צליל מכוון "לילה של כוכבים" החל מה19 במרץ ברחבי הארץ

 

צליל מכוון

סינגל ראשון מתוך המופע ׳לילה של כוכבים׳
 75 שנה לזמר הישראלי.
מופע הוקרה לגדולי המוזיקה הישראלית

זיו רובינשטיין ותזמורת האופרה הקאמרית.

מילים ולחן: יצחק קלפטר

עיבוד: אנה סגל

לינק לפטיפון  -  https://patiphon.co.il/music/rld8277GRO

 

לינק ליוטיוב -  https://youtu.be/RYpCKhba-cA

 

"צליל מכוון" ( מילים ולחן: יצחק קלפטר) הינו הסינגל הראשון שמשיקים היום זיו רובינשטיין ותזמורת האופרה הקאמרית מתוך המופע "לילה של כוכבים"- מופע רוק סימפוני וערב הוקרה לגדולי המוזיקה הישראלית, שכולנו גדלנו עליהם אשר יעלה בבכורה ברחבי הארץ החל מה 19  במרץ.
המופע חולק כבוד לרפרטואר הנצחי של המוזיקה הישראלית, כולל, בין היתר משיריהם של צביקה פיק, שמוליק קראוס, יצחק קלפטר, עופרה חזה, יגאל בשן, אהובה עוזרי, עוזי חיטמן, גבי שושן ועוד.

המופע בהשתתפות הרכב הרוק זיו רובינשטיין והממשיכים (הממשיכים: יובל ליבליך, גיטרה איש להקת "גן חיות", ניר סגל שתופף עם צביקה פיק, אלדד סומנר איש הברירה הטבעית על הבס, ניב חובב, קלידים, שליחי הבלוז ), האופרה הקאמרית הישראלית,  הדר לי שכיכבה בתוכנית  X Factor ועדאל קורשוב שכבשה את לבבות הצופים כשהופיעה כילדה ב״בית ספר למוזיקה״.  ובניצוחו של מרק וולך  האגדי שהרפרטואר שלו כולל יצירות מכל הסגנונות - החל מהבארוק ועד למוזיקה עכשווית, מתמחה במוזיקה יהודית וישראלית ויוצר תוכניות במיוחד לפסטיבלים ואירועי מוזיקה בינלאומיים. על התזמורים אמונה המתזמרת הבינלאומית - אנה סגל , שתזמוריה מנוגנים מארה״ב, שם הגיעה עד תזמור מופע הפתיחה של הסופרבול - גדול משחקי הספורט בעולם ועד אופרות, פרי יצירתה , שבימים אלו עולות על הבמות בפריז ובאיטליה.

זיו רובינשטיין: "הרעיון מאחורי  "לילה של כוכבים״ הוא הומאז' למוזיקאים שיצירותיהם מהוות את פסקול חיינו. אני חושב שלכל מוסיקאי יש חובה לאותם המוזיקאים שגרמו לו ליצור, לכתוב ולהלחין. הריי כולנו "אוסף של השפעות". אלו המוזיקאים שגדלתי עליהם ולהם האזנו בבית. חשוב לי להעביר את המוסיקה המעולה, הלאה גם לדורות הבאים ולתת להם מקום הכי גדול ומכובד. " 

צליל מכוון - קרדיטים

 שירה: זיו רובינשטיין

קולות: הדר לי ועדאל קורשוב.

 מילים ולחן: יצחק קלפטר

עיבוד: אנה סגל

 תזמורת האופרה הקאמרית.

 הממשיכים:

יובל ליבליך - גיטרות

ניב חובב- קלידים

אלדד סומנר - בס

ניר סגל - תופים

 מיקס: עמית עמרמי

כל הזכויות שמורות לזיו רובינשטיין.

 

"לילה של כוכבים"
החל מה19 במרץ ברחבי הארץ
כרטיסים החל מ129 ₪  בקופות לאן Leaan.co.il

לינק לרכישה:
 https://did.li/rovTY

ביקוש חסר תקדים לאוזני המן לפורים 2.5 מיליון אריזות אוזני המן יימכרו בפורים על ידי חברת "אחוה"

 

                                                                                          

 חברת "אחוה" משווקת לרגל פורים מבחר אוזני המן במחיר ללא תחרות: אוזני המן במילוי מלית פרג, מלית תמרים ובמילוי ממרח בטעם שוקולד, הצפויים להימכר במעל ל- 5 מיליון שקל בפורים השנה • למרות גל ההתייקרויות בשוק המזון תשווק אחוה את אוזני ההמן מתוצרתה במחיר שווה לכל נפש

2 מיליון אוזני המן באריזה אישית, 250,000 מגשי אוזני המן במשקל 700 גרם ו-200,000 מגשי אוזני המן במשקל 450 גרם, בהיקף כספי של כ-5 מיליון שקלים, הם כמות אוזני המן שצפויה להימכר השנה על ידי חברת "אחוה". במפעל, הפועל במשמרות מתוגברות סביב השעון, עומלים במרץ כדי לספק את הבקושים ולעמוד בדרישת השוק הגוברת לאוזני המן טריות תוצרת החברה. לדברי יובל מלאך, סמנכ"ל השיווק והמכירות של "אחוה", "מדובר בגידול של 15% משנה שעברה. זאת בעיקר עקב פערי המחירים יוצאי הדופן והחריגים בין תוצרת אחוה לתוצרת של מרבית היצרנים בשוק".

חברת אחוה, היצרנית המובילה בישראל של מוצרי טחינה, חלוה ודברי מאפה, משווקת לרגל חג הפורים אוזני המן טעימים ופריכים במגוון טעמים: אוזני המן במילוי מלית פרג, אוזני המן במילוי מלית תמרים ואוזני המן במילוי ממרח בטעם שוקולד. אוזני המן מבית אחוה מצטיינים בבצק רך ונימוחים בפה ובעלי טעם ביתי עשיר. אוזני המן עשירים במילויים של פרג, שוקולד ותמרים, המעניקים לעוגיות את טעמן העשיר והנפלא. אוזני המן של "אחוה" משווקים באריזת נוחות שומרת טריות של 450 גרם, קלה לפתיחה ולסגירה, וכן באריזת חיסכון משפחתית של 700 גרם. בנוסף, תשווק אחוה אוזן המן במילוי שוקולד באריזה אישית סגורה, במחיר של 1-2 שקלים בלבד!

מחיר מומלץ לצרכן: 8-10 ₪ לאריזת 450 גרם; 10-12 ₪ לקרטונית 700 גרם.  

כשר פרווה בהשגחת בד"ץ העדה החרדית ירושלים.

להשיג ברשתות השיווק והחנויות ברחבי הארץ.

הסרט בין שני עולמות סרטו של עמנואל קארר Ouistreham מומלץ לראות

 הסרט בין שני העולמות, מבוסס על סיפור אמיתי בכיכובה של 

ז'ולייט בינוש היא מריאן, סופרת מצליחה, הנוסעת לגור בצפון צרפת כחלק מתחקיר לספרה החדש. מבלי לחשוף את זהותה האמיתית, היא מתקבלת לעבודה כמנקה. בתפקידה החדש היא חווה על בשרה חוסר יציבות פיננסית וחוסר נראות חברתית אך מגלה במקביל מהם ערבות הדדית, סולידריות וקשרים חזקים המשותפים לנשים עובדות.

 ג'ולייט בינוש המועמדת על תפקידה זה לפרס הסזאר. שיחולק ב 24 לפברואר

 

הסרט שהיא יזמה , מבוסס על ספר של העיתונאית פלורנס אבנאס, שגם היתה בשבי דאעש.

הסופר והבמאי עמנואל קראר, כתב וביים וגם החליט שלצד בינוש תופענה בסרט נשים שהן לא שחקניות.

שתיים מהן מופיעות בספר.

שחקנית המשנה הבולטת , הלן למבר ,גם היא עובדת ניקיון באזור, הייתה מועמדת לפרס הלומייר, וברשימה המומלצת לשחקנית מבטיחה בסזאר.

             

טריילר:  https://youtu.be/DP6wezm58ug

 

במאי:                             עמנואל קארר

תסריט:                           עמנואל קארר והלן דויניק

עיבוד חופשי לספרה של העיתונאית פלורנס אובנה, "מנקות יום" או בשמו הצרפתי וויסטרהאם

צילום:                   פטריק בלוסייה

עריכה                             אלברטין לסטרה

מוסיקה מקורית:    מתייה למבוליי

הפקה:                            כריסטין דה ג'קל

 

שחקנים:

מריאן:                   ז'ולייט בינוש,

כריסטל:       הלן למבר,

מרילו:                   לאה קארן,

ג'וסטין:                 אוולין פורה,

מישל:                    פטריסיה פרייר,

נדג':            אמילי מדלן,

סדירק:        דידייה פופן

 

ג'ולייט בינוש מועמדת לפרס הסזאר לשחקנית ראשית.

צרפת 2021, צרפתית, תרגום לעברית ולאנגלית. 106 דקות.

 

הפצה בישראל סרטי נחשון ורד קייפ

החל מ – 16/2/2023 בסינמטק תל אביב וברחבי הארץ

 

ראיון עם במאי הסרט

ש: האם הכרת את הספר בטרם ניגשת לכתוב את התסריט?

ת: כן קראתי אותו כשהוא יצא, כמו רבים אחרים. חשבתי שהוא ספר מצוין. כמו כל הכתבות שכתבה פלורנס אובנה, שהייתה ועודנה כותבת הטורים הטובה ביותר בצרפת. אבל אם מישהו היה אומר לי אז שאעשה על פיו סרט, זה היה מאד מפתיע אותי.

 

ש: אז איך זה קרה?

ת: במשך זמן רב פלורנס סירבה שהספר שלה יעובד לקולנוע. יוצרים ומפיקים רבים גילו בו עניין ונסוגו כשנתקלו בהתנגדות עיקשת מצידה. ז'ולייט בינוש שמאד רצתה לשחק את תפקיד מריאן הראתה נחישות רבה. היא הזמינה את פלורנס לארוחת ערב מדי שנה ובכל ארוחה שאלה "מתי נעשה את הסרט הזה?". יום אחד פלורנס הזכירה את שמי, (עד עכשיו איני יודע מדוע) ואמרה שיהיה מעניין אם אהיה חלק מן הפרויקט הזה. ז'ולייט שלא הכירה אותי צלצלה אלי. כאשר לבסוף נפגשנו שלושתנו, פלורנס אמרה "זה עניינכם ואיני רוצה להיות מעורבת בזה" ונותרנו ז'ולייט ואני.  

באורח פלא היא בחרה בי למרות שאני לא יוצר קולנוע במקור. זה נפלא כשזה מגיע אליך מבחוץ,  כמו פקודה ואתה מגלה שזה נוגע בך ומרגש אותך מאד. אני מנסה לכתוב תסריט מקורי ולא הייתי בוחר נושא שאינו חלק מן האלמנט שלי.

 ש: האם זה חיזק בך את הרצון לחזור לקולנוע?

ת: אני חושב שזו הייתה הזדמנות שקרצה ל"גנב". נהניתי לעשות את שני הסרטים שעשיתי, אחד דוקומנטרי ואחד עלילתי, והסרט הזה באורח מוזר מחבר בין שניהם. התחלתי בחומר הדוקומנטרי ובספר של פלורנס, אבל במקום לכפות את עצמי על התיאור שלה הרחקתי את עצמי מכך ויצרתי סיפור חדש שיש בו אלמנטים שאינם נוכחים בספר.

 ביחד עם הלן דויניק התחלנו מתסריט שהיה נאמן מאד למקור ולנושאים הדרמטיים שהוא מעלה.  משם הוליך אותנו הרעיון של חברות שנוצרת מתוך קרבה ואינטימיות ושונה מחברויות אחרות. הספר מתאר אחווה ודאגה משותפת אבל לא חברות אינטימית. בחרתי לפתח את הקו הזה ואת תחושת הבגידה שהנשים חוות כשהגיבורה חושפת מי היא באמת.

 ש: וזה לא קיים בספר?

ת: לא זה לא, ומשתי סיבות לדעתי. פלורנס דאגה מאד שזה לא יקרה יש לה סוג של אתיקה שהביאה אותה לשמור עליהן, דבר שלגיבורת הסרט חסר. היא הרבה יותר נאיבית באיזה שהוא אופן. יחד עם זאת, לכל אורך התהליך היא שואלת את עצמה את השאלות המוסריות שהסרט מעלה והייתי מאד מופתע אם היא לא הייתה עושה זאת.

פלורנס חושבת שהרגשות שלה וייסורי המצפון אינם מעניינים. לי, מנגד, זה די ברור ולכן שיניתי את שמה והבהרתי שהיא סופרת ולא עיתונאית. אגב, לדעתי, פלורנס אובנה היא אחת הסופרות הגדולות בצרפת. אבל היא מסרבת לקבל את התואר הזה ומתעקשת על היותה עיתונאית.

 

ש: תוכל לתאר את תהליך היצירה לאחר התסריט הראשוני?

ת: התחלנו בתהליך הליהוק בשלב די ראשוני. ביליתי עם מנהלת הליהוק זמן רב בעיר קאין ונפגשנו עם אנשים רבים. היה ברור לנו מההתחלה שנשתמש בשחקנים לא מקצועיים. לצד ז'ולייט בינוש. שתי דמויות מן הספר משחקות את עצמן גם בסרט. נדג' מנהלת העבודה במעבורת וג'וסטין שחוגגים לה מסיבת פרידה. הן כמו דמויות היסטוריות באזור ויסטרהאם. פלורנס הציעה שאפגוש את אוולין המשחקת בסרט את נדג', שתיהן נשארו קרובות. היא הייתה האישה הראשונה שראיתי והיה משהו קסום במפגש עמה. אחרי 30 שניות במבחן הבד שלה היה ברור שהיא בסרט. היא גילתה שהיא אוהבת לשחק והסמכותיות והאותנטיות שלה נשמרו בצילומים.

 לגבי הליהוק בכללותו ביקשנו מן המשתתפים לעשות אימפרוביזציה או לספר על עצמן. לאחר שהליהוק הושלם עשינו סדנאות אחת לשבועיים במהלך חצי שנה לפני הצילומים. זו הייתה דרך להיכרות הדדית עבורן ועבורי. הסדנאות כללו גם את השחקנים שהיו באנסמבל. כולם שמחו מהמפגשים הדו חודשיים הללו, אותם צילמנו במצלמה קטנה.

 ש: מתי החלטת שהלן למבר תשחק את התפקיד של כריסטל? והאם לא שקלת ללהק שחקנית מקצועית לאור חשיבותו של התפקיד?

ת: אם היינו לוקחים שתי שחקניות לתפקידים הראשיים, היתר היו הופכות למעין ניצבות. זה היה יוצר תחושה מאד לא נוחה. ז'ולייט בינוש תרמה תרומה גדולה בהסכימה לשחק באותה רמה כמו האחרות. ידעתי שהיא שחקנית מדהימה אבל הופתעתי מהאנושיות שלה ומנדיבותה. בהתחלה הבנות חששו מהכוכבת הגדולה שהיא, אבל היא התחברה אליהן מיד וזכתה באמון שלהן והכל היה חברי וטבעי.

אם לחזור להלן, יש בה כעס ומרירות שהתפרצו בסצינה הראשונה שצילמנו. עשינו אימפרוביזציה עליה אבל היא הביאה כאב ואלימות גדולים יותר במהלך הצילומים והיחסים שלה עם ז'ולייט השלימו את התמונה. אני יכול לומר בכנות שז'ולייט בינוש ביימה את השחקנים ממש כמוני, לא בכך שהיא נתנה להם הוראות אלה בדרך שהיא שיחקה מולן.

 

ש: יש לך הרגשה שז'ולייט בינוש עבדה לבד?

ת: היא עובדת כל הזמן. גם כשאתה יושב אתה לארוחת צהריים היא עובדת. אין לשכוח שהיא המנוע מאחורי הסרט הזה.

 

ש: הסרט מבוסס על אירועים אמיתיים, אני חייב לומר שהוא אכן מביא תחושה גדולה של אמת...

ת: אני מאד מקוה שזה אכן כך. הרגשתי את זה בזמן הצילומים, הרגשתי את ההנאה שיש להם בעבודה, כבר בהתחלה הרגשתי, שלא משנה כמה קצרה הקריירה שלי כבמאי, אם תהיה כימיה בין ז'ולייט בינוש ושאר השחקנים והשחקניות יהיה זה סרט שראוי מאד לראותו. 

 

עמנואל קארר

סופר שהחל את דרכו כמבקר קולנוע , ספרו הראשון היה על הבמאי ורנר הרצוג. ספרו השלישי העלילתי "השפם" נחשף לקהל קוראים גדול יותר והיה לרב מכר, קארר עיבד אותו לסרט בכיכובם של ונסן לינדון, עמנואל דבוס ומתייה אמלריק, הסרט הוצג בשנת 2004 בפסטיבל קאן. הוא כתב  ספרים רבים נוספים, חמישה מספריו תורגמו לעברית. פירסם סדרת כתבות שהתפרסמה גם במספר עיתונים מחוץ לצרפת בשם V13, בהם עקב אחר משפטם של המחבלים מהפיגועים בפריס, הסדרה נקראה כך מכיון שהפיגועים אירעו ביום ששי ה - 13 ( Vendredi ששי בצרפתית).

הוא כתב מספר רב של תסריטים לסדרות וסרטי טלווזיה וזכה בשלל פרסים.

 

פלורנס אובנה, עיתונאית

ילדית בריסל

כתבה בעיתונים החשובים ביותר בצרפת, כיסתה אירועים באזורי מלחמה ומאבק דוגמת רואנדה, קוסובו, אפגניסטן ועיראק, בהיותה בעיראק נחטפה על ידי כוחות דאעש והוחזקה בשבי כחצי שנה. פרטי העסקה לשחרורה לא פורסמו מעולם. בין פברואר ליולי 2006, שכרה פלורנס חדר בעיר קאין ונרשמה בלשכת העבודה המקומית. היא עסקה בעבודות מזדמנות והיתה גם למנקה במעברות העוגנות בנמל וויסטרהאם, תוך שהיא מסתירה את עובדת היותה עיתונאית. את חוויותיה פרסמה בספר וויסטרהאם, שזיכה אותו בפרסים רבים והיה לרב מכר. הספר חשף את תנאי העבודה והניצול של העובדים באזור, נשים בעיקר. גם היום, פלורנס ממשיכה בעבודתה העיתונאית.

 

ראיון עם ז'ולייט בינוש

ש: מתי קראת לראשונה את הספר

ת: סביב צאתו ב - 2010 , הבמאי והשחקן סדריק קהאן המליץ לי עליו, קראתי ומיד חשבתי להפוך אותו לסרט. סדריק אמר לי לשכוח מזה כיון שהסופרת לא מוכנה לתת את זכויות העיבוד. פניתי אליה והיא  אישרה את זה. עבורה זה היה דבר השייך לעבר והיא לא רצתה לבקר בו שוב דרך סרט.

אני די עקשנית כשאיזה נושא קרוב לליבי ולכן ביקשתי ממנה שוב ושוב. עד שלבסוף היא הסכימה בתנאי שעמנואל קארר יכתוב את התסריט. אבל הוא היה עסוק בכתיבת ספרו, "הממלכה". על מנת  להמתיק את העסקה, הצעתי שהוא לא רק יכתוב אלא גם יביים. לאחר מספר ארוחות ערב עם פלונרס ועמנואל הגענו להסכמה. לא רציתי רק לשחק בסרט אלא, התעקשתי להיות שותפה להפקה. כשניסו למנוע זאת ממני, חוויתי את הדחייה כמשהו משפיל ולא צודק. במיוחד כשמדובר בסרט שעוסק בהשפלתן של נשים וחוסר הצדק כלפיהן,  

ש: איך את, ז'ולייט בינוש, שחקנית ידועה, גורמת לחבורת נשים שהן לא שחקניות ומשחקות את מה שהן עושות בחיי היום יום שלהן, לקבל אותך?

ת: אבא שלי גסס, כך שהגעתי לסרט שבורה ועייפה מאד שזה אומר שמיד הייתי במצב פיזי ומנטלי שהייתי צריכה להיות בו בסרט והן חשו בזה מיד. תמיד רציתי להכנס לעולמות שאני לא מכירה. כשסבתי הפולניה הגיעה לצרפת בימי מלחמת העולם השנייה היא עסקה בכל מיני עבודות מזדמנות. כולל משק בית כדי לשרוד. כשאמי היתה סטודנטית היא עבדה פה ושם במשק בית. וגם אני כסטודנטית עבדתי בעבודות משונות. אז באיזה שהיא דרך זה חלק מן ההסטוריה המשפחתית שלי. כולנו עשינו כל דבר אפשרי כדי להתקיים ולשרוד.

 

ש: האם עשית תחקיר על הנשים הללו?

ת: בזמן ההכנה לסרט "הנאהבים מפריז" ביליתי מעט זמן ברחוב ובמקלט לילה, בננטר, המקבל דרי רחוב במצוקה. באחד הלילות חזרתי הביתה באוטובס עם גבר ממוצא הודי שלא ידע שאני שחקנית ובמשימת תחקיר. הוא הוציא 500 פרנק מהכיס שלו ואמר לי, אם תרצי נוכל לבלות את הלילה ביחד. זה נגע לליבי אבל לא הלכתי עד הסוף עם האתגר של דיירת רחוב. אותו דבר כאן. אין כאן מקום לרגשות אשמה והמטרה היא להבין את חייהם של הנשים, שהן כמו שפחות של עבודות בית ואם זה מאפשר לשנות את המודעות לחייהן הקשים ולתנאי העבודה שלהן זה חשוב. בדיוק מה שקרה עם הספר של פלורנס שהיה להצלחה כה גדולה והפך את הנשים השקופות לנוכחות.

 

ש: האם קראת את הספר שוב לפני הצילומים ?

ת: כמובן, אבל קודם כל את התסריט שהוא וריאציה על הספר יותר מאשר עיבוד שלו.

 

ש: רוב התפקידים בסרט מגולמים על ידי אנשים שהם לא שחקנים ומגלמים את מה שהם עושים בחיי היום יום שלהם, בעיקר הנשים.

ת: שוחחתי איתן שעות רבות. במיוחד עם הלן למבר, לה אופי מעט שונה. היא בנתה חומה סביב עצמה לפני שהחליטה לקבל על עצמה את התפקיד. וזה לקח את הזמן הנוסף שהיה נדרש לה לפני שהיא החליטה שהיא מקבלת אותי עד שלפתע בין צילום שתי סצינות היא נפתחה בפני וסיפרה לי על חייה כאמא יחידנית שמגדלת שלושה ילדים, על המשפחה שלה, על הקשיים שלה, על הצורך ללכת מספר קילומטרים מדי יום לעבודתה. שוחחנו עם כל הנשים, היינו חייבים לתת להן את הבטחון שהן בטוחות בידיים שלנו.

 

ש: מה למדת מהן?

ת: אני הייתי שם בשבילן והן היו שם בשבילי, אני יודעת מה המשמעות של עבודה אבל לא תארתי לי איך זה מרגיש להרוויח כל כך מעט, כמעט כלום על העבודה שלך. איך זה מרגיש כשהחיים שלך בחרא תרתי משמע. חלקן הולכות מספר קילומטרים השכם בבוקר או מאוחר בלילה כשכולם נמצאים בבתים שלהם. הנשים הללו למדו אותי שגם כשאתה עמוק בסבל יש לך צורך בחברות, להשתולל קצת ולבלות. צחקנו הרבה ביחד.

 

 

"אחוה" והשפית ג'קי אזולאי מגישים לרגל יום הפיצה מתכון מקורי לפיצה ישראלית: פיצה סביח

 

חברת "אחוה", יצרנית הטחינה המובילה בישראל, מגישה לרגל יום הפיצה הבינלאומי, יחד עם כוהנת הבישול הביתי והשפית ג'קי אזולאי, מתכון מיוחד לפיצה ביתית, בגרסה מקורית וכל כך ישראלית: פיצה סביח. הפיצה בטעם נפלא, ממרח אריסה מחליף את רוטב העגבניות הקלאסי ומעליו מפוזרים חציל, ביצים ותפוח אדמה המזוהים עם מנת הסביח. מעל לכל מזולפת טחינה גולמית נפלאה, לחגיגת טעמים מנצחת. רוצו להכין!

יום פיצה בינלאומי שמח!

מצרכים (ל-2 פיצות בגודל בינוני):

לבצק:

1 ק״ג קמח רגיל

4 כפיות של שמרים יבשים

2.5 כוסות מים  

2 כפיות סוכר

2 כפיות מלח

2 כפות שמן זית

לסביח:

2-3 כפות ממרח אריסה

1 חציל

2 ביצים

1 תפוח אדמה

1 פלפל ירוק חריף

4-5 כפות טחינה גולמית ללא מלח של "אחוה"

2 כפות שמן זית

קורט מלח

קורט פלפל שחור גרוס

 

אופן ההכנה:

1.   להכנת הבצק: שמים את החומרים היבשים במיקסר עם וו לישה ומערבים מעט.

2.   מוסיפים את החומרים הרטובים וממשיכים ללוש עד שנוצר בצק אחיד. מכסים בניילון נצמד ומתפיחים למשך כ- 30-40 דקות.

3.   מחלקים את הבצק לשני כדורים (אפשר גם ליותר בהתאם לגודל ולכמות הפיצות שרוצים להכין).  

4.   פורסים על מגש נייר אפייה ופותחים את הבצק בעזרת הידיים לצורה עגולה. מכניסים לאפייה של כ- 10 דקות להתייצבות.

5.   להכנת התוספות: פורסים חציל לפרוסות ומתבלים במלח גס ושמן זית. עוטפים תפוח אדמה ברדידי אלומיניום לטעמי "מדורה". מכניסים את החצילים ותפוח האדמה העטוף לתנור בחום של 180 מעלות עד להשחמת החצילים.

6.   מוציאים את הבצק מהתנור ומתחילים להרכיב את הסביח: מורחים ממרח אריסה, מפזרים חצילים אפויים, ביצים קשות מפוררות, תפוח אדמה בריח מדורה ופרוסות פלפל ירוק חריף.

7.   מזלפים מעט שמן זית, מתבלים במלח ופלפל ומכניסים שוב לתנור בחום של כ- 200 מעלות למשך כ- 10 דקות עד להזהבה.

8.   מוציאים מהתנור, מזלפים טחינה גולמית מעל הפיצה סביח ומגישים חם.

מתכון : תביט - חמין עיראקי עוף שלם ממולא טובל בסיר מלא אורז

 

המטבח העיראקי מצטיין במסורת של מגוון גדול ועשיר של מאכלים נהדרים, המוכרים ביניהם הם סוגים שונים של קובות, ממולאים ואורז אדום. המלך הוא תביט – חמין עיראקי. סיר גדול ועמוק, שבמרכזו תרנגולת שלמה ממולאת בבשר ואורז וסביבה אורז טבול ברוטב אדמדם. הכל מתבשל לאיטו במשך כ־7 שעות עד שהאורז שבתחתית הופך חרוך, פריך ונחשק; אז הופכים את הסיר לצלחת גדולה ורחבה.

כיוון שאשתי ממוצא עיראקי, אהבתי את כל המאכלים של בלה, החותנת שלי, שעלתה מעיראק בגיל 15, והיא בשלנית בחסד. ממנה למדתי לאט לאט איך לבשל את סוגי הקובות השונים וגם את התביט. ההסברים של הסבתות הם תמיד לפי העין וקצת פחות מדוייקים, לכן אספתי מתכונים שונים מהאינטרנט ובניתי מתכון חדש ואישי, שאשתי עזרה לפתח.

התביט שלי לא עבר כל כך בקלות, ובפעמים הראשונות הילדים תמיד אמרו שהתביט של סבתא בלה יותר טוב. לאט לאט השתפרתי ולבסוף קיבלתי אישור מהילדים, וגם את החותמת והאישור הסופי מהחותנת שלי בלה.

התביט מתאים לארוחות עם מספר גדול של אורחים, בפרט בימי החורף, כשכל הבית מריח נהדר.

תביט – חמין עיראקי

מרכיבים:

1 תרנגולת שלמה נקיה מנוצות, במשקל 1.5־2 ק"ג

למילוי:

300 גרם שריר בקר או קורקבני עוף חתוכים לחתיכות קטנות מאד

1/2 כף מלח + 1/2 כפית פלפל

1/2 כוס אורז פרסי שטוף ומסונן

½1 כפית בהרט

1 עגבנייה חתוכה לקוביות או מגורדת על פומפייה

1 כף שמן קנולה

לרוטב:

3־5 כפות שמן קנולה

1 בצל גדול קצוץ

2 עגבניות חתוכות לקוביות או מגורדות על פומפייה

3 כפות בהרט

1־2 כפות מלח

1/2 כפית פלפל שחור

1 קופסה קטנה רסק עגבניות

3 כוסות אורז פרסי שטוף ומסונן

8־10 ביצים קשות (לביצים חומות) – לא חובה

הוראות הכנה:

לארוחת צהרים מכינים את התביט בערב, כדי שיבלה כל הלילה בתנור; לארוחת עערב מכינים את התביט בבוקר. מומלץ להשתמש בסיר גדול וכבד שיכול להכיל בנוחות את התרנגולת והאורז מסביב.

מכינים את המילוי:

מערבבים את חומרי המילוי וממלאים בהם את התרנגולת. סוגרים את התרנגולת עם קיסמים. או תופרים את הפתח.

"סוגרים" את העוף הממולא ומבשלים:

מחממים 2־3 כפות שמן קנולה בסיר גדול. מוסיפים בצל ומטגנים 10 דקות להשחמה.

מניחים מעל הבצל את העוף הממולא ומכסים את הסיר. מטגנים היטב את העוף מכל הצדדים, כ-10 דקות בסך הכל.

מוסיפים לסיר 4 כוסות מים. מכסים את הסיר, מביאים לרתיחה, מנמיכים את הלהבה ומבשלים את העוף כ-30 דקות עם מכסה סגור כדי שהמילוי יתבשל.

מכינים את הרוטב:

מוסיפים לסיר עגבניות מגוררות, בהרט, מלח ופלפל שחור, רסק עגבניות ואת יתר השמן. מערבבים, טועמים ומתקנים תיבול. מכסים את הסיר, מביאים לרתיחה ומבשלים 5־10 דקות על להבה גבוהה.

מוסיפים אורז ומביאים לרתיחה נוספת. הנוזלים צריכים להגיע לחצי מגובה העוף – אם צריך, מוסיפים עוד מים.

מנמיכים את הלהבה ומכסים את הסיר. מבשלים 15־30 דקות עד שכמות המים קטנה והאורז מבושל לגמרי – המטרה היא שלא יראו את המים מבצבצים מעל האורז. מדי פעם מערבבים בעדינות את האורז בסיר, כדי שרוב המים יספגו.

בינתיים מחממים תנור ל־100 מעלות, לא במצב טורבו.

אם רוצים, מוסיפים לסיר ביצים קשות.

מעבירים את הסיר המכוסה לתחתית התנור וצולים 7 שעות.

בהגשה:

לפני ההגשה מומלץ להניע את הסיר מצד לצד כדי שהתביט שלא ידבק לדפנות.

מורידים את המכסה, מכסים את הסיר בצלחת הגשה גדולה ועמוקה המתאימה לצורת הסיר, הופכים את הסיר ומשחררים את התביט לצלחת ההגשה, כדי שתראה כמו עוגה מדהימה.