חופש גדול עם "פסטה ריקו"

 

חברת "פסטה ריקו" מגישה לרגל החופש הגדול מתכון קייצי וקל הכנה:  

רביולי מק אנד צ'יז

חברת "פסטה ריקו", החברה הישראלית המתמחה בייצור פסטה טרייה בשיטה איטלקית מסורתית, מגישה לרגל החופש הגדול מתכון קייצי וקליל במיוחד למק אנד צ'יז גאוני, אותו ניתן להכין גם עם הילדים: רביולי מק אנד צ'יז. גבינת צ'דר ברוטב שמנת פטריות עם רביולי גבינות טרי של "פסטה ריקו" - מחלקים למנות, אופים וזה מוכן. מתאים לארוחות צהריים וערב קלילות, להנאת כל המשפחה!

קיץ טעים נעים!

מצרכים (לכ- 2-4 מנות):

1 חבילה רביולי גבינות של "פסטה ריקו"

2 מיכלים רוטב שמנת פטריות של "פסטה ריקו"

200 גרם גבינת צ'דר מגורדת

1/2 כוס פירורי לחם

1 כף טימין

 

אופן ההכנה:

מערבבים יחד 200 גרם גבינת צ׳דר עם שני מיכלים של רוטב שמנת פטריות ריקו.

מוסיפים כף טימין ויוצקים פנימה חבילת רביולי גבינה ריקו. מערבבים הכל היטב ומפזרים חצי כוס פירורי לחם.

מחלקים לכלים אישיים אשר ניתנים להכנסה לתנור ואופים ב-180 מעלות עד להזהבה.

מגישים לצד סלט ירקות רענן ונהנים. בתיאבון!

מישהו שומע אותי - סרט צרפתי מצחיק כדאי ללכת

 

מישהו שומע אותי   On est fait pour s'entendre

בימוי: פסקל אלבה

שחקנים: סנדרין קיברלין, פסקל אלבה, ולרי דונזלי, פרנסואה  ברלאן, עמנואל דבוס,

קומדיה, דרמה 93 דקות

צרפתית. תרגום לעברית ואנגלית.

צרפת 2021

 

 הסרט יצא לאקרנים ב 15 ליוני בסינמטק תל אביב וברחבי  הארץ

מהמפיקים של "משפחת בלייה", מגיע סרט חדש ומחמם לב

אנטואן (פסקל אלבה), מורה להיסטוריה בן 50 וקצת, מגלה שהוא הופך בהדרגה לכבד שמיעה. 

ללא יכולת או רצון להודות במוגבלותו החדשה, הוא כופה על עצמו להתנתק מהחברה ולחיות בבועה משלו, בעוד שחבריו וסביבתו הקרובה מוצאים את התנהגותו יותר ויותר מוזרה. 

מפגש מפתיע עם קלייר (סנדרין קיברלין), אלמנה ואם לילדה קטנה שהפסיקה לדבר, יוביל אותו להיפתח אל העולם, ואולי גם ללמוד לאהוב מחדש.

 

 

דבריו של פסקל אלבה.

רצתי לעשות את הסרט הזה אחרי עבודה על דרמות וסרטי מתח. לצור קומדיה רומנטית. ולמה הנושא הזה,  תהליך איבוד השמיעה. ובכן הילדים שלי הפנו אותי לכך שהנושא הזה נמצא מתחת לאף. אני שומע הרבה פחות. לא חשבתי שאירוע מחיי יכול להיות נושא לסרט. בתחילה נרתעתי, אבל אחרי שקראתי את ספרו של דויד לודג', הסופר הבריטי, "גזר דין חרשות". הגעתי למסקנה שעלי לעשות את זה. התרשמתי מן הדרך שהוא העביר את תחושותיו כשהוא החל לאבד שמיעה. העניין היה למצוא את הסיפור שלא יוביל לסוג של מחקר רפואי על הטיפול בבעיה.

הסיפור שלי קיבל תפנית בזמן הכתיבה לסוג של קומדיה רומנטית. אני לא לגמרי מבין מה המשמעות של זה בימינו, אני יכול לומר שהסרט שלי הוא קומדיה על דייטים.

 

הסיטואציה שאנשים שמאבדים את השמיעה נמצאים בה, היא כל כך קשה שלא יכולתי למצוא דרך אחרת לספר את הסיפור. לצחוק ממוגבלות בגלל שמיעה, אין לי בעייה עם זה, זה הופיע בתיאטרון עוד מימי קדם ותמיד בצורה קומית. אנחנו מתקשים יותר לצחוק כשמנסים לעשות צחוק מלקות ראייה.

כמו בסצינה שהוא מוציא מן הארון את הלקות שלו וכולם מבינים וממשיכים הלאה, ואחד אפילו אומר לו, "אני שמח לשמוע שזו הבעיה שלך יותר מאשר לו הייתי אומר לי שאתה בדיכאון".

לפני שהוא הוציא את הסיפור הוא התלבט הרבה וזה גרם לו סבל רב, אבל ברגע שהוא עשה את זה הוא גילה שכולם מקבלים את זה בטיבעיות וממשיכים הלאה.

ואז התרכזתי במפגש בין הדמות שלי ולבין האישה, סנדרין קיברלן, והבת שלה. הילדה שלא אומרת מילה מאז מותו שלא אביה. יצירת המפגש בין איש שמתחיל לא לשמוע לילדה שלא מוציאה מילה, מובילה למצבים קומיים.

עברתי בחיים מצבים מאד מצחיקים ומאד גרוטסקיים  בהם לא הבנתי דברים כי לא שמעתי מה נאמר לי. לחיות בחוסר הבנה מוחלט זה יכול להיות מצחיק. השם הראשוני לסרט היה - חוסר הבנה. המוגבלות הזו יכולה לעצבן את האנשים מסביבך כי יש נטייה לבקש לחזור על מה שהאדם מולך רק עכשיו אמר לך. ויש מצבים שאתה מתעייף לשאול מה נאמר ואתה מוותר, אבל מעמיד פנים שאתה מבין מה קורה מסביב.

הסרט מתחיל בשלב של הכחשה, עובר לשלב הבושה וההסתרה, מצב שמאלץ אותו להעמיד פנים וכל המצבים הללו יוצרים סיטואצית מצחיקות. הייתי חייב לטפל במצבים האלה עד שמגיעים לשלב הקבלה. זה מעניין מבחינת הדרמטורגיה אבל זה נכון כי זה אקטואלי מן הבחינה הכרונולגית של התפתחות הדברים.

כשמתחיל השמוש במכשיר שמיעה יש תהליך לא פשוט של המוח שעליו לקבל את השינוי, עד שמגיע שלב הקבלה המוחלט.

 

יש בסרט מפגש בין הגבור לאמא שלו והיא אומרת לו "אביך אולי לא היה חרש, אבל הוא מעולם לא גילה ענין באף אחד".

והסרט הוא על אדם שלומד להקשיב. ברגע שהוא מגלה שיש לו לקות שמיעה. הלקות שלו מלמדת אותו להתמודד עם בעיה אחרת שלו שלא קשורה לשמיעה, חוסר היכולת שלו להכיל ולהתייחס לאנשים אחרים.

אני אישית אהבתי את השקט והתסדרתי בלי אנשים, אבל ככל שהלקות שלי גברה גילתי את הצורך להתקרב יותר ויותר.

 

כמה מספרים

מחקרים שנעשו מראים שקרוב לחצי מליארד בני אדם בעולם  יאלצו להמודד עם אובדן שמיעה

בצרפת מדובר בכעשרה מליון איש המהווים כ 16 אחוז מכלל האוכלוסייה.

מעל לגיל 50 אחד מכל שלושה אנשים חווה בעיה של אובדן שמיעה ומעל גיל  80, כל אדם שני.

.

פסקל אלבה

נולד בשנת 1967 למשפחת מהגרים יהודית מאלג'יר. הוא גדל בשטרסבורג. ובגיל 18 עבר לפריז לעסוק במשחק. בשנת 2004 זכה למועמדות הראשונה שלו לסזאר כשחקן המבטיח. היה זה הסרט "אב ובניו", בו שיחק את אחד הבנים של פילים נוארה. היתה זו הפעם הראשונה שאלבה היה שותף גם לכתיבת התסריט.

ב2006 הוא כתב ביחד עם חברו רושדי זם את התסריט לסרטו הראשון של זם,שעסק בסיפור נישואיו לבחורה יהודיה. ואלבה סישחק את החבר הטוב יותר שלו היהודי. ארבע שנים אחר כך זם החזיר לו טובה ושיחק בסרטו הראשון של פסקל אלבה כבמאי, היה זה הסרט "ראש של טורקי" , הככובת בסרט זה היתה רונית אלקבץ וזה היה סרטה הראשון בצרפת.

אלבה הופיע בעשרות סרטים וסרטי טלוויזיה.

הוא ביים שלושה סרטים. סרטו השני "אני סומך עלייך", שעסק בפרשת ההונאה של הצרפתי ישראלי, גי'לבר שיקלי, צולם ברובו בישראל.

אלבה ביקר בישראל מספר פעמים, באחת מהם הגיע כאורח פסטיבל הקולנוע הצרפתי, להציג את סרטו "חמש האצבעות של היד", סרטו של אלכנסדר ארקדי, בו שיחק את אחד האחים במשפחת פשע יהודית צרפתית.

 

 

סנדרין קיברלן

בת למשפחה יהודית ממוצא פולני שהגרה לצרפת.

זכתה בשני פרסי סזאר האחד לשחקנית מבטיחה והשני לשחקנית ראשית, על תפקידה בסרטו המשעש של אלבר דופטנטל "9 חודשים".

היתה מועמדת ואף זכתה בכמה פרסים נוספים.

הופיעה בסרטים רבים ואף הקליטה מספר אלבומים, ב2022 יצא לאקרנים סרטה הראשון כבמאית. תסריטאית.  "נערה קורנת", שעסק בבחורה יהודיה, תלמידת משחק בימי הכיבש הנאצי בפריז.

בסדרה "10 אחוז" כיכבה בפרק משעשע שבו השחקנית סנדרין קיברלן רוצה לפרוש ממשחק כדי להפוך לסטנדפיסטית.

בתה סוזן לינדון, ממשיכה את דרכם של הוריה( אביה השחקן ונסן לינדון)  ובשנת 2020 ביימה בגיל 21 את סרטה העלילתי הראשון 16" אביבים".

חדש על המדף: סדרת תבלינים למנות הודיות מהירות ובפעולה פשוטה אחת

 

חשבתם שאוכל מהיר והודי לא הולכים יחד? יש לנו בשורה עבורכם!

אוהבים אוכל הודי וחוששים מתהליך ההכנה? מהיום תוכלו להכין את המנות האהובות במינימום מאמץ ומקסימום טעם.

חברת סואנה (Suhana) ההודית, הידועה במגוון תבלינים ותערובות המוכנות לשימוש ומשווקות ברחבי העולם ומקלה על תהליך הכנת אוכל הודי. החברה מציעה בסיסים המשמשים להכנת "מזון מהיר" אך עם כל יתרונות הבישול הארוך – המטרה: לשמור על טעם מקורי לצד הכנה בקצב מערבי. כעת, לראשונה, סדרת מוצרים ייחודיים שלה ישווקו בישראל על ידי חברת "מהרג'ה".

אחד המאפיינים של המטבח ההודי הוא ריבוי התבלינים בכל מתכון. לרוב מתכון של מנה הודית בסיסית יכיל לא פחות מ 20 תבלינים שונים. כעת, ניתן ליהנות מהטעמים המגוונים ולעשות זאת באמצעות פעולה אחת פשוטה.

מוצרי הסדרה מכילים תערובות מתאימות בעיקר להכנת עוף/פניר/סויה ומאפשרים הכנת מנות הודיות מגוונות. בין השאר:

 באטר צ'יקן, 

צ'יקן טנדורי, 

צ'יקן טיקה,

 פניר באטר,

 פניר טיקה.

המוצרים הינם כשרים (בית יוסף)  והם מגיעים במשקל של 50 גר'

עלות: מחיר מומלץ לצרכן לתבלין /תערובת :  14.90-18.90 ₪

ניתן להשיג: מהרג'ה- העבודה 34 אשדוד או באתר החנות (www.maharaja.co.il) או בחנויות הודיות/ אסייתיות וחנויות מזרח ומערב

חברת מהרג'ה, המשווקת הבלעדית של מוצרי סוהנה בישראל היא חברה משפחתית חברת מהרג’ה התחילה את דרכה בשנת 1984 ע”י בני הזוג אסטיוקר תחילה במטרה לשמר את מנהגי העולים מהודו ולספק את צרכיהם ובמהלך השנים לספק את הביקוש ההולך וגדל של מטיילים ופודיס חובבי אוכל הודי . מהרג’ה מייבאת מוצרי מזון למטבח ההודי, תבלינים הודים, קטניות מיוחדות, כלי מטבח ייחודיים, חומרי גלם אותנטיים ליצירת אוכל הודי אותנטי, ריחני והכי חשוב טעים.

 

מצ"ב שני מתכונים להנאתכם:

מתכונים:

באטר צ'יקן

1.      יש למרוח 250 גרם עוף חתוך לקוביות (חזה או פרגית) במיונז ולהניח בצד לכ-20 דקות (המיונז הוא תחליף לחמאה ומטרתו לרכך את העוף).

2.      יש לערבב את תכולת השקית עם 100 מ"ל קרם קוקוס עד לקבלת תערובת אחידה ולהניח בצד.

3.      במחבת יש לחמם 2 כפיות שמן, להוסיף 150 גרם עגבניות מרוסקות ולבשל כ-2 דקות על אש נמוכה.

4.      יש להוסיף את התערובת שהכנו בסעיף 2 ולבשל כ1-2 דקות נוספות על אש נמוכה.

5.      להוסיף את העוף מסעיף 1 יחד עם 200 מ"ל מים פושרים ולבשל כ-6 דקות.

צ'יקן טנדורי

1.      יש לערבב את תכולת השקית עם 200 מ"ל קרם קוקוס עד לקבלת תערובת אחידה.

2.      יש לקחת כ-1.5 ק"ג עוף (שוקיים מחורצים/ כנפיים/ פרגיות וכו'), למרוח היטב מכל הכיוונים בתערובת התבלינים שהכנו בסעיף 1 ולהשרות במשך שעה.

3.      לצלות על המנגל/ מחבת פסים.

 

לפרטים נוספים:

שרון בכר – 052-4560135

 

"בארץ אהבתי..." תערוכה חדשה מיצירותיו של האמן דויד לסלו סקלי. בנו אילן מציג את האוסף שלו בדיור המוגן "נופי מוצא" התערוכה תפתח ב- 13.6– כניסה חופשית!

 

האמן דויד לסלו סקלי, היה צייר, פסל ואף עסק בצילום ואחד מבוני ומייסדי הארץ הזו. כמהנדס הוא פיקח על פרויקט הקמת נמל תל-אביב, וגשר אלנבי, והיה חלק מהצוות שבנה את ׳בית הדר׳ בת״א (הבניין הראשון בארץ שנבנה מפלדה). הוא אף תכנן ביצורים באזור הרי יהודה, מוצא, קרית ענבים ומעלה החמישה ותכנן את הכביש המחבר בין כפר עציון לכביש ירושלים – חברון. 

 

היום יותר מתמיד כשאזרחים רבים חשים בצורך להתחבר לנרטיבים ישראלים ולהוקיר תודה לבוני הארץ,  מתקיימת התערוכה ״בארץ אהבתי...״, בבית הדיור המוגן ״נופי מוצא״. התערוכה מציגה את עבודותיו של האמן  דויד לסלו סקלי, שהיה גם מהנדס אזרחי מבוני ומייסדי הארץ. בערוב ימיו התגורר דויד עם אשתו מרים בבית הדיור המוגן ״נופי מוצא״. כעת, כאשר גם בנו אילן ורעייתו לאה, עברו להתגורר ב״נופי מוצא״, החליט אילן להציג את עבודותיו של אביו ולקיים במהלך חודש יוני תערוכה שתקרא ״בארץ אהבתי...״. ציורים, פסלים וצילומי שחור לבן מתחילת שנות ה-30 של המאה ה-20 ועד 1952 לערך.

לדברי מיקי זיו, אוצרת התערוכה: ״התערוכה מעידה על כך שדויד, שהתפרנס ממקצועו כמהנדס אזרחי, נותר תמיד אמן בבסיסו, והקדיש לא מעט מזמנו ליצירה אמנותית. יצירה בעלת זיקה, מודעת או לא, לציור ׳הארצישראלי׳ של אותם שנים.״ התערוכה תושק בתאריך 13/6/2023 למשך חודש ימים.

 בתערוכה 20 ציורים בצבעי מים, שרובם מתארים את נופיה המגוונים של הארץ, 9 פסלוני ברונזה (העתק של פסלוני העץ המקוריים) ו-30 צילומי שחור לבן, אותם צילם דויד ונבחרו מתוך מאות צילומים המתעדים את השנים שקדמו לקום המדינה וכשנתיים לאחר הקמתה.

מיקי זיו: ״דרך מצלמתו ועינו האמנותית, מביא דויד את סיפורה של הארץ דרך נופיה, אנשיה ומבניה. היסטוריה רחוקה בדמות חפירות יריחו, סבסטיה ועוד, ירושלים המושלגת בשנותה -40, שער הגיא, הקסטל ומוצא, נמל תל אביב ופעילותו, צופי ים המתהווים, בית הדר ההולך ונבנה בתל אביב (הבניין הראשון בארץ שנבנה כולו מפלדה!), סלילת כבישים, ביקור הנציב העליון בתל אביב, מלחמות, מחאות וחגיגות״.

מי היה דוד לסלו סקלי?

 

אמן ומהנדס, שנולד ב-1909 בבודפשט. בתקופת ילדותו אותר כמחונן בעל יכולות אמנותיות ובמסגרת תכנית של השלטונות שבחרו לפתח יכולות מדעיות ותרבותיות של האומה, זכה הילד דוד, לליווי צמוד של מורה לאמנות.  בגיל 11 כבר הציג בתערוכת אמנות של אגודת הילדים המחוננים, וזכה בה בפרס, שבעקבותיו קיבל ׳הגנה רשמית של ילד מחונן׳. פרס נוסף שזכה בו בגיל 16 הביא לכך, שקיבל ליווי ושיעורים פרטיים על ידי פסיכולוג ומנהל המעבדה הפסיכוטכנית, ובמשך מספר שבועות נחשף באמצעותו לשדה אחר לגמרי, זה של המדעים ובתוכם מתמטיקה ופילוסופיה של המדעים. הניסיון להסיטו מתחום האמנות לתחום ריאלי יותר, הצליח מאוד, שכן את לימודיו הגבוהים עשה בפקולטה להנדסה וסיים כמהנדס אזרחי עם התמחות בגשרים. לימים נחשב למהנדס אזרחי בארץ ישראל והיה שותף משמעותי לבנייתה. 

 

בניית הארץ

דוד היה  מהנדס מפקח על בניית נמל תל-אביב בין 1938-1936 (אז גם היה מהמייסדים של צופי ים ׳זבולון׳ בתל אביב והדריך את החניכים את יסודות הימאות). היה המהנדס והמפקח ב׳גשר אלנבי׳ (ביוני 1946, לקראת ליל הגשרים, אף יעץ לאנשי הפלמ״ח היכן להניח את חומרי הנפץ) ובהמשך הקים מחדש את הגשר. לסלו סקלי היה חלק מצוות שהקים את ׳בית הדר׳ בתל אביב – הבניין הראשון שנבנה כולו מפלדה. ב-1946 עבד דוד עבור ׳הסוכנות היהודית׳ בבניית כבישים, ובין השאר היה אמון על תכנון ופיקוח על העבודה של הכביש המחבר בין כפר עציון לכביש ירושלים-חברון.

תערוכה זו, מראה שנשאר תמיד אמן בבסיסו, והקדיש לא מעט מזמנו ליצירה אמנותית במדיה מגוונת.

 

ציור בצבעי מים - אמצעי ביטוי נפוץ של אמנים מקומיים במחצית הראשונה של המאה ה-20

הציור בצבעי המים היה אמצעי הביטוי הנפוץ בקרב אמנים בארץ במחצית הראשונה של המאה ה-20. שורה ארוכה ומרשימה של ציירים מקומיים כיוסף זריצקי, חיים גליקסברג, נחום גוטמן, שמשון הולצמן, מרדכי לבנון, ציונה תג'ר, אביגדור סטימצקי ואחרים שציירו במדיום זה, ולרוב את נופיה של הארץ. לא פעם זוהו האקוורלים של האמנים המקומיים עם ׳ציור ארצישראלי׳, כזה המבטא התרשמות ותיאורים אופטימיים  של הנופים המקומיים. אמנים שהגיעו לכאן מאירופה זיהו את האור השונה והעז והצבעוניות שהושפעה ממנו. צבעי המים השקופים, הקלים לנשיאה, הזולים ואלה המתייבשים במהירות, היוו כלי מתאים לביטוי עוצמת האור המקומי והצבע. לצד זאת, ביטאה הטכניקה הזו גם את הרוחניות של מקומות כמו ירושלים וצפת, ואופי העבודה הזריז והחופשי אפשר להעביר גם איזשהו טמפרמנט ים תיכוני, כפי שמציין גדעון עפרת. המחסן של גדעון עפרת, ׳להיות אמן ארצישראלי׳ 30-6-2015

לדברי מיקי זיו, האוצרת: ״ הבחירה בתיעוד נופיה של הארץ ליווה את האומה והמדינה בהתהוותה, ותיאור נופים אידיליים היוו חלק מעיצוב זהות לאומית.

האמן נחום גוטמן אמר:

כוח רב והשפעה גדולה יש לנוף הסובב כדי לאחד אנשים לקיבוץ אחד […]. אהבת הנוף יכולה לעשות אותנו לעם אחד […]. אנו המציירים אותו יכולים בתמונותינו למלא תפקיד נכבד במשימה זו.״מצוטט במאמר: גדעון עפרת, "חיפשנו את התנ"ך בנופים", "במחנה", מס' 33, 28.5.1980, עמ' 32.

 

 

מיקי זיו, אוצרת התערוכה מציינת: ״ציוריו הליריים של דוד לסלו סקלי, קטני ממדים אמנם, אך נושאים את אותן איכויות של אור, מים ואוויר ארץ ישראלי, דרך עיניו של אמן ׳עולה חדש׳, המתפעל מהנוף המקומי ומבקש להיות חלק ממנו. הציורים ניחנים בקומפוזיציות נפלאות ומהודקות, שימת לב לפרטים ובטכניקה בוטחת. הם מאפשרים לנו לחוש את מזג האוויר, השעה ביום ואופי המקום. הנה כאן, בית עם גג רעפים, ושם אולי שריד ארכיאולוגי? הנה עיקול בנהר הירדן שהנוף סביבו מהדהד את התעגלותו, ושם שמים משתקפים במים, מי הניח את גזע העץ הצעיר כגשר בין שתי גדות נהר הירדן? ובאחר, גבעות רמאללה יוצרות מעין דוגמא דקורטיבית״.

 

התערוכה "בארץ אהבתי" תערך בבית הדיור המוגן  מקבוצת ׳נוה עמית׳ - נופי מוצא

בין התאריכים  13.6.23 - אירוע פתיחת התערוכה ועד ליום 11.7.2023

בין השעות: 19:00-09:00

 

לפרטים נוספים: שרון בכר דוברת דיור מוגן נופי מוצא – 052-4560136

---

 

הילד מגן עדן - Boy From Heaven סרט בסינמטק ובכל רחבי הארץ החל מ25 במאי

 

הילד מגן עדן  - Boy From Heaven

סרט ייחודי ומאד מומלץ לצפייה

שוודיה | צרפת | פינלנד 2022

בימוי: טאריק סאלח Tarik Saleh

הפקה: כריסטינה אברג, פרדריק זנדר

 

משחק: תאופיק בארהום, פארס פארס, מוחמד בכרי, מכרם חורי, מהדי דהבי

125 דקות | ערבית | תרגום לעברית, אנגלית

 

החל מן ה 25 למאי בסינמטק תל אביב ובכל רחבי הארץ.

 

זוכה פרס התסריט הטוב ביותר בפסטיבל קאן 2022.

זוכה פרס התסריט הטוב ביותר בתחרות האקדמיה השבדית לקולנוע

זוכה פרס הסרט הטוב ביותר בפסטיבל הקולנוע הנורדי בלובק.

ועוד שלל מועמדויות בתחרויות קולנוע ברחבי העולם

 

אדם, בן למשפחת דייגים קשת יום בכפר קטן במצרים, זוכה במלגה לאוניברסיטת אל-אזהר, מרכז הלימוד המוביל של האיסלם הסוני. זמן קצר אחרי בואו נפטר האימאם של האוניברסיטה. הרשויות רוצות מאוד להשפיע על בחירת האימאם החדש ולהשיג דריסת רגל במוסד, וקולונל איברהים, איש המשטרה החשאית, נדרש להשלים את המשימה. הוא בוחר באדם - חסר חברים, קשרים או נסיון חיים - להיות האיש שלו בשטח.

 טריילר הסרט מתורגם

 https://www.youtube.com/watch?v=_xh3DNUP4JU

  זוכה פרס התסריט בפסטיבל קאן 2022, "הילד מגן עדן" נכתב בהשראת ספרו של אומברטו אקו, "שם הורד". המותחן הפוליטי הרלוונטי, עם צוות שחקנים משובח, לוקח אותנו לאתר התרחשות מרתק ולא מוכר, מסקרן, חשוב ופוקח עיניים.

  

 שיחה עם הבמאי טאריק סלאח

ש: זהו סרטך השני המתרחש במצריים ומדבר ערבית, לאחר "התקרית במלון  הילטון נילוס. . ספר לנו על הרצון והצורך שלך לעשות את הסרט . המתרחש במדינה ממנה הגיע אביך?

טאריק סלאח : אני חושב שהאובססיה שלי למצרים מגיעה מן העובדה שהסבים שלי הגיעו מן הדלתא של הנילוס. הם  היו האנשים הראשונים מן הכפר שלהם שזכו ללמוד. סבא שלי למד באוניברסיטת אל אזהר, וסבתי הצטרפה אליו שניהם עברו לגור במנסורה בו ניהלה סבתי בית ספר . היא קיבלה אישור חתום מן המלך פארוק שאפשר לה להתחתן וגם לעבוד. וזה מה שמשך אותי להבין מה הממסד יכול לעשות. אחר כך שניהם נשלחו לכפר דייגים כדי ללמד ילדים ושם נולד אבי.

כשגדלתי סיפר לי אבי סיפורים מצרים, מאותו כפר דייגים והם הציתו את דמיוני. הייתי רק בן 10 כשנסעתי לשם בפעם הראשונה וזה היה שוק לראות את הדברים באמת וזה החדיר בי את הרצון להעביר את מצריים למסך.

הסרט הזה  צמח לאחר שצילמתי את "התקרית במלון  הילטון נילוס". ולאחר שקראתי שוב את ספרו של אומברטו אקו "שם הורד. התחלתי לשחק מן משחק, מה אם אספר את אותו סיפור אבל במצרים. אעביר  אותו לאוניברסיטת אל אזהר. ואז חשבתי למה לא להכניס לסיפור את רשויות הבטחון של מצרים ואז אולי להפוך אותו לספר.

היראתי את התסריט למפיקה  כריסטינה אברק, והיא אמרה שאנחנו חייבים לעשות את הסרט הזה, זה נראה קשה ומורכב אבל עשינו אותו בסוף.

 

ש:מה מידת התחקיר שהייתי צריך לעשות , כיון שהרקע של הוא עשייה דוקומנטרית , עד כמה הדיוק היה חשוב לך?

טאריק סלאח :העניין היה לא איסוף העובדות אלא איך להפוך את הכול לסיפור עם עלילה. החלטתי לבסס את העלילה באוניברסיטת אל אזהר היום ,אבל לצור גם רקע היסטורי. גם היום האוניברסיטה הזו היא המוסד החינכי המוסלמי סוני הגדול ביותר בעולם. עם מעל ל 300000 תלמידים ו 3000 מורים. ויחד עם זה המוסד די מודרני. כדי לצור תחושה של על זמניות ביססתי את האירועים בשנות ה 60 לפני שניתנה לנשים הזכות ללמוד שם. זה החל בשנת 1962.

ההחלטה הקשה ביותר היתה כמה מזה יהיה סיפור ממוצא.

מה שעשיתי הוא שהשתמשתי בדמויות קימות, כמו דמותו של ראש שרותי הביטחון המצרי ספווט אל שריף שהוה מקור השראה לדמותו איברהים .

אבל כל שאר הדמויות כולן דמיוניות. כולל הדמות של השייך  העיור שמושפעת מן המשורר האהוב עלי אחמד פואד נגם ,שהיה אסור בבית הכלא בכל זמן שלטונם של כל נשיאי מצריים.

 

טאריק סלאח

יליד שבדיה. יוצר קולנוע, מפיק טלוויזיה , אנימטור ועיתונאי. בן לאב מצרי ואם שבדית.

במשך מספר שנים היה אמן הגרפיטי החשוב ביותר בשבדיה.

סרטו "התקרית במלון הילטון נילוס" זכה בחמישה פרסי האקדמיה השבדית בהם לסרט הטוב ביותר.

זהו סרטו העלילתי ה 6 והוא ביים גם פרקים של הסדרות ווסטוורלד וריי דונובן.

לפני צילומי "התקרית במלון הילטון נילוס", הוא גורש ממצרים והוכרז כאישיות לא רצויה. הצילומים הועברו למרוקו. הוא עדיין לא יכול להיכנס למצריים וצילומי "הילד מגן עדן נערכו באיסנבול."