18 שימש כתיאטרון באופן רציף מאז הקמתו. למעשה זהו מבנה התיאטרון העתיק ביותר בסלובקיה שהיה בשימוש ללא הפסקה. גם כיום ניתן ליהנות ממופעים וקונצרטים המתקיימים במקום.
כלוב הבושה – בחזית בית העירייה הישן ניצב כלוב מתכת מהמאה ה-16 הידוע בכינוי "כלוב הבושה". בכלוב זה היו שמים אנשים שחטאו או ביצעו פשעים קטנים למען יראו ויראו.
בית הקברות היהודי – מחוץ למרכז העתיק ישנו בית קברות יהודי. זהו אחד השרידים היחידים לקיומה של הקהילה היהודית בלבוצ'ה.
משם נסענו בדרך כפרית יפה מאד עוד כשעה בדרך עצרנו ליד אגם קטן עם מלא דייגים מקומיים והמשכנו עד
לפייניני הוא הפארק הלאומי הקטן ביותר, אך נחשב בעיני רבים כפארק היפה ביותר בסלובקיה. הפארק משתרע על השטח שבין סלובקיה לפולין והנהר העובר בפארק חוצה אותו ומשמש כגבול בין שתי המדינות. ברחבי הפארק ישנן מספר אטרקציות כמו המנזר ב- Červený Kláštor בו אנחנו לנים הלילה.
התצפית הנהדרת מפסגת ההר Tri Koruny וכמובן הרפטינג המהנה בנהר הדונייץ.
מסלול השייט הוא בכיוון אחד בין Červený Kláštor ל- Lesnica והוא אורך כשעה וחצי. זהו שייט לאורך של כ-9 קילומטרים.
חיכינו לשייט עד שתמלאה מכסת המשתתפים בסירות עץ מסורתיות המתחברות אחת לשניה לבסוף יצאנו לשייט נופים נהדרים של מצוקים אימתניים ויערות הרפטינג אינו סוער ושני המשיטים נותנים הסברים ,גם הפולנים שהגדה הצפונית היא שלהם נותנים בראש וגם משיטים קבוצות.
יתה צוויה בהחלט טובה ומקץ שעה וחצי חזרנו חזרה עם המשאית שסוחבת את הסירות חזרה לנק' ההתחלה מעחק של 23 ק"מ. למזלינו רק אז החל לרדת גשם משמעותי.
קיבלנו המלצה מאחד המשיטים על מסעדה דווקא בצד הפולני ועברנו בגשר להולכי רגל לצד הפוני מרחק של כ400 מ' והגענו למסעדת המלון nad prelomem
היתה ארוחה טובה ומחירים סבירים מאד לעומת המחירים בסלובקיה.
חזרנו למלון בצד הסלובקי זה בעצם מנזר Red Monastery שעבר הסבה
למלון.
ההיסטוריה של המנזר מתחילה בשנת 1320, אז נוסד על ידי נזירים קרתוזיים כמנזר סניף של המנזר על סלע המקלט בספיש. במאה ה-18 הוא עבר חלקית שינויי בנייה שקבעו את מראהו הנוכחי. המבנים העיקריים שהשתמרו של האזור הם הכנסייה הגותית, בניין המנזר מימי הביניים עם בית האוכל והצלב, מה שנקרא מגדל שעון, מבני חווה ומה שנקרא מנזר גדול עם בתים שהשתמרו חלקית לנזירים. לכנסייה ולבית האוכל מימי הביניים יש את הקישוט בעל הערך האמנותי וההיסטורי בציורי קיר.
המנזר מייצג את אחת הדוגמאות הבודדות שהשתמרו לארכיטקטורה נזירית של המסדרים הקרתוזיים והקמלדולזים בסלובקיה והוא משמעותי גם בהקשר של המורשת התרבותית האירופית, שכן הוא שייך לאחד המקומות המזרחיים ביותר של הקהילות הדתיות המוזכרות. ב-15 השנים האחרונות, המנזר האדום עבר שיקום חומרי משמעותי והתחדשות פונקציונלית. במסגרת זו נוצרה תערוכה מוזיאלית, הורחבו מתקני האירוח והפכוו מודרניים וחודשה פעילות הפונדק המקורי בחצר.
היה יום גדוש נסענו כ190 ק"מ ומאד מוצלח ומחר אנחנו חוזרים לקרקוב.
תם היום השלוש עשרה.
מפארק הפנייני למוזיאון שינדלר בקרקוב 19/05/2024
קמנו לבוקר האחרון בסלובקיה בכפר Červený Kláštor ,בוקר שימשי ומאיר פנים.
אכלנו ארוחת בוקר צנועה המתאימה לנזירים ,אכן ישנו בRed Monastery בסיומה עשינו סיור בכל המתחם של המנזר שהפך למוזיאון מאד מרשים ומושקע היטב.
התקפלנו ויצאנו לדרך ארוכה ויפה לאורך הנהר שאתמול עשינו בו רפטינג והופך לאגם בו אנו מסיירים ליד הסכר.
כאשר אנחנו עוברים את הגבול לפולין. עוברים הרבה עיירות וכפרים ציוריים התנועה הופכת להיות איטית ופקק אדיר שנמשך כשעה הכל בשל עבודות פיתוח בכביש.
עברנו לכביש מהיר ואחרי כשעה היינו כבר בפאתי קרקוב,הפסקה קצרה לקפה ומאפה והמשכנו לתוך הכרך הסואן ומגיעים לבסוף למוזיאון שינדלר שבתחילת הטיול היה בדיוק סגור.
עכשיו ציפה לנו תור מייגע של שעה וחצי עד שזכינו לראות את קופת המוזיאון.
התצוגה במוזיאון משאירה במבקרים חותם כבד ומרגש על מה שהיה פה במלחמת העולם שניה וגם על ההווה ואנטישמיות הגואה בכל מקום.
בסיום הביקור במוזיאון נסענו אל בית המלון שלנו כאשר קודם לכן הגענו בטעות למלון בעל שם דומה מאד ולא פלא שבקבלה אמרה לנו הפקידה שאין לנו בכלל הזמנה.
הבנו את הטעות והתיקון היה נסיעה של עוד 8 ק"מ עד למקום הנכון Scansen Forest Hotel בלב יער קרוב לשדה התעופה.
פגשנו במלון שכנים הולנדים נחמדים והתפתחה שיחה ממושכת ומעניינת.
בערב יצאנו למסעדה סמוכה והיתה ארוחה מצויינת.
סה"כ נסענו היום כ160 ק"מ
תם היום הארבעה עשר.
